Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בניסן תשפ״ג | 14 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה טז

הלימוד השבוע מוקדש ע"י שרה גלסקו לע"נ לוסי, מאיה ורינה די ולחיזוק למשפחה לליאו, קרן, טלי, יהודה, ריצ'רד, בן, גבריאל וסטפני.

הדף היום מוקדש ע"י בקי באומל לכבוד אמה, ג'ודי שוורץ "היא מוצאת כל הזדמנות לעשות חסד ומעשים טובים, ומעוררת השראה בקרב הסובבים אותה." 

הדף היום מוקדש ע"י סוזן מינטון לכבוד ד"ר ארין ארנולד.

האם עפר כוללת אפר – האם במקום עפר, אפשר להכניס אפר למי הסוטה? הגמרא מנסה להגיד שלא, כי אם כן, זה היה אמור להיות כלול  ברשימת הלכות העוקבות דברי התורה. הגמרא דוחה תשובה זו כיוון שאולי זה פשוט לא הוכנס לרשימה אבל היו יכולים להכניס (לא רשמו כל מקרה ומקרה). אפשר לטעון את הטיעון הזה רק אם משהו אחר נשאר מחוץ לרשימה. הם מציעים שהמצורע היה יכול להיות ברשימה זו שכן הדרשה מרבי ישמעאל מציינת שזה רק חלק מהשיער אבל ההלכה היא כל השיער. אולם זה נדחה בשלוש דרכים אפשריות. מנסים להביא תשובה אחרת לשאלה אבל גם תשובה זו נדחית. צריך לראות את העפר בתוך המים. זה נכון לגבי האפר בפרה האדומה, הרוק של היבמה ולפי רבי ישמעאל גם דם הציפור בטקס המצורע. מהן שתי הדרכים השונות לקרוא את הפסוקים על פי רבי ישמעאל והחכמים החולקים עליו? רבי שמעון וחכמים חלוקים הן במי הסוטה והן במי הפרה האדומה האם המים צריכים להיכנס קודם לכלי ואחר כך העפר/האפר או שהסדר לא משנה? מה הבסיס בטקסט לכל אחת מהדעות?

 

שילה נוב וגבעון ובית עולמים

איסי בן מנחם אומר אינו צריך ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת אשת איש חמורה לא כל שכן אם כן מה תלמוד לומר בקרקע המשכן שלא יביא מתוך קופתו

איבעיא להו אין שם עפר מהו שיתן אפר אליבא דבית שמאי לא תיבעי לך דאמרי לא מצינו אפר שקרוי עפר

כי תיבעי לך אליבא דבית הלל דאמרי מצינו אפר שקרוי עפר מאי אף על גב דאיקרי עפר הכא בקרקע המשכן כתיב או דילמא האי בקרקע המשכן לכדאיסי בן יהודה ולכדאיסי בן מנחם הוא דאתי

תא שמע דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא

התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר התורה אמרה בתער והלכה בכל דבר התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר

ואם איתא ליחשוב נמי האי

תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר שייר מצורע דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה

מה רבי רבי שער הרגלים מאי מיעט מיעט דבית השחי ודכוליה גופיה

והלכתא מגלח כדלעת דתנן בא לו להקיף את המצורע מעביר תער על כל בשרו וקתני סיפא וביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה

אמר רב נחמן בר יצחק כי קא חשיב הלכה עוקבת מקרא הא עוקבת מדרבנן היא

רב פפא אמר כי קא חשיב הלכה עוקבת ועוקרת הא עוקבת ומוספת היא

רב אשי אמר הא מתניתא מני רבי ישמעאל היא דדריש כללי ופרטי


כדלעת מני רבי עקיבא היא דדריש ריבויי ומיעוטי דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו ריבה את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו מיעט ואת כל שערו יגלח חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל

מאי ריבה ריבה דכוליה גופיה ומאי מיעט מיעט שיער שבתוך החוטם

מאי הוי עלה תא שמע דאמר רב הונא בר אשי אמר רב אין שם עפר מביא רקבובית ירק ומקדש

ולא היא רקבובית ירק הוא דהואי עפר אפר לא הואי עפר

כדי שיראה על המים תנו רבנן שלשה צריכין שיראו עפר סוטה ואפר פרה ורוק יבמה משום רבי ישמעאל אמרו אף דם צפור

מאי טעמא דרבי ישמעאל דכתיב וטבל אותם בדם הצפר וגו׳ ותניא בדם יכול בדם ולא במים תלמוד לומר במים אי מים יכול במים ולא בדם תלמוד לומר בדם הא כיצד מביא מים שדם ציפור ניכר בהן וכמה רביעית

ורבנן ההוא לגופיה דהכי קאמר רחמנא אטביל בדם ובמים

ורבי ישמעאל אם כן לכתוב רחמנא וטבל בהם בדם ובמים למה לי לניכר

ורבנן אי כתב רחמנא וטבל בהם הוה אמינא האי לחודיה והאי לחודיה כתב רחמנא בדם ובמים לערבן

ורבי ישמעאל לערבן קרא אחרינא כתיב ושחט את הצפר האחת וגו׳

ורבנן אי מההוא הוה אמינא לישחטיה סמוך למנא ונינקטינהו לוורידין ולקבליה לדם במנא אחרינא קא משמע לן

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא גדולה ומדחת את המים קטנה ונדחית מפני המים מהו

אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא בצפור דרור שיערו רבנן אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים

תנו רבנן הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר מאי טעמא דרבי שמעון

דכתיב ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ותניא אמר רבי שמעון וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב במשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי מים אף כאן עפר על גבי מים

ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף להלן הקדים עפר למים כשר

והתם מנלן תרי קראי כתיבי כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא הא כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן

ורבנן אל כלי דוקא עליו לערבן

ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכלי

מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה:


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה טז

שילה נוב וגבעון ובית עולמים

איסי בן מנחם אומר אינו צריך ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת אשת איש חמורה לא כל שכן אם כן מה תלמוד לומר בקרקע המשכן שלא יביא מתוך קופתו

איבעיא להו אין שם עפר מהו שיתן אפר אליבא דבית שמאי לא תיבעי לך דאמרי לא מצינו אפר שקרוי עפר

כי תיבעי לך אליבא דבית הלל דאמרי מצינו אפר שקרוי עפר מאי אף על גב דאיקרי עפר הכא בקרקע המשכן כתיב או דילמא האי בקרקע המשכן לכדאיסי בן יהודה ולכדאיסי בן מנחם הוא דאתי

תא שמע דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא

התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר התורה אמרה בתער והלכה בכל דבר התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר

ואם איתא ליחשוב נמי האי

תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר שייר מצורע דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה

מה רבי רבי שער הרגלים מאי מיעט מיעט דבית השחי ודכוליה גופיה

והלכתא מגלח כדלעת דתנן בא לו להקיף את המצורע מעביר תער על כל בשרו וקתני סיפא וביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה

אמר רב נחמן בר יצחק כי קא חשיב הלכה עוקבת מקרא הא עוקבת מדרבנן היא

רב פפא אמר כי קא חשיב הלכה עוקבת ועוקרת הא עוקבת ומוספת היא

רב אשי אמר הא מתניתא מני רבי ישמעאל היא דדריש כללי ופרטי


כדלעת מני רבי עקיבא היא דדריש ריבויי ומיעוטי דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו ריבה את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו מיעט ואת כל שערו יגלח חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל

מאי ריבה ריבה דכוליה גופיה ומאי מיעט מיעט שיער שבתוך החוטם

מאי הוי עלה תא שמע דאמר רב הונא בר אשי אמר רב אין שם עפר מביא רקבובית ירק ומקדש

ולא היא רקבובית ירק הוא דהואי עפר אפר לא הואי עפר

כדי שיראה על המים תנו רבנן שלשה צריכין שיראו עפר סוטה ואפר פרה ורוק יבמה משום רבי ישמעאל אמרו אף דם צפור

מאי טעמא דרבי ישמעאל דכתיב וטבל אותם בדם הצפר וגו׳ ותניא בדם יכול בדם ולא במים תלמוד לומר במים אי מים יכול במים ולא בדם תלמוד לומר בדם הא כיצד מביא מים שדם ציפור ניכר בהן וכמה רביעית

ורבנן ההוא לגופיה דהכי קאמר רחמנא אטביל בדם ובמים

ורבי ישמעאל אם כן לכתוב רחמנא וטבל בהם בדם ובמים למה לי לניכר

ורבנן אי כתב רחמנא וטבל בהם הוה אמינא האי לחודיה והאי לחודיה כתב רחמנא בדם ובמים לערבן

ורבי ישמעאל לערבן קרא אחרינא כתיב ושחט את הצפר האחת וגו׳

ורבנן אי מההוא הוה אמינא לישחטיה סמוך למנא ונינקטינהו לוורידין ולקבליה לדם במנא אחרינא קא משמע לן

בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא גדולה ומדחת את המים קטנה ונדחית מפני המים מהו

אמר ליה לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא בצפור דרור שיערו רבנן אין לך גדולה שמדחת את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים

תנו רבנן הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר מאי טעמא דרבי שמעון

דכתיב ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ותניא אמר רבי שמעון וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב במשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי מים אף כאן עפר על גבי מים

ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף להלן הקדים עפר למים כשר

והתם מנלן תרי קראי כתיבי כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא הא כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן

ורבנן אל כלי דוקא עליו לערבן

ואימא עליו דוקא אל כלי שתהא חיותן בכלי

מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה:


גלול כלפי מעלה