Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו בניסן תשפ״ג | 17 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה יט

הכהן והסוטה מניפים יחד את מנחת הסוטה. מהיכן נדרש שגם האשה צריכה להניף אותה? רבי שמעון וחכמים חלוקים בעניין הסדר – האם האשה שותה את מי הסוטה לפני הקטרת הקומץ של מנחת הסוטה או האם קודם מקטירים את הקומץ ואח"כ האשה שותה את המים. יש שני פסוקים המזכירים שהכהן משקה את האשה (במדבר ה:כד, כז) ובמדבר ה:כו כתוב "ואחר ישקה האשה את האשה את המים". מה דורשים ר' שמעון וחכמים מכל אחד מהפסוקים הללו המזכירים את השתייה? רבי עקיבא לומד הלכה שונה מהמילה המיותרת "והשקה" באחד הפסוקים האלו – שלאחר מחיקת המגילה, אנו מכריחים את האשה לשתות את המים, גם אם אינה רוצה. הגמרא מעלה קושי נגד רבי עקיבא ממקור אחר שבו נראה שרבי עקיבא אומר משהו אחר. לברייתא המובאת יש סתירה פנימית ובפתרון הסתירה ההיא מסבירים גם את הקושי שהעלו נגד רבי עקיבא.

דכתיב זאת בשני אנשים ושני בועלין דכולי עלמא לא פליגי דהאשה שותה ושונה דכתיב תורת

כי פליגי באיש אחד ושני בועלין בשני אנשים ובועל אחד

תנא קמא סבר תורת לרבויי כולהי זאת למעוטי איש אחד ובועל אחד

ורבנן בתראי סברי זאת למעוטי כולהי תורת לרבויי שני אנשים ושני בועלין

ורבי יהודה זאת למעוטי תרתי תורת לרבות תרתי זאת למעוטי תרתי איש אחד ובועל אחד איש אחד ושני בועלין תורת לרבויי תרתי שני אנשים ובועל אחד שני אנשים ושני בועלין:

הדרן עלך היה מביא

היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה:

גמ׳ אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן

אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאינה

מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף:

הניף והגיש קמץ וכו׳ היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה: הא אקרבה

הכי קאמר סדר מנחות כיצד הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

ובהשקאה גופה פליגי רבי שמעון ורבנן דרבנן סברי משקה ואחר כך מקריב את מנחתה ורבי שמעון סבר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה שנאמר ואחר ישקה:

ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה:


תנו רבנן והשקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר והשקה שאם נמחקה מגילה ואומרת איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה דברי רבי עקיבא

רבי שמעון אומר ואחר ישקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר והשקה אלא לאחר כל מעשים כולן האמורין למעלה מגיד שלשה דברים מעכבין בה עד שלא קרב הקומץ ועד שלא נמחקה מגילה ועד שלא תקבל עליה שבועה

עד שלא קרב הקומץ רבי שמעון לטעמיה דאמר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה

עד שלא נמחקה מגילה אלא מאי משקה לה אמר רב אשי לא נצרכה לשרישומו ניכר

עד שלא תקבל עליה שבועה מישתא הוא דלא שתיא הא מיכתב כתבי לה והאמר רבא מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה לא עשה ולא כלום כדי נסבה

במאי קמיפלגי תלתא קראי כתיבי והשקה קמא ואחר ישקה והשקה בתרא

רבנן סברי והשקה קמא לגופו שמשקה ואחר כך מקריב את מנחתה ואחר ישקה מיבעי ליה לשרישומו ניכר והשקה בתרא שאם נמחקה מגילה ואומרת איני שותה מערערין אותה ומשקה אותה בעל כרחה

ורבי שמעון סבר ואחר ישקה לגופו שמקריב את מנחתה ואחר כך משקה והשקה קמא שאם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה והשקה בתרא שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה

ורבנן בדיעבד לא פתח קרא

וסבר רבי עקיבא משקין אותה בעל כרחה והתניא רבי יהודה אומר כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה אמר רבי עקיבא כלום אנו צריכין אלא לבודקה והלא בדוקה ועומדת אלא עד שלא קרב הקומץ יכולה לחזור בה משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה

וליטעמיך תיקשי לך היא גופה משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה והלא בדוקה ועומדת

לא קשיא הא דקהדרא בה מחמת רתיתא והא דקהדרא בה מחמת בריותא

והכי קאמר כל מחמת בריותא כלל כלל לא שתיא מחמת רתיתא עד שלא קרב הקומץ דאכתי לא אמחוק מגילה אי נמי אמחוק מגילה דשלא כדין עביד כהנים דמחקי מצי הדרא בה משקרב הקומץ דבדין עביד כהנים דמחקי לא מצי הדרא בה


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה יט

דכתיב זאת בשני אנשים ושני בועלין דכולי עלמא לא פליגי דהאשה שותה ושונה דכתיב תורת

כי פליגי באיש אחד ושני בועלין בשני אנשים ובועל אחד

תנא קמא סבר תורת לרבויי כולהי זאת למעוטי איש אחד ובועל אחד

ורבנן בתראי סברי זאת למעוטי כולהי תורת לרבויי שני אנשים ושני בועלין

ורבי יהודה זאת למעוטי תרתי תורת לרבות תרתי זאת למעוטי תרתי איש אחד ובועל אחד איש אחד ושני בועלין תורת לרבויי תרתי שני אנשים ובועל אחד שני אנשים ושני בועלין:

הדרן עלך היה מביא

היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה:

גמ׳ אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן

אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאינה

מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף:

הניף והגיש קמץ וכו׳ היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה: הא אקרבה

הכי קאמר סדר מנחות כיצד הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

ובהשקאה גופה פליגי רבי שמעון ורבנן דרבנן סברי משקה ואחר כך מקריב את מנחתה ורבי שמעון סבר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה שנאמר ואחר ישקה:

ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה:


תנו רבנן והשקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר והשקה שאם נמחקה מגילה ואומרת איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה דברי רבי עקיבא

רבי שמעון אומר ואחר ישקה מה תלמוד לומר והלא כבר נאמר והשקה אלא לאחר כל מעשים כולן האמורין למעלה מגיד שלשה דברים מעכבין בה עד שלא קרב הקומץ ועד שלא נמחקה מגילה ועד שלא תקבל עליה שבועה

עד שלא קרב הקומץ רבי שמעון לטעמיה דאמר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה

עד שלא נמחקה מגילה אלא מאי משקה לה אמר רב אשי לא נצרכה לשרישומו ניכר

עד שלא תקבל עליה שבועה מישתא הוא דלא שתיא הא מיכתב כתבי לה והאמר רבא מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה לא עשה ולא כלום כדי נסבה

במאי קמיפלגי תלתא קראי כתיבי והשקה קמא ואחר ישקה והשקה בתרא

רבנן סברי והשקה קמא לגופו שמשקה ואחר כך מקריב את מנחתה ואחר ישקה מיבעי ליה לשרישומו ניכר והשקה בתרא שאם נמחקה מגילה ואומרת איני שותה מערערין אותה ומשקה אותה בעל כרחה

ורבי שמעון סבר ואחר ישקה לגופו שמקריב את מנחתה ואחר כך משקה והשקה קמא שאם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה והשקה בתרא שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה

ורבנן בדיעבד לא פתח קרא

וסבר רבי עקיבא משקין אותה בעל כרחה והתניא רבי יהודה אומר כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה אמר רבי עקיבא כלום אנו צריכין אלא לבודקה והלא בדוקה ועומדת אלא עד שלא קרב הקומץ יכולה לחזור בה משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה

וליטעמיך תיקשי לך היא גופה משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה והלא בדוקה ועומדת

לא קשיא הא דקהדרא בה מחמת רתיתא והא דקהדרא בה מחמת בריותא

והכי קאמר כל מחמת בריותא כלל כלל לא שתיא מחמת רתיתא עד שלא קרב הקומץ דאכתי לא אמחוק מגילה אי נמי אמחוק מגילה דשלא כדין עביד כהנים דמחקי מצי הדרא בה משקרב הקומץ דבדין עביד כהנים דמחקי לא מצי הדרא בה


גלול כלפי מעלה