Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ בניסן תשפ״ג | 31 מרץ 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה ב

סימניה למסכת סוטה 

מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שעזרה לה להתאהב בלימוד.

 הדף היום מוקדש ע"י ריקי ואלן זיביט לע"נ פרידל בת מאיר ורבקה.

הדף היום מוקדש ע"י דודי וטינה לם לע"נ דודתן, מרים בת מאיר שמואל ופרל.

שני החלקים הראשונים של תהליך הסוטה נקראים קינוי וסתירה. קינוי הוא אזהרה של הבעל שאשתו לא תלכי להיות לבד בחדר עם גבר מסוים. סתירה היא אם היא תתייחד בחדר עם האיש הזה לאחר הקינוי. בנוכחות כמה עדים צריך הבעל לעשות את הקינוי וכמה עדים נדרשים להעיד שהיא התייחדה עם אותו אדם לאחר האזהרה? רבי אליעזר ורבי יהושע חלוקים על בעניין זה והגמרא מביאה מאוחר יותר גם דעה תנאית שלישית (רבי יוסי ברבי יהודה). מדוע מסכת סוטה נמצאת לאחר מסכת נזיר? מה זה מלמד אותנו על הקשר בין נזיר לסוטה? רב שמואל בר רב יצחק ממזער את האשמה המוטלת על הסוטה שכן הוא סבור שאשה שאינה נאמנה היא השתקפות של הבעל גם כן, שכן בני זוג מותאמים זה לזה על ידי מעשיהם. יתר על כן, רבה בר בר חנה אומר שכאשר הקב"ה עושה שידוכים זה קשה כמו קריעת ים סוף. קושי מועלה על רב שמואל מתוך אמירה של רב האומרת שזוגות משודכים כבר מיצירת הוולד, לפני שיש להם הזדמנות לחטוא. איך זה נפתר? הגמרא מציינת שהוויכוח על עדים היה רק ​​לקינוי ולסתירה, אך אם עדים ראו את בני הזוג מקיימים יחסים (בלשון הגמרא, טומאה), כולם מסכימים שאפילו על עד אחד, נוכל לפעול על פי אותה עדות ולאסור את האישה לבעלה והיא לא תוכל לשתות את מי הסוטה כדי לנסות להוכיח שהיא טהורה. מאיפה זה נדרש? לאחר שהדבר מוכח מפסוקים, הגמרא מפקפקת בהוכחה זו מכיוון שהיא נראית מיותרת, אך בסופו של דבר מסבירים מדוע היה צורך בהוכחה זו. מה הבסיס לוויכוח בין רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי יוסי ברבי יהודה? הרבנים העלו ביקורת חשובה נגד רבי אליעזר ורבי יוסי לפיה אם נאפשר רק את עדות הבעל בחלק מהתהליך, לא יהיה סוף למקרים שבהם הבעלים יאסרו עליהם את נשותיהם. בימינו (לאחר חורבן בית המקדש) שאין דרך לאשה להוכיח שהיא טהורה כי כבר אין מי סוטה, הזהיר רב חנינא שגברים צריכים להקפיד שלא להזהיר את נשותיהם שלא יסתרו עם גבר מסוים כי לפי רבי יוסי בן רבי יהודה, אם הזהיר בלי עדים הוא יכול לאסור עליה עליו אם היא תתייחד עם הגבר הזה. למה זה נקרא קינוי כשהוא מזהיר אותה? ניתנות שתי הצעות שונות.

המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים

כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני ודברה עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה

נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ואם מת חולצת ולא מתייבמת:

גמ׳ מכדי תנא מנזיר סליק מאי תנא דקא תנא סוטה

כדרבי דתניא רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין

וליתני סוטה והדר ליתני נזיר איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים וקתני סוטה כדרבי:

המקנא דיעבד אין לכתחילה לא קסבר תנא דידן אסור לקנאות

אמר רב שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות

איני והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני:

רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים וכו׳: עד כאן לא פליגי אלא בקינוי וסתירה אבל בטומאה עד אחד מהימן

ותנן נמי עד אחד אומר אני ראיתי שניטמאת לא היתה שותה

מדאורייתא מנלן דמהימן עד אחד דתנו רבנן ועד אין בה בשנים הכתוב מדבר

או אינו אלא אפילו באחד תלמוד לומר לא יקום עד אחד באיש


ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה תלמוד לומר אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד

ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפשה אסורה

אלא טעמא דכתיב לא יקום עד אחד באיש הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא ואי אפילו חד ליכא אלא במאי מיתסרא

איצטריך סלקא דעתך אמינא עד אין בה אין נאמן בה

אין נאמן בה ואלא מאי בעי

עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה דאתיא דבר דבר מממון ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה

איצטריך סלקא דעתך אמינא סוטה שאני דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ליתהימן בה עד אחד

ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא והא מדכתיב והיא לא נתפשה מכלל דאסורה

איצטריך סלקא דעתך אמינא אין נאמן בה עד דאיכא תרי ובתרי נמי היא דלא נתפשה קא משמע לן:

רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו׳: מאי טעמא דרבי יהושע אמר קרא בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה

ורבי אליעזר אומר בה ולא בקינוי

ואימא בה ולא בסתירה סתירה איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה

קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה

ומה ראית מסתברא סתירה עדיפא שכן אוסרתה כטומאה

אדרבה קינוי עדיף שכן עיקר גרם לה

אי לאו סתירה קינוי מי איכא ואי לאו קינוי סתירה מאי אהני

אפילו הכי סתירה עדיפא דאתחלתא דטומאה היא

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום רבי אליעזר המקנא לאשתו מקנא על פי עד אחד או על פי עצמו ומשקה לה על פי שנים השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף

מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה אמר קרא בה בה ולא בסתירה

ואימא בה ולא בקינוי קינוי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה

סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ההוא לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא דאתא

השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף מאי ניהו דזמנין דלא קני ואמר קנאי

הא למשנתינו יש לדבר סוף זמנין דלא איסתתר ואמר איסתתר

אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן אף לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף

אף לדברי רבי יוסי ברבי יהודה ולא מיבעיא למשנתינו אדרבה למשנתינו איכא עיקר התם ליכא עיקר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף

אמר רב חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם

אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה

ורב יימר בר רבי שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים וכולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

במחשבה שניה icon

קשה זיווגן – במחשבה שניה

מה הקשר בין זיווג לקריעת הים? מסכת סוטה מתחילה! במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

ayelet he sotah

הקדמה למסכת סוטה

להאזנה להקדמה למסכת סוטה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroductionSotahHeb.mp3

דף משלהן- מסכת סוטה

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125 עם הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל  

סוטה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה ב

המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים

כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני ודברה עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה

נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ואם מת חולצת ולא מתייבמת:

גמ׳ מכדי תנא מנזיר סליק מאי תנא דקא תנא סוטה

כדרבי דתניא רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין

וליתני סוטה והדר ליתני נזיר איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים וקתני סוטה כדרבי:

המקנא דיעבד אין לכתחילה לא קסבר תנא דידן אסור לקנאות

אמר רב שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות

איני והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני:

רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים וכו׳: עד כאן לא פליגי אלא בקינוי וסתירה אבל בטומאה עד אחד מהימן

ותנן נמי עד אחד אומר אני ראיתי שניטמאת לא היתה שותה

מדאורייתא מנלן דמהימן עד אחד דתנו רבנן ועד אין בה בשנים הכתוב מדבר

או אינו אלא אפילו באחד תלמוד לומר לא יקום עד אחד באיש


ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה תלמוד לומר אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד

ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפשה אסורה

אלא טעמא דכתיב לא יקום עד אחד באיש הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא ואי אפילו חד ליכא אלא במאי מיתסרא

איצטריך סלקא דעתך אמינא עד אין בה אין נאמן בה

אין נאמן בה ואלא מאי בעי

עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה דאתיא דבר דבר מממון ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה

איצטריך סלקא דעתך אמינא סוטה שאני דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ליתהימן בה עד אחד

ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא והא מדכתיב והיא לא נתפשה מכלל דאסורה

איצטריך סלקא דעתך אמינא אין נאמן בה עד דאיכא תרי ובתרי נמי היא דלא נתפשה קא משמע לן:

רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו׳: מאי טעמא דרבי יהושע אמר קרא בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה

ורבי אליעזר אומר בה ולא בקינוי

ואימא בה ולא בסתירה סתירה איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה

קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה

ומה ראית מסתברא סתירה עדיפא שכן אוסרתה כטומאה

אדרבה קינוי עדיף שכן עיקר גרם לה

אי לאו סתירה קינוי מי איכא ואי לאו קינוי סתירה מאי אהני

אפילו הכי סתירה עדיפא דאתחלתא דטומאה היא

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום רבי אליעזר המקנא לאשתו מקנא על פי עד אחד או על פי עצמו ומשקה לה על פי שנים השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף

מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה אמר קרא בה בה ולא בסתירה

ואימא בה ולא בקינוי קינוי איתקש לטומאה דכתיב וקנא את אשתו והיא נטמאה

סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ההוא לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא דאתא

השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף מאי ניהו דזמנין דלא קני ואמר קנאי

הא למשנתינו יש לדבר סוף זמנין דלא איסתתר ואמר איסתתר

אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן אף לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף

אף לדברי רבי יוסי ברבי יהודה ולא מיבעיא למשנתינו אדרבה למשנתינו איכא עיקר התם ליכא עיקר

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף

אמר רב חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קיימא לן כרבי יוסי ברבי יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם

אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה

ורב יימר בר רבי שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים וכולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה


גלול כלפי מעלה