Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בניסן תשפ״ג | 19 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה כא

אילו זכויות דוחים את מיתת הסוטה? ראשית, הם מציעים לימוד תורה, אבל זה נדחה כי נשים לא מצוות ללמוד תורה. אולם אם מדובר במצוות, אנו למדים מפסוק שמצוות נמשלות לנר, שהוא זמני, ולימוד תורה הוא כאור, שהוא קבוע. מכאן אפשר להבין שמצוות אינן מגינות עליה מעונש. שני הסברים מובאים כדי להסביר כיצד מצוות יכולות להגן מפני עונש, גם אם אינן חשובות כמו לימוד תורה. תשובה שלישית היא שנשים מקבלים שכר על התורה – לא על לימוד עצמן אלא על מתן אפשרות לבעליהן ולבניהן ללמוד. מובא פירוש אחר להסבר הפסוק "כי נר מצוה ותורה אור" – העבירות גוברות על זכויות מקיום מצוות אך לא על לימוד תורה. כאשר רבי אליעזר אומר שאסור לאדם ללמד את בתו תורה כי זה מלמד אותה תפלות, הגמרא מבינה שזה כאילו הוא מלמד אותה תפלות כי ברור שהתורה עצמה אינה תפלות. איזה פסוק יכול לשמש מקור לגישתו של רבי אליעזר וכיצד בן עזאי מבין את הפסוק אם הוא חולק על רבי אליעזר? במשנה אומר רבי יהושע שנשים מעדיפות קב ותפלות מתשעה קבים ופרישות. כיצד מסבירה הגמרא את דבריו? הוא גם אמר שיש ארבעה אנשים שגורמים לחורבן העולם – ביניהם, חסיד שוטה ורשע ערום. חסיד שוטה מוגדר כמי שרואה אשה טובעת בים ולא יצילוה כי לא רוצה להסתכל בה. שבעה הסברים שונים מובאים כדי להגדיר מהו רשע ערום.

הן תהוי ארכא לשלותך וכתיב כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב לקצת ירחין תרי עשר

לעולם רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב כה אמר ה׳ על שלשה פשעי אדום

ומאי אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני גוים דלא מפקיד דינא עלייהו:

ויש זכות תולה שלש שנים כו׳: זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה

זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה

ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר בהתהלכך תנחה אתך וגו׳ בהתהלכך תנחה אתך זה העולם הזה בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא

משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך

נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם

דבר אחר עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

אמר רב יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא

מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא

רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו

מאי פרשת דרכים אמר רב חסדא זה תלמיד חכם ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה תלמיד חכם ויראת חטא מר זוטרא אמר זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא

דבר אחר עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה אמר רב יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב לאמר אלהים עזבו וגו׳

מאי דרוש ולא יראה בך ערות דבר וגו׳ והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה

מאי בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כרבי יוחנן דבי נשיאה

אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו׳:


אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את וכו׳: רבי אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות תיפלות סלקא דעתך אלא אימא כאילו למדה תיפלות

אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית

ורבנן האי אני חכמה מאי עבדי ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן שנאמר אני חכמה שכנתי ערמה אמר רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא:

רבי יהושע אומר רוצה אשה וכו׳: מאי קאמר הכי קאמר רוצה אשה בקב ותיפלות עמו מתשעת קבין ופרישות:

הוא היה אומר חסיד שוטה כו׳: היכי דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה

היכי דמי רשע ערום אמר רבי יוחנן זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו רבי אבהו אומר זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז דתנן מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היה לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול

רבי אסי אמר רבי יוחנן זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו

אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון

רב יוסף בר חמא אמר רב ששת זה המכריע אחרים באורחותיו רבי זריקא אמר רב הונא זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים עולא אמר זה


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לימוד תורה לנשים: אסור, מותר או אידיאל (סוטה כא) – גפת 127

ישנו פער אדיר בין הדף שאנחנו לומדות היום לבין המציאות בלימוד היומי שלנו! איך התרחשה מהפכת לימוד התורה לנשים? כיצד אנו מגשרות בין המציאות של היום לבין הגמרא בסוטה? הצטרפו אלינו לטעימה מהמהלך המופלא הזה בדברי ראשונים ואחרונים לע"נ הרב הרב אהרון ליכטנשטיין גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה  

סוטה כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה כא

הן תהוי ארכא לשלותך וכתיב כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב לקצת ירחין תרי עשר

לעולם רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב כה אמר ה׳ על שלשה פשעי אדום

ומאי אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני גוים דלא מפקיד דינא עלייהו:

ויש זכות תולה שלש שנים כו׳: זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה

זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה

ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר בהתהלכך תנחה אתך וגו׳ בהתהלכך תנחה אתך זה העולם הזה בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא

משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך

נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם

דבר אחר עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

אמר רב יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא

מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא

רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו

מאי פרשת דרכים אמר רב חסדא זה תלמיד חכם ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה תלמיד חכם ויראת חטא מר זוטרא אמר זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא

דבר אחר עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה אמר רב יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב לאמר אלהים עזבו וגו׳

מאי דרוש ולא יראה בך ערות דבר וגו׳ והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה

מאי בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כרבי יוחנן דבי נשיאה

אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו׳:


אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את וכו׳: רבי אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות תיפלות סלקא דעתך אלא אימא כאילו למדה תיפלות

אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית

ורבנן האי אני חכמה מאי עבדי ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן שנאמר אני חכמה שכנתי ערמה אמר רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא:

רבי יהושע אומר רוצה אשה וכו׳: מאי קאמר הכי קאמר רוצה אשה בקב ותיפלות עמו מתשעת קבין ופרישות:

הוא היה אומר חסיד שוטה כו׳: היכי דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה

היכי דמי רשע ערום אמר רבי יוחנן זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו רבי אבהו אומר זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז דתנן מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היה לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול

רבי אסי אמר רבי יוחנן זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו

אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון

רב יוסף בר חמא אמר רב ששת זה המכריע אחרים באורחותיו רבי זריקא אמר רב הונא זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים עולא אמר זה


גלול כלפי מעלה