סוטה כג

האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך

וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת

מה בין כהן לכהנת מנחת כהנת נאכלת ומנחת כהן אינה נאכלת כהנת מתחללת וכהן אין מתחלל

כהנת מטמאה למתים ואין כהן מטמא למתים כהן אוכל בקדשי קדשים ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים

מה בין איש לאשה האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה

האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה האיש נתלה ואין האשה נתלית האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה:

גמ׳ תנו רבנן כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות כיצד כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן

איקרי כאן כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אמר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דמסיק להו לשום עצים כרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעליהו לשום עצים

הניחא לרבי אליעזר דאית ליה האי סברא אלא לרבנן דלית להו האי סברא מאי איכא למימר דעבדי להו כרבי אלעזר ברבי שמעון דתניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרים על בית הדשן

ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי אלעזר ברבי שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים דבת הקרבה היא אבל בהא אפילו רבנן מודו:

בת ישראל הנשואה וכו׳: מאי טעמא דאמר קרא וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל כהן ולא כהנת:

כהנת מתחללת כהן אין מתחלל: מנלן דאמר קרא ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל:

כהנת מטמאה כו׳: מאי טעמא אמר קרא אמר אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן:

כהן אוכל בקדשי קדשים: דכתיב כל זכר בבני אהרן יאכלנה:

ומה בין איש כו׳: תנו רבנן איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר והצרוע אשר בו הרי כאן שנים

אם כן מה תלמוד לומר איש לענין שלמטה איש פורע וכו׳:

האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר: אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר:

האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה: דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה דכתיב וכי ימכור איש את בתו:

האיש נסקל ערום כו׳: מאי טעמא ורגמו אותו מאי אותו אילימא אותו ולא אותה והכתיב והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אלא אותו בלא כסותו ולא אותה בלא כסותה:

האיש נתלה ואין כו׳: מאי טעמא אמר קרא ותלית אותו על עץ אותו ולא אותה:

האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה: מאי טעמא אמר קרא ונמכר בגניבתו בגניבתו ולא בגניבתה:

הדרן עלך היה נוטל

ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה שנאמר אשר תשטה אשה תחת אישה פרט לארוסה ושומרת יבם

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת