Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ באייר תשפ״ג | 23 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה כה

הלימוד השבוע מוקדש ע"י משפחת גרינסטון לכבוד דוב שבתאי בן יהושע לב. 

הדף היום מוקדש ע"י שלי ואבי יוניצמן לע"נ אלברט קובני "שתיבדל לחיים טובים וארוכים סרינה קובני".

אישה העוברת על דת יהודית, מפסידה את כתובתה. אבל האם זה רק אם היא התרו בה מקודם או לא? שלושה חלקים שונים במשנתנו מובאים כל אחד כדי לנסות להוכיח שהיא צריכה התראה. השניים הראשונים נדחים אך השלישי הוא מכריע שכן. אם אישה עברה על דת יהודית אבל לבעל לא אכפת ורוצה להישאר נשוי לה, האם הוא יכול? על שאלה זו מנסים לענות ממקרה במשנתינו, אך תשובה זו נדחית. אם בעל הזהיר את אשתו שלא תיכנס לחדר לבד עם אדם אחר (קינוי), האם הוא יכול לשנות את דעתו ולמחול על הקינוי? הם מנסים לענות על השאלה ממשנתנו ומשנת נוספת בסוטה, אך שניהם נדחים. הם מוצאים את התשובה בברייתא ששם מופיע במפורש שהוא יכול למחול על הקינוי. עם זאת, יש מחלוקת האם זה רק לפני שהיא נסתרה או אפילו אחרי זה. הגמרא מחזקת את הדעה שאין למחול לאחר סתירה. במשנה חלוקים בית שמאי ובית הלל לגבי מקרה של סוטה שבעלה נפטר בטרם שתתה את המים. האם היא מפסידה את כספי כתובתה או לא? המחלוקת מתבססת על האם רואים שטר שמוכל לגבייה כאילו הוא כבר נגבה. אם רואים את זה כנגבה, אז האישה מקבלת את כספי כתובתה שכן חובת ההוכחה מוטלת על הבעל (המוציא מחבירו עליה הראיה). אם לא, זה הפוך. יש עוד מחלוקת במשנה לגבי אישה שאינה יכולה להביא ילדים לעולם – האם ניתן להיות סוטה? האם מלכתחילה נאסר על הבעל להינשא לה (במקרה שטרם נולדו לו ילדים)? רבי אלעזר סובר שמכיוון שיכול להיות לו אישה אחרת, מותר לו לשאת אותה, ובמקרה זה ניתן להביאה גם לשתות מי הסוטה. רב נחמן מגביל את דעתו לאישה שבשלב מסוים הצליחה להביא ילדים לעולם, שכן איילונית בוודאי אינה יכולה להפוך לסוטה על סמך דרשה מפסוקי הסוטה.

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבי יאשיה מדאיצטריך קרא לרבויה מכלל דלאו אשתו היא כלל

איבעיא להו עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או אינה צריכה מי אמרינן כיון דעוברת על דת היא לא בעיא התראה או דלמא תיבעי התראה דאי הדרה בה תיהדר בה

תא שמע ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני לה למאי לאו להפסידה כתובתה

אמר אביי לא לאוסרה עליו רב פפא אמר להשקותה כשהיא נשואה כדתניא אין מקנין לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה אבל מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה

אמר רבא תא שמע אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותות ולא נוטלות כתובה

מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני להו ולמאי אי לאוסרן עליו הא אסירן וקיימן אלא לאו להפסידן כתובתן

אמר רב יהודה מדיסקרתא לא לאוסרה לבועל כבעל דתנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל

אמר רב חנינא מסורא תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ולא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה שמע מינה בעי התראה שמע מינה

וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהא דלמא שאני התם דלית לה אימתא דבעל כלל

איבעיא להו עוברת על דת ורצה בעל לקיימה מקיימה או אינו מקיימה מי אמרינן בקפידה דבעל תלא רחמנא והא לא קפיד או דלמא כיון דקפיד קפיד

תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת רצה בעל לקיימה מקיימה עבדי בית דין מידי דדלמא לא ניחא ליה לבעל סתמא דמילתא כיון דעוברת על דת היא מינח ניחא ליה

איבעיא להו בעל שמחל על קינויו קינויו מחול או אינו מחול מי אמרינן בקינוי דבעל תלא רחמנא ובעל הא מחיל ליה לקינויו או דלמא כיון דקני ליה מעיקרא לא מצי מחיל ליה

תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול עבדינן מידי דאתי בעל מחיל ליה סתמא דמלתא אדם מסכים על דעת בית דין

תא שמע ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול לחליה לקינויה ולבעול

מאי שנא תלמידי חכמים דגמירי דאי בעי למיבעל אמרי ליה אחליה לקינוייך ובעלה

תא שמע דאמר רבי יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו מוחלין לו ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו

וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי שלא ירבו מחלוקת בישראל שמע מינה בעל שמחל על קינויו קינויו מחול שמע מינה

פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר קודם סתירה מחול לאחר סתירה אינו מחול וחד אמר לאחר סתירה נמי מחול ומסתברא כמאן דאמר אינו מחול

ממאי מדקא מהדרי רבנן לרבי יוסי דתניא רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן

אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר

ואי אמרת לאחר סתירה מחול לה משכחת לה דיש לה היתר דאי בעי מחיל ליה לקינויה ובעיל אלא שמע מינה לאחר סתירה אינו מחול שמע מינה:

מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי כו׳: במאי קמיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד לגבות כגבוי דמי


ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:

מעוברת חבירו כו׳: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת בעקרה וזקינה

אבל איילונית דברי הכל לא שותה ולא נוטלת כתובתה שנאמר ונקתה ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצאה זו שאין דרכה להזריע

מיתיבי המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו אם עד שלא כנסה נסתרה לא שותה ולא נוטלת כתובתה


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה כה

ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבי יאשיה מדאיצטריך קרא לרבויה מכלל דלאו אשתו היא כלל

איבעיא להו עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או אינה צריכה מי אמרינן כיון דעוברת על דת היא לא בעיא התראה או דלמא תיבעי התראה דאי הדרה בה תיהדר בה

תא שמע ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני לה למאי לאו להפסידה כתובתה

אמר אביי לא לאוסרה עליו רב פפא אמר להשקותה כשהיא נשואה כדתניא אין מקנין לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה אבל מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה

אמר רבא תא שמע אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותות ולא נוטלות כתובה

מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני להו ולמאי אי לאוסרן עליו הא אסירן וקיימן אלא לאו להפסידן כתובתן

אמר רב יהודה מדיסקרתא לא לאוסרה לבועל כבעל דתנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל

אמר רב חנינא מסורא תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ולא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה שמע מינה בעי התראה שמע מינה

וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהא דלמא שאני התם דלית לה אימתא דבעל כלל

איבעיא להו עוברת על דת ורצה בעל לקיימה מקיימה או אינו מקיימה מי אמרינן בקפידה דבעל תלא רחמנא והא לא קפיד או דלמא כיון דקפיד קפיד

תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת רצה בעל לקיימה מקיימה עבדי בית דין מידי דדלמא לא ניחא ליה לבעל סתמא דמילתא כיון דעוברת על דת היא מינח ניחא ליה

איבעיא להו בעל שמחל על קינויו קינויו מחול או אינו מחול מי אמרינן בקינוי דבעל תלא רחמנא ובעל הא מחיל ליה לקינויו או דלמא כיון דקני ליה מעיקרא לא מצי מחיל ליה

תא שמע ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול עבדינן מידי דאתי בעל מחיל ליה סתמא דמלתא אדם מסכים על דעת בית דין

תא שמע ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול לחליה לקינויה ולבעול

מאי שנא תלמידי חכמים דגמירי דאי בעי למיבעל אמרי ליה אחליה לקינוייך ובעלה

תא שמע דאמר רבי יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו מוחלין לו ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו

וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי שלא ירבו מחלוקת בישראל שמע מינה בעל שמחל על קינויו קינויו מחול שמע מינה

פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר קודם סתירה מחול לאחר סתירה אינו מחול וחד אמר לאחר סתירה נמי מחול ומסתברא כמאן דאמר אינו מחול

ממאי מדקא מהדרי רבנן לרבי יוסי דתניא רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן

אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר

ואי אמרת לאחר סתירה מחול לה משכחת לה דיש לה היתר דאי בעי מחיל ליה לקינויה ובעיל אלא שמע מינה לאחר סתירה אינו מחול שמע מינה:

מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי כו׳: במאי קמיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד לגבות כגבוי דמי


ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:

מעוברת חבירו כו׳: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת בעקרה וזקינה

אבל איילונית דברי הכל לא שותה ולא נוטלת כתובתה שנאמר ונקתה ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצאה זו שאין דרכה להזריע

מיתיבי המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו אם עד שלא כנסה נסתרה לא שותה ולא נוטלת כתובתה


גלול כלפי מעלה