Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ באייר תשפ״ג | 24 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה כו

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי ואריק וייל לע"נ רב דוב שבתאי בן יהושע לייב. הוא היה מקור השראה להרבה מבני משפחתו שלומדים דף יומי. 

רבי אלעזר פסק במקרים של גבר שהתחתן עם אישה שאינה יכולה להביא ילדים לעולם, שמכיוון שיכול להיות לו אישה אחרת, מותר לו לשאת אותה, ובמקרה זה ניתן להביאה גם לשתות מי הסוטה. רב נחמן מגביל את דעתו לאישה שבשלב מסוים הצליחה להביא ילדים לעולם, אבל מוציא איילונית שבוודאי אינה יכולה להיות לסוטה משום דרשה בפסוק. קושי מועלה נגד רב נחמן מברייתא. רב נחמן מסביר כי יש על כך ויכוח תנאי המבוסס על ההבנה כיצד להסביר את הפסוק "ונקתה ונזרעה זרע". מהן הדרכים השונות להבין את הפסוק הזה? הגמרא מתעמקת בכמה מהמקרים האחרים המוזכרים בברייתא שהובאה ומסבירה אותם. ובאותה דרך, חוזרים למקרים המוזכרים במשנתנו, כגון אשת כהן או סריס ומעמיקים בהם. בכל מקרה מסבירה הגמרא מדוע היה צורך להסביר את הדין בברייתא/משנה שכן נראה במבט ראשון שהדין די ברור (פשיטא). המשנה הוציאה מי שהוא קטן ומי שאינו איש מדיני קינוי (אין מזהירים אשה להיכנס איתם לבד לחדר). מה זה "ושאינו איש?" מועלות שלוש אפשרויות, שתי הראשונות (שוחף ואינו יהודי) נדחות. המסקנה היא שזה בהמה כי אין זנות עם בהמה.

מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא שותות ולא נוטלות כתובה דברי רבי מאיר

שהיה רבי מאיר אומר לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית וחכמים אומרים יוציא וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס

והרובא שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים מעיקרא לא שותה ולא נוטלת כתובה רבי אלעזר אומר יכול הוא לישא אחרת ולפרות ולרבות הימנה

אבל המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו ומשכנסה נסתרה או שותה או לא נוטלת כתובה מעוברת ומינקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה הרובא שנשא עקרה וזקינה ויש לו אשה ובנים או שותה או לא נוטלת כתובה

אשת ממזר לממזר ואשת נתין לנתין ואשת גר ועבד משוחרר ואיילונית או שותה או לא נוטלת כתובה קתני מיהא איילונית תיובתיה דרב נחמן

אמר לך רב נחמן תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובה שנאמר ונקתה ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצאתה זו שאין דרכה להזריע

ורבנן האי ונקתה ונזרעה זרע מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא ונקתה ונזרעה [זרע] שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי עקיבא אמר לו רבי ישמעאל אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה

אם כן מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים:

אשת ממזר לממזר: פשיטא מהו דתימא אפושי פסולין לא ליפוש קא משמע לן:

אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית: פשיטא

מהו דתימא דבר אל בני ישראל ולא גרים קא משמע לן ואימא הכי נמי ואמרת רבויא הוא:

אשת כהן שותה כו׳: אשת כהן שותה פשיטא מהו דתימא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת וזו הואיל ונתפשה אסורה אימא לא תשתה קא משמע לן:

ומותרת לבעלה: פשיטא אמר רב הונא במתנוונה מתנוונה הא בדקוה מיא

במתנוונה דרך אברים מהו דתימא הא זנויי זנאי והא דלא בדקוה מיא כי אורחיה משום דבאונס זנאי ולגבי כהן אסירא קא משמע לן:

אשת סריס שותה: פשיטא מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא קא משמע לן:

על ידי כל עריות מקנין: פשיטא


מהו דתימא נטמאה נטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקא מיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קא משמע לן:

חוץ מן הקטן [וכו׳]: איש אמר רחמנא ולא קטן ושאינו איש למעוטי מאי אילימא למעוטי שחוף והאמר שמואל שחוף מקנין על ידו ופוסל בתרומה

מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא ושכב איש אתה שכבת זרע אמר רחמנא והא לאו בר הכי הוא קא משמע לן

ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא לא יחלל זרעו אמר רחמנא דאית ליה זרע ליחלל דלית ליה זרע לא ליחלל קא משמע לן

ואלא למעוטי נכרי והאמר רב המנונא נכרי מקנין על ידו ופוסל בתרומה

מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקמיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קמשמע לן

ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא ובת כהן כי תהיה לאיש זר אמר רחמנא דבר הויה אין דלאו בר הויה לא קמשמע לן דפסיל מדרבי יוחנן

דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מנין לנכרי ועבד שבאו על הכהנת ועל הלוייה ועל בת ישראל שפסלוה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו נכרי ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה

ואלא למעוטי מאי אמר רב פפא למעוטי בהמה דאין זנות בבהמה

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות בבהמה דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו׳

ותניא אתנן כלב ומחיר זונה מותרין שנאמר גם שניהם שנים ולא ארבעה

ואלא שכבת זרע למה לי מיבעי ליה לכדתניא שכבת זרע פרט לדבר אחר

מאי דבר אחר אמר רב ששת פרט לשקינא לה שלא כדרכה אמר ליה רבא שלא כדרכה משכבי אשה כתיב

אלא אמר רבא פרט לשקינא לה דרך אברים אמר ליה אביי פריצותא בעלמא היא ופריצותא מי אסר רחמנא

אלא אמר אביי פרט לשקינא לה בנשיקה הניחא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה אבל נשיקה ולא כלום היא היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה אלא למאן דאמר העראה זו נשיקה מאי איכא למימר

לעולם לשקינא לה דרך אברים ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא ובעל הא קא קפיד קמשמע לן

אמר שמואל ישא אדם


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה כו

מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא שותות ולא נוטלות כתובה דברי רבי מאיר

שהיה רבי מאיר אומר לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית וחכמים אומרים יוציא וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס

והרובא שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים מעיקרא לא שותה ולא נוטלת כתובה רבי אלעזר אומר יכול הוא לישא אחרת ולפרות ולרבות הימנה

אבל המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו ומשכנסה נסתרה או שותה או לא נוטלת כתובה מעוברת ומינקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה הרובא שנשא עקרה וזקינה ויש לו אשה ובנים או שותה או לא נוטלת כתובה

אשת ממזר לממזר ואשת נתין לנתין ואשת גר ועבד משוחרר ואיילונית או שותה או לא נוטלת כתובה קתני מיהא איילונית תיובתיה דרב נחמן

אמר לך רב נחמן תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובה שנאמר ונקתה ונזרעה זרע מי שדרכה להזריע יצאתה זו שאין דרכה להזריע

ורבנן האי ונקתה ונזרעה זרע מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא ונקתה ונזרעה [זרע] שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי עקיבא אמר לו רבי ישמעאל אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה

אם כן מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה זרע שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים קצרים יולדת ארוכים שחורים יולדת לבנים:

אשת ממזר לממזר: פשיטא מהו דתימא אפושי פסולין לא ליפוש קא משמע לן:

אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית: פשיטא

מהו דתימא דבר אל בני ישראל ולא גרים קא משמע לן ואימא הכי נמי ואמרת רבויא הוא:

אשת כהן שותה כו׳: אשת כהן שותה פשיטא מהו דתימא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת וזו הואיל ונתפשה אסורה אימא לא תשתה קא משמע לן:

ומותרת לבעלה: פשיטא אמר רב הונא במתנוונה מתנוונה הא בדקוה מיא

במתנוונה דרך אברים מהו דתימא הא זנויי זנאי והא דלא בדקוה מיא כי אורחיה משום דבאונס זנאי ולגבי כהן אסירא קא משמע לן:

אשת סריס שותה: פשיטא מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא קא משמע לן:

על ידי כל עריות מקנין: פשיטא


מהו דתימא נטמאה נטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקא מיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קא משמע לן:

חוץ מן הקטן [וכו׳]: איש אמר רחמנא ולא קטן ושאינו איש למעוטי מאי אילימא למעוטי שחוף והאמר שמואל שחוף מקנין על ידו ופוסל בתרומה

מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא ושכב איש אתה שכבת זרע אמר רחמנא והא לאו בר הכי הוא קא משמע לן

ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא לא יחלל זרעו אמר רחמנא דאית ליה זרע ליחלל דלית ליה זרע לא ליחלל קא משמע לן

ואלא למעוטי נכרי והאמר רב המנונא נכרי מקנין על ידו ופוסל בתרומה

מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקמיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קמשמע לן

ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא ובת כהן כי תהיה לאיש זר אמר רחמנא דבר הויה אין דלאו בר הויה לא קמשמע לן דפסיל מדרבי יוחנן

דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מנין לנכרי ועבד שבאו על הכהנת ועל הלוייה ועל בת ישראל שפסלוה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו נכרי ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה

ואלא למעוטי מאי אמר רב פפא למעוטי בהמה דאין זנות בבהמה

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות בבהמה דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו׳

ותניא אתנן כלב ומחיר זונה מותרין שנאמר גם שניהם שנים ולא ארבעה

ואלא שכבת זרע למה לי מיבעי ליה לכדתניא שכבת זרע פרט לדבר אחר

מאי דבר אחר אמר רב ששת פרט לשקינא לה שלא כדרכה אמר ליה רבא שלא כדרכה משכבי אשה כתיב

אלא אמר רבא פרט לשקינא לה דרך אברים אמר ליה אביי פריצותא בעלמא היא ופריצותא מי אסר רחמנא

אלא אמר אביי פרט לשקינא לה בנשיקה הניחא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה אבל נשיקה ולא כלום היא היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה אלא למאן דאמר העראה זו נשיקה מאי איכא למימר

לעולם לשקינא לה דרך אברים ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא ובעל הא קא קפיד קמשמע לן

אמר שמואל ישא אדם


גלול כלפי מעלה