Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ד׳ באייר תשפ״ג | 25 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה כז

הדף היום מוקדש לעילוי נשמת חללי צה”ל שנפלו בעת מילוי תפקידם ובעת שירותם. ולעילוי נשמת כל חללי הטרור בארץ ומחוצה לה שנהרגו על קידוש ה’.  

הדף היום מוקדש ע"י יעל קלמפנר לע"נ אביה, אלימלך הכהן בן שלמה ומלכה, בציון השלושים לפטירתו. 

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לע"נ אחיינה, ליפה חיים בן ישראל הכהן, בציון השלושים לפטירתו.

האם זה יותר גרוע להתחתן עם אשה שמספרים עליה שעסקה בניאוף או עם בתה של אותה אשה? האם יש להניח שבתה נולדה מאביה או שיש לחשוש שנולדה מגבר אחר? מה בסיס הוויכוח בין רבי יוסי לחכמים האם בעל יכול לשתות את מי הסוטה אם בית הדין עשה את הקינוי במקרה בו הבעל לא היה יכול לעשות את הקינוי? המילים 'אשה' ו'איש' מופיעים זו ליד זו בפסוק וזה משמש כדי ללמד שהקריטריונים לגברים זהים לאלה של נשים ולהיפך. אילו דינים נלמדים מהיקש זה? הפרק החמישי מתחיל בדרשה מפסוק שכמו שאשה סוטה מתה משתיית מי הסוטה, כך גם ימות האיש שאיתו שכבה. וכשם שהיא אסורה לבעלה, היא אסורה גם לבועלה. יש שני אופנים שונים שבהם ניתן לדרוש זאת מהכתוב – האחד של רבי עקיבא והשני של רבי יהושע. המשנה ממשיכה לרשום דרשות שונות של רבי עקיבא ואחד של רבי יהושע בן הורקנוס. הנושאים הם: טומאה בדרגה שני לטומאה, האם מטמא שלישי לטמאה, השטחים שהם סביב ערי הלויים, כיצד שרו היהודים יחד עם משה בקריעת ים סוף, והאם איוב עבד את ה' מתוך אהבה או יראה.

דומה ואל ישא בת דומה שזו באה מטיפה כשרה וזו באה מטיפה פסולה

ורבי יוחנן אמר ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה שזו עומדת בחזקת כשרות וזו אינה עומדת בחזקת כשרות

מיתיבי נושא אדם דומה אמר רבא ותסברא נושא לכתחלה אלא אם נשא תני נמי בת דומה

והלכתא ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה דתני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו אשה מזנה בניה כשרין רוב בעילות אחר הבעל

בעי רב עמרם היתה פרוצה ביותר מהו אליבא דמאן דאמר אין אשה מתעברת אלא סמוך לווסתה לא תיבעי לך דלא ידעי בה ולא מנטר לה

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה מאי כיון דידע בה נטורי מנטר לה או דלמא כיון דפרוצה ביותר לא תיקו:

ואלו שבית דין כו׳: תנו רבנן איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות אשת חרש ואשת שוטה ואשת שעמום ושהלך בעלה למדינת הים ושהיה חבוש בבית האסורין שבית דין מקנין להן לפוסלן מכתובתן

יכול אף להשקותן תלמוד לומר והביא האיש את אשתו רבי יוסי אומר אף להשקותה ולכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה

במאי קא מיפלגי רבנן סברי בעינן וקנא והביא ורבי יוסי סבר לא בעינן וקנא והביא

תנו רבנן אשר תשטה אשה תחת אישה להקיש איש לאשה ואשה לאיש למאי הלכתא אמר רב ששת כשם שאם הוא סומא לא היה משקה דכתיב ונעלם מעיני אישה כך היא אם היתה סומא לא היתה שותה רב אשי אמר כשם שחיגרת וגידמת לא היתה שותה דכתיב


והעמיד הכהן את האשה לפני ה׳ ונתן על כפיה כך הוא אם היה חיגר או גידם לא היה משקה מר בר רב אשי אמר כשם שאילמת לא היתה שותה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן כך הוא אם היה אילם לא היה משקה:

הדרן עלך ארוסה

כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר ובאו ובאו

כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה דברי רבי עקיבא

אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל

בו ביום דרש רבי עקיבא וכלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי

אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא רבי עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא

בו ביום דרש רבי עקיבא ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו׳ ומקרא אחר אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים

בו ביום דרש רבי עקיבא אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את הלל (אשירה לה׳ כי גאה גאה) לכך נאמר לאמר

רבי נחמיה אומר כקורין את שמע ולא כקורין את הלל

בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו איחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה תלמוד לומר עד אגוע לא אסיר תמתי ממני מלמד שמאהבה עשה

אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה:

גמ׳ אותו למאן אילימא לבעל בעל מאי עביד וכי תימא


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה כז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה כז

דומה ואל ישא בת דומה שזו באה מטיפה כשרה וזו באה מטיפה פסולה

ורבי יוחנן אמר ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה שזו עומדת בחזקת כשרות וזו אינה עומדת בחזקת כשרות

מיתיבי נושא אדם דומה אמר רבא ותסברא נושא לכתחלה אלא אם נשא תני נמי בת דומה

והלכתא ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה דתני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו אשה מזנה בניה כשרין רוב בעילות אחר הבעל

בעי רב עמרם היתה פרוצה ביותר מהו אליבא דמאן דאמר אין אשה מתעברת אלא סמוך לווסתה לא תיבעי לך דלא ידעי בה ולא מנטר לה

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה מאי כיון דידע בה נטורי מנטר לה או דלמא כיון דפרוצה ביותר לא תיקו:

ואלו שבית דין כו׳: תנו רבנן איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות אשת חרש ואשת שוטה ואשת שעמום ושהלך בעלה למדינת הים ושהיה חבוש בבית האסורין שבית דין מקנין להן לפוסלן מכתובתן

יכול אף להשקותן תלמוד לומר והביא האיש את אשתו רבי יוסי אומר אף להשקותה ולכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה

במאי קא מיפלגי רבנן סברי בעינן וקנא והביא ורבי יוסי סבר לא בעינן וקנא והביא

תנו רבנן אשר תשטה אשה תחת אישה להקיש איש לאשה ואשה לאיש למאי הלכתא אמר רב ששת כשם שאם הוא סומא לא היה משקה דכתיב ונעלם מעיני אישה כך היא אם היתה סומא לא היתה שותה רב אשי אמר כשם שחיגרת וגידמת לא היתה שותה דכתיב


והעמיד הכהן את האשה לפני ה׳ ונתן על כפיה כך הוא אם היה חיגר או גידם לא היה משקה מר בר רב אשי אמר כשם שאילמת לא היתה שותה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן כך הוא אם היה אילם לא היה משקה:

הדרן עלך ארוסה

כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר ובאו ובאו

כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה דברי רבי עקיבא

אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל

בו ביום דרש רבי עקיבא וכלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי

אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא רבי עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא

בו ביום דרש רבי עקיבא ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו׳ ומקרא אחר אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים

בו ביום דרש רבי עקיבא אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את הלל (אשירה לה׳ כי גאה גאה) לכך נאמר לאמר

רבי נחמיה אומר כקורין את שמע ולא כקורין את הלל

בו ביום דרש רבי יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו איחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה תלמוד לומר עד אגוע לא אסיר תמתי ממני מלמד שמאהבה עשה

אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה:

גמ׳ אותו למאן אילימא לבעל בעל מאי עביד וכי תימא


גלול כלפי מעלה