Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ באייר תשפ״ג | 26 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה כח

הלימוד היום מוקדש למדינת ישראל לרגל יום עצמאותה ה75.

הלימוד החודש מוקדש ע"י ברכה רוטנר לע"נ אן רוטנר בציון 6 שנים לפטירתה.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י טרי קריבושה לרפואת בעלה, חיים בן ציפורא ריבה. 

הדף היום מוקדש ע"י בלינדה קרייקי לזכרו של אביה, ג'פרי רודס בציון 54 שנים לפטירתו.

הדף היום מוקדש ע"י לורה שכטר לכבוד בתה קיילא שבתחרות חידון תנ"ך! "בהצלחה לכל המתחרים."

כשהמשנה אמרה שהאיש מת גם כשהאשה שותה את מי הסוטה, אי אפשר להסביר שמדובר על בעלה כי אם הבעל עשה עון, מי הסוטה לא פועלים להרוג את האשה. מאיפה זה נדרש? מכאן הם מסיקים שהאיש שימות זה הבועל. האם זה נדרש מהמילים "ובאו המים" המופיעות פעמיים או בגלל הוספת הוי"ו? הם מסיקים שרבי עקיבא גוזר את זה מוי"ו ואז ממשיכים להסביר את ששת הדרשות שרבי עקיבא לומד משלושת האזכורים של "ובאו" – כשכל אחד בא ללמד שני דברים בגלל הוי"ו. רבי אינו דורשי וי"וים ולכן דורש רק שלושה דברים מכך שאותן מילים מופיעות שלוש פעמים. מהיכן הוא דורש שגם האיש מקבל עונש? מובאת ברייתא המסבירה מה לומד רבי עקיבא משלושת הפסוקים שאומרים "נטמאה". רבי ישמעאל מעלה קושי נגד רבי עקיבא, אם כי הגמרא תצטרך אחר כך להסביר את השאלה כיוון שהיא אינה ברורה. וכן ר' ישמעאל מראה כיצד נדרש שהסוטה אסורה לבעלה עד שתשתה את המים ותוכיח שהיא לא אשמה. לאחר מכן מעלה טיעון קל וחומר מסוטה לשרץ שיש לאסור גם שרץ אפילו במקרה של ספק. עם זאת, האיסור מוגבל למקרים הדומים לסוטה – כאשר הספק הוא ברשות היחיד ותיאורטית יש מי שיודע אם הוא טמא או לא (דבר שיש בו דעת להישאל).

דאי אית ביה עון בדקי ליה מיא כי אית ביה עון בדידיה מי בדקי לה מיא לדידה והא תניא ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו

ואלא לבועל ליתני כדקתני סיפא כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל

לעולם לבועל ורישא איידי דתנא אותה תני אותו סיפא איידי דתנא בעל תנא בועל:

שנאמר ובאו ובאו: איבעיא להו באו ובאו קאמר או ובאו ובאו קאמר

תא שמע כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה

ועדיין תיבעי נטמאה נטמאה קאמר או נטמאה ונטמאה קאמר

תא שמע מדקתני סיפא רבי אומר שני פעמים האמורין בפרשה ונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל מכלל דרבי עקיבא ווי קדריש

הלכך לרבי עקיבא שיתא קראי כתיבי

חד לצואה דידה וחד לצואה דידיה

חד לעשייה דידה וחד לעשייה דידיה

חד לידיעה דידה וחד לידיעה דידיה

ורבי תלתא קראי כתיבי חד לצואה וחד לעשייה וחד לידיעה

ורבי כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו מנא ליה

נפקא ליה מדתניא לצבות בטן ולנפל ירך בטנו ויריכו של בועל אתה אומר בטנו ויריכו של בועל או אינו אלא בטנה ויריכה של נבעלת כשהוא אומר וצבתה בטנה ונפלה ירכה הרי בטנה ויריכה של נבעלת אמור ומה אני מקיים לצבות בטן ולנפל ירך בטנו ויריכו של בועל

ואידך ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על המים המרים

ואידך אם כן לכתוב קרא בטנה וירכה מאי בטן וירך שמע מינה לבועל

ואימא כולי להכי הוא דאתא אם כן לכתוב בטנו וירכו מאי בטן וירך שמע מינה תרתי:

אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה כו׳:

תנו רבנן שלש פעמים האמורין בפרשה אם נטמאה נטמאה ונטמאה למה אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה דברי רבי עקיבא

אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה

מה תלמוד לומר והיא נטמאה והיא לא נטמאה אם נטמאה למה שותה אם לא נטמאה למה משקה מגיד לך הכתוב שהספק אסורה

מכאן אתה דן לשרץ ומה סוטה שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס כרצון עשה בה ספק כודאי שרץ שעשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיעשה בו ספק


כודאי

וממקום שבאת מה סוטה רשות היחיד אף שרץ רשות היחיד

ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל אף שרץ דבר שיש בו דעת לישאל

ומכאן אמרו דבר שיש בו דעת לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור ושאין בו דעת לישאל בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים ספיקו טהור

ורבי ישמעאל אמר רבי עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו כהונה

ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה וכי תימא כהונה לא צריכא קרא


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

עוון האיש (סוטה כח) – גפת 128

פרשת סוטה מתמקדת בעברינות מינית נשית – מה לגבי הגברים בסיפור? הסוגיה בדף כח עוסקת במי שמביא את אישתו לבית המקדש ועוסקת בעוון שבידו! מהו אותו עוון? הצטרפו אלינו ללימוד מחלוקת ראשונים מאירת עיניים על העוון של הצד הגברי. גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה  

סוטה כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה כח

דאי אית ביה עון בדקי ליה מיא כי אית ביה עון בדידיה מי בדקי לה מיא לדידה והא תניא ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו

ואלא לבועל ליתני כדקתני סיפא כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל

לעולם לבועל ורישא איידי דתנא אותה תני אותו סיפא איידי דתנא בעל תנא בועל:

שנאמר ובאו ובאו: איבעיא להו באו ובאו קאמר או ובאו ובאו קאמר

תא שמע כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה

ועדיין תיבעי נטמאה נטמאה קאמר או נטמאה ונטמאה קאמר

תא שמע מדקתני סיפא רבי אומר שני פעמים האמורין בפרשה ונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל מכלל דרבי עקיבא ווי קדריש

הלכך לרבי עקיבא שיתא קראי כתיבי

חד לצואה דידה וחד לצואה דידיה

חד לעשייה דידה וחד לעשייה דידיה

חד לידיעה דידה וחד לידיעה דידיה

ורבי תלתא קראי כתיבי חד לצואה וחד לעשייה וחד לידיעה

ורבי כשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו מנא ליה

נפקא ליה מדתניא לצבות בטן ולנפל ירך בטנו ויריכו של בועל אתה אומר בטנו ויריכו של בועל או אינו אלא בטנה ויריכה של נבעלת כשהוא אומר וצבתה בטנה ונפלה ירכה הרי בטנה ויריכה של נבעלת אמור ומה אני מקיים לצבות בטן ולנפל ירך בטנו ויריכו של בועל

ואידך ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על המים המרים

ואידך אם כן לכתוב קרא בטנה וירכה מאי בטן וירך שמע מינה לבועל

ואימא כולי להכי הוא דאתא אם כן לכתוב בטנו וירכו מאי בטן וירך שמע מינה תרתי:

אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה כו׳:

תנו רבנן שלש פעמים האמורין בפרשה אם נטמאה נטמאה ונטמאה למה אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה דברי רבי עקיבא

אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה

מה תלמוד לומר והיא נטמאה והיא לא נטמאה אם נטמאה למה שותה אם לא נטמאה למה משקה מגיד לך הכתוב שהספק אסורה

מכאן אתה דן לשרץ ומה סוטה שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס כרצון עשה בה ספק כודאי שרץ שעשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיעשה בו ספק


כודאי

וממקום שבאת מה סוטה רשות היחיד אף שרץ רשות היחיד

ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל אף שרץ דבר שיש בו דעת לישאל

ומכאן אמרו דבר שיש בו דעת לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור ושאין בו דעת לישאל בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים ספיקו טהור

ורבי ישמעאל אמר רבי עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו כהונה

ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה וכי תימא כהונה לא צריכא קרא


גלול כלפי מעלה