Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באייר תשפ״ג | 1 מאי 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה לג

הדף היום מוקדש ע"י משפחת ליבי לכבוד מיטל מלמד על סיום לימוד מסכת מגילה לכבוד בת המצווה שלה. מזל טוב!

תפילה יכולה להיאמר בכל שפה שכן היא צריכה להיות משמעותית ומובנת, בגלל שאנו מבקשים רחמים מהקב"ה. אולם רב יהודה אמר שאי אפשר להתפלל בארמית כי המלאכים אינם מבינים ארמית! מבחינים בין תפילה יחיד, שבה יש צורך במלאך שיביא את תפילותינו, לבין תפילה בציבור המגיע ישירות לקב"ה. מתעורר קושי נגד רב יהודה כאשר מסופר על בת קול שיצא בארמית בשתי הזדמנויות שונות ששמע הכהן הגדול כשהיה בקודש הקדשים. מוצעים שני פתרונות אפשריים. מובאים פסוקים כדי להראות כיצד אנו דורשים שניתן לומר את שאר המקרים המפורטים במשנה בכל לשון. מהמקרה של הברכות והקללות קבעה המשנה שכאשר התורה משתמשת בנוסח "ויענו ואמרו" משמע שיש לומר זאת בעברית. מכאן למדו את דין חליצה ​​וביכורים מגזירה שווה. אבל מנין הם דורשים שהברכות והקללות היו צריכים להיאמר בעברית בלבד? היה ויכוח לגבי הדרשה בחליצה. כיצד מתמודד כל אחד עם ההוכחה מפסוק של הדעה האחרת? מהן הדעות השונות לגבי מיקומם של הר גריזים והר עיבל? כיצד מסביר כל אחד את תיאור המיקום בדברים י"א:ל? מה טען רבי אלעזר ברבי יוסי בפני השומרונים (כותים) כנגד מסורותיהם לגבי מיקומם של הר גריזים והר עיבל? איך בדיוק עברו היהודים את הירדן עם כניסתם לישראל?

כל התורה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב שמע

לימא קסברי רבנן כל התורה כולה בלשון קודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון שמע דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב והיו:

תפלה: רחמי היא כל היכי דבעי מצלי

ותפלה בכל לשון והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי

לא קשיא הא ביחיד הא בצבור

ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר

אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא ואי בעית אימא גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון:

ברכת המזון: דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך בכל לשון שאתה מברך:

שבועת העדות: דכתיב ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה בכל לשון שהיא שומעת:

שבועת הפקדון: אתיא תחטא תחטא משבועת העדות:

ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים וחליצה כו׳ עד מקרא ביכורים כיצד וענית ואמרת לפני ה׳ אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

ולוים גופייהו מנלן אתיא קול קול ממשה כתיב הכא קול רם וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:

חליצה כיצד וכו׳: ורבנן האי ככה מאי עבדי ליה מיבעי להו לדבר שהוא מעשה מעכב

ורבי יהודה מכה ככה ורבנן כה ככה לא משמע להו


ורבי יהודה האי וענתה ואמרה מאי עביד ליה מיבעי ליה לאגמורי ללוים דבלשון הקודש

ולילף קול ממשה ענייה ענייה גמיר קול קול לא גמיר

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר כל מקום שנאמר כה ככה ענייה ואמירה אינו אלא לשון הקודש כה כה תברכו ככה דחליצה ענייה ואמירה דלוים:

ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן כו׳: תנו רבנן הלא המה בעבר הירדן מעבר לירדן ואילך דברי רבי יהודה אחרי דרך מבוא השמש מקום שחמה זורחת

בארץ הכנעני היושב בערבה אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים מול הגלגל סמוך לגלגל אצל אלוני מרה שכם ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף כאן שכם

תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי בדבר זה זייפתי ספרי כותיים אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אלוני מורה שכם אף אנו מודים שאלוני מורה שכם אנו למדנוה בגזרה שוה אתם במה למדתום

רבי אלעזר אמר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דאי מעבר הירדן ואילך הלא כתיב והיה בעברכם את הירדן

אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת בארץ הכנעני ארץ חוי היא

היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות הן יושבין מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך בשניה כדרך שהראה להן בראשונה דרך בדרך לכו ולא בשדות וכרמים היושב בישוב לכו ולא במדברות בערבה בערבה לכו ולא בהרים וגבעות

תנו רבנן כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה שנאמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים שנאמר והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה׳ וגו׳

תניא רבי יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה לג

כל התורה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב שמע

לימא קסברי רבנן כל התורה כולה בלשון קודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון שמע דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב והיו:

תפלה: רחמי היא כל היכי דבעי מצלי

ותפלה בכל לשון והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי

לא קשיא הא ביחיד הא בצבור

ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר

אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא ואי בעית אימא גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון:

ברכת המזון: דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך בכל לשון שאתה מברך:

שבועת העדות: דכתיב ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה בכל לשון שהיא שומעת:

שבועת הפקדון: אתיא תחטא תחטא משבועת העדות:

ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים וחליצה כו׳ עד מקרא ביכורים כיצד וענית ואמרת לפני ה׳ אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

ולוים גופייהו מנלן אתיא קול קול ממשה כתיב הכא קול רם וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:

חליצה כיצד וכו׳: ורבנן האי ככה מאי עבדי ליה מיבעי להו לדבר שהוא מעשה מעכב

ורבי יהודה מכה ככה ורבנן כה ככה לא משמע להו


ורבי יהודה האי וענתה ואמרה מאי עביד ליה מיבעי ליה לאגמורי ללוים דבלשון הקודש

ולילף קול ממשה ענייה ענייה גמיר קול קול לא גמיר

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר כל מקום שנאמר כה ככה ענייה ואמירה אינו אלא לשון הקודש כה כה תברכו ככה דחליצה ענייה ואמירה דלוים:

ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן כו׳: תנו רבנן הלא המה בעבר הירדן מעבר לירדן ואילך דברי רבי יהודה אחרי דרך מבוא השמש מקום שחמה זורחת

בארץ הכנעני היושב בערבה אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים מול הגלגל סמוך לגלגל אצל אלוני מרה שכם ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף כאן שכם

תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי בדבר זה זייפתי ספרי כותיים אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אלוני מורה שכם אף אנו מודים שאלוני מורה שכם אנו למדנוה בגזרה שוה אתם במה למדתום

רבי אלעזר אמר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דאי מעבר הירדן ואילך הלא כתיב והיה בעברכם את הירדן

אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת בארץ הכנעני ארץ חוי היא

היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות הן יושבין מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך בשניה כדרך שהראה להן בראשונה דרך בדרך לכו ולא בשדות וכרמים היושב בישוב לכו ולא במדברות בערבה בערבה לכו ולא בהרים וגבעות

תנו רבנן כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה שנאמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים שנאמר והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה׳ וגו׳

תניא רבי יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו


גלול כלפי מעלה