Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב באייר תשפ״ג | 3 מאי 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה לה

הגמרא ממשיכה בדרשות בסיפור המרגלים. מאיזה שלב הייתה למרגלים כוונה רעה? איך גרם כלב לשקט את האנשים להקשיב לו? המרגלים פקפקו ישירות בכוחו של הקב"ה. מדוע חשבו שזו ארץ שאוכלת יושביה? האם הם שיקרו כשאמרו שהמרגלים נראו כחגבים בעיני התושבים – הרי איך ידעו מה חשבו עליהם? היום שבו בכה העם לאחר ששמע את תיאורי המרגלים היה ט' באב ולכן הם נענשו שנים רבות לאחר מכן שבאותו יום, נחרב בית המקדש. איך מתו המרגלים ומדוע? לאחר מכן חוזרת הגמרא לנושא חציית הירדן ומסבירה פרטים נוספים על מה שקרה. בתום המעבר, ארון הקודש צף בנס לצד השני ולקח עמו את כל הכהנים. מאוחר יותר בהיסטוריה, כשעוזה חשש שהארון ייפול מהעגלה כשהארון הוחזר לירושלים, הוא נענש כי שכח שהארון יכול לשאת את עצמו, כפי שקרה בחציית הירדן. דוד המלך היה אחראי במידה מסוימת, שכן לא היה צריך להעלות אותו על עגלה, שכן הלויים במדבר נצטוו לשאת אותו על כתפיהם. בתקופה מוקדמת יותר, כאשר הארון הוחזר על ידי הפלשתים, נענשו אנשי בית שמש על כך שלא טיפלו בארון כראוי. מה הם עשו? כמה אנשים מתו? כעבור שלושה חודשים, לאחר שהארון היה בביתו של עובד אדום הגיתי, ועובד התברך, הבין דוד שהגיע הזמן להחזיר את הארון לירושלים. כמה בהמות הוקרבו במהלך התהלוכה? היו שלושה פעמים ששמו אבנים – אחת בתקופת משה (למדה מגזירה שווה מאבני יהושע), ושתיים בתקופת יהושע. על האבנים האחרונים כתבו את התורה ושמו סיד. באיזה סדר? רבי יהודה ורבי שמעון חולקים. מטרת כתיבת התורה בשבעים לשון הייתה כדי שאומות העולם יראו וישובו ממעשיהם הרעים. רבי שמעון אמר שהם הוסיפו שורה למטה, שנועדה לגרום לאנשים משבעת העמים (אולי רק אלה שחיים מחוץ לישראל) לחזור בתשובה.

וילכו ויבאו אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה

ויספרו לו ויאמרו באנו וגו׳ וכתיב אפס כי עז העם אמר רבי יוחנן (סימן אמת לבדו לויה) משום רבי מאיר כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו

ויהס כלב את העם אל משה אמר רבה שהסיתן בדברים

פתח יהושע דקא משתעי אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל

אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם סברי בגנותיה קא משתעי אישתיקו

אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו עלה נעלה וירשנו אתה וגו׳

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו׳ אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם

ארץ אכלת יושביה היא דרש רבא אמר הקדוש ברוך הוא אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה אני חשבתיה לטובה דכל היכא דמטו מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו ואיכא דאמרי איוב נח נפשיה ואטרידו כולי עלמא בהספידא הם חשבו לרעה ארץ אכלת יושביה היא

ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו׳ אמר רב משרשיא מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי

ולא היא כי הוו מברי אבילי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו סלקו יתבי באילני שמעי דקאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום ערב תשעה באב היה אמר הקדוש ברוך הוא הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות

ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכתיב וכבוד ה׳ נראה באהל מועד אמר רבי חייא בר אבא מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה

וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן בר יצחק אמר באסכרה מתו

וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן שנאמר ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ה׳ מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו

נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר ויהי כאשר תם כל העם לעבר ויעבר ארון ה׳ והכהנים לפני העם

ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון אמר לו הקדוש ברוך הוא עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן

ויחר אף ה׳ בעזה ויכהו שם על השל וגו׳ רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר על עסקי שלו וחד אמר שעשה צרכיו בפניו

וימת שם עם ארון האלהים אמר רבי יוחנן עוזא בא לעולם הבא שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעולם הבא

ויחר לדוד על אשר פרץ ה׳ פרץ בעזה אמר רבי אלעזר שנשתנו פניו כחררה

אלא מעתה כל היכא דכתיב ויחר הכי נמי התם כתיב אף הכא לא כתיב אף

דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמרות היו לי חקיך בבית מגורי

אמר לו הקדוש ברוך הוא דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש וגו׳ ואיהו אתייה בעגלתא

ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון משום דראו ויך אלהים רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו וחד אמר מילי נמי אמור


מאן אמריך (להא) דאימריית ומאן אתא עלך דאיפייסת

ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין

ויהי כי צעדו נשאי ארון ה׳ ששה צעדים ויזבח שור ומריא וכתיב שבעה פרים ושבעה אילים אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

כתיב כידן וכתיב נכון אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון:

נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו׳ ולהלן הוא אומר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו׳ ואתיא באר באר

ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו׳

תנו רבנן כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו׳ ואחר כך סדו אותן בסיד

אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד ולא למדו

רבי שמעון אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה ילמדו אתכם לעשות ככל וגו׳ הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן

אמר רבא בר שילא מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד

ורבי יהודה כי סיד מה סיד אין לו תקנה אלא שריפה אף אומות העולם אין להם תקנה אלא שריפה

כמאן אזלא הא דתניא ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה לה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה לה

וילכו ויבאו אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה

ויספרו לו ויאמרו באנו וגו׳ וכתיב אפס כי עז העם אמר רבי יוחנן (סימן אמת לבדו לויה) משום רבי מאיר כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו

ויהס כלב את העם אל משה אמר רבה שהסיתן בדברים

פתח יהושע דקא משתעי אמרי ליה דין ראש קטיעה ימלל

אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם סברי בגנותיה קא משתעי אישתיקו

אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו עלה נעלה וירשנו אתה וגו׳

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו׳ אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם

ארץ אכלת יושביה היא דרש רבא אמר הקדוש ברוך הוא אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה אני חשבתיה לטובה דכל היכא דמטו מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו ואיכא דאמרי איוב נח נפשיה ואטרידו כולי עלמא בהספידא הם חשבו לרעה ארץ אכלת יושביה היא

ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו׳ אמר רב משרשיא מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי

ולא היא כי הוו מברי אבילי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו סלקו יתבי באילני שמעי דקאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום ערב תשעה באב היה אמר הקדוש ברוך הוא הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות

ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכתיב וכבוד ה׳ נראה באהל מועד אמר רבי חייא בר אבא מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה

וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן בר יצחק אמר באסכרה מתו

וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן שנאמר ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית ה׳ מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו

נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר ויהי כאשר תם כל העם לעבר ויעבר ארון ה׳ והכהנים לפני העם

ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון אמר לו הקדוש ברוך הוא עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן

ויחר אף ה׳ בעזה ויכהו שם על השל וגו׳ רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר על עסקי שלו וחד אמר שעשה צרכיו בפניו

וימת שם עם ארון האלהים אמר רבי יוחנן עוזא בא לעולם הבא שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעולם הבא

ויחר לדוד על אשר פרץ ה׳ פרץ בעזה אמר רבי אלעזר שנשתנו פניו כחררה

אלא מעתה כל היכא דכתיב ויחר הכי נמי התם כתיב אף הכא לא כתיב אף

דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמרות היו לי חקיך בבית מגורי

אמר לו הקדוש ברוך הוא דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש וגו׳ ואיהו אתייה בעגלתא

ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון משום דראו ויך אלהים רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו וחד אמר מילי נמי אמור


מאן אמריך (להא) דאימריית ומאן אתא עלך דאיפייסת

ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין

ויהי כי צעדו נשאי ארון ה׳ ששה צעדים ויזבח שור ומריא וכתיב שבעה פרים ושבעה אילים אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים

כתיב כידן וכתיב נכון אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון:

נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו׳ ולהלן הוא אומר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו׳ ואתיא באר באר

ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו׳

תנו רבנן כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו׳ ואחר כך סדו אותן בסיד

אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד ולא למדו

רבי שמעון אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה ילמדו אתכם לעשות ככל וגו׳ הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן

אמר רבא בר שילא מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד

ורבי יהודה כי סיד מה סיד אין לו תקנה אלא שריפה אף אומות העולם אין להם תקנה אלא שריפה

כמאן אזלא הא דתניא ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן


גלול כלפי מעלה