Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באייר תשפ״ג | 4 מאי 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה לו

הגמרא רושמת את כל הנסים שקראו באותו היום בעברו את הירדן. כשרשום בספר יהושע על הברכות וקללות כתוב "חציו" עלו להר גריזים "והחציו" עלו להר עיבל. למה כתוב "והחציו." רב כהנא אומר שזה בא ללמד שהחלוקה להרים כאן זה אותה חלוקה שיש באפוד על כתפי הכהן גדול. אבל בברייתא יש שתי דעות לגבי חלוקת השמות באפוד ואף דעה לא תואמת דברי רב כהנא. ולכן דוחים דבריו ומציעים פירוש אחד – שאלו שעמדו בהר גריזים היו מרובים למרות ששבט לוי היה עמם וחלקם עמדו למטה, כי שבט יוסף גם היה שם והם היו מרובים. מאיפה לנו ששבטו של יוסף היו מרובים? הגמרא ממשיכה עם הרבה דרשות על יוסף.

כמאן כרבי שמעון

בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז שנאמר את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם וגו׳

ואומר תפל עליהם אימתה ופחד עד יעבר עמך ה׳ זו ביאה ראשונה עד יעבר עם זו קנית זו ביאה שניה

אמור מעתה ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא

ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב

והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקיפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון

יכול בכל מלון ומלון תלמוד לומר אשר תלינו בו הלילה וכתיב ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו׳

תנא צרעה לא עברה עמהם ולא והא כתיב ושלחתי את הצרעה לפניך

אמר רבי שמעון בן לקיש על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה שנאמר ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו׳

רב פפא אמר שתי צרעות הואי חדא דמשה וחדא דיהושע דמשה לא עבר דיהושע עבר:

ששה שבטים עלו לראש הר גריזים כו׳: מאי והחציו אמר רב כהנא כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין באבני אפוד

מיתיבי שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו אחת מכאן ואחת מכאן ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם ששה על אבן זו וששה על אבן זו שנאמר ששה משמותם על האבן האחת וגו׳

שניה כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם מפני שיהודה מוקדם וחמשים אותיות היו עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו

רבי חנינא בן גמליאל אומר


לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני

כיצד בני לאה כסידרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן ובני שפחות באמצע

ואלא מאי אני מקיים כתולדתם כשמותן שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא להן משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני דן ולא הדני גד ולא הגדי תיובתא דרב כהנא תיובתא

ואלא מאי והחציו תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל מפני שלוי למטה

אדרבה מפני שלוי למטה בצרי להו הכי קאמר אף על פי שלוי למטה בני יוסף עמהם שנאמר וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה

אמר להן לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תהי קורא עלי עין אלא עולי עין

רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן

הני חמשים אותיות חמשים נכי חדא הויין אמר רבי יצחק יוסף הוסיפו לו אות אחת שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדתם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כדכתיב ואביו קרא לו בנימין

אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא

יוסף מאי היא דכתיב ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו אמר רבי יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו ויבא הביתה לעשות מלאכתו רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס

ואין איש מאנשי הבית וגו׳ אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודה זרה שלהם והיא אמרה להן חולה היא אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה

ותתפשהו בבגדו לאמר וגו׳ באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב ורעה זונות יאבד הון

מיד ותשב באיתן קשתו אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו

מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רעה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר רועה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף

תניא היה ראוי יוסף לצאת ממנו שנים עשר שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר אלה תלדות יעקב יוסף אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו שנאמר ובני בנימן בלע ובכר ואשבל וגו׳

בלע שנבלע בין האומות ובכר בכור לאמו היה ואשבל ששבאו אל גרא שגר באכסניוּת

ונעמן שנעים ביותר אחי וראש אחי הוא וראשי הוא מפים וחפים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו וארד שירד לבין אומות העולם איכא דאמרי וארד שפניו דומין לוורד

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו׳ אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו

אמרו לו אם כן יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה

אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר אמר ליה אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו

כי אמר ליה אבי השביעני לאמר אמר ליה זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואף על גב דלא ניחא ליה אמר ליה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך

יהודה מאי היא דתניא היה רבי מאיר אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה לו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה לו

כמאן כרבי שמעון

בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז שנאמר את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם וגו׳

ואומר תפל עליהם אימתה ופחד עד יעבר עמך ה׳ זו ביאה ראשונה עד יעבר עם זו קנית זו ביאה שניה

אמור מעתה ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא

ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב

והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקיפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון

יכול בכל מלון ומלון תלמוד לומר אשר תלינו בו הלילה וכתיב ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו׳

תנא צרעה לא עברה עמהם ולא והא כתיב ושלחתי את הצרעה לפניך

אמר רבי שמעון בן לקיש על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה שנאמר ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו׳

רב פפא אמר שתי צרעות הואי חדא דמשה וחדא דיהושע דמשה לא עבר דיהושע עבר:

ששה שבטים עלו לראש הר גריזים כו׳: מאי והחציו אמר רב כהנא כדרך שחלוקין כאן כך חלוקין באבני אפוד

מיתיבי שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו אחת מכאן ואחת מכאן ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם ששה על אבן זו וששה על אבן זו שנאמר ששה משמותם על האבן האחת וגו׳

שניה כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם מפני שיהודה מוקדם וחמשים אותיות היו עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו

רבי חנינא בן גמליאל אומר


לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני

כיצד בני לאה כסידרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן ובני שפחות באמצע

ואלא מאי אני מקיים כתולדתם כשמותן שקרא להן אביהן ולא כשמות שקרא להן משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני דן ולא הדני גד ולא הגדי תיובתא דרב כהנא תיובתא

ואלא מאי והחציו תנא חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל מפני שלוי למטה

אדרבה מפני שלוי למטה בצרי להו הכי קאמר אף על פי שלוי למטה בני יוסף עמהם שנאמר וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה

אמר להן לכו והחבאו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עין הרע אמרו ליה זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תהי קורא עלי עין אלא עולי עין

רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהן ואין העין שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן

הני חמשים אותיות חמשים נכי חדא הויין אמר רבי יצחק יוסף הוסיפו לו אות אחת שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק כתולדתם בעינן אלא כל התורה כולה בנימן כתיב והכא בנימין שלם כדכתיב ואביו קרא לו בנימין

אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו עליו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא

יוסף מאי היא דכתיב ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו אמר רבי יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו ויבא הביתה לעשות מלאכתו רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס

ואין איש מאנשי הבית וגו׳ אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודה זרה שלהם והיא אמרה להן חולה היא אמרה אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה

ותתפשהו בבגדו לאמר וגו׳ באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב ורעה זונות יאבד הון

מיד ותשב באיתן קשתו אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו

מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רעה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר רועה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף

תניא היה ראוי יוסף לצאת ממנו שנים עשר שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר אלה תלדות יעקב יוסף אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו שנאמר ובני בנימן בלע ובכר ואשבל וגו׳

בלע שנבלע בין האומות ובכר בכור לאמו היה ואשבל ששבאו אל גרא שגר באכסניוּת

ונעמן שנעים ביותר אחי וראש אחי הוא וראשי הוא מפים וחפים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו וארד שירד לבין אומות העולם איכא דאמרי וארד שפניו דומין לוורד

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו׳ אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו

אמרו לו אם כן יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה

אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר אמר ליה אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו

כי אמר ליה אבי השביעני לאמר אמר ליה זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואף על גב דלא ניחא ליה אמר ליה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך

יהודה מאי היא דתניא היה רבי מאיר אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ


גלול כלפי מעלה