Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד באייר תשפ״ג | 5 מאי 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה לז

שמו של יהודה כולל את אותיות שם ה' כי הוא קידש שם שמיים ברבים. מתי זה היה? מובאת ברייתא כדי לענות על השאלה, שבה מובאות שתי תשובות שונות לגבי השאלה מי נכנס ראשון לים סוף – שבט בנימין או נחשון בן עמינדב משבט יהודה? רבי אליעזר בן יעקב מסביר כיצד התפצלו הלויים בטקס ברכות וקללות – הזקנים היו בין שני ההרים והאחרים היו על ההר. רבי יאשיה אומר שזה התפצל בין מי שהיה מסוגל לעבוד (לשאת את הארון) לבין מי שלא. לרבי יש הבנה שונה לחלוטין היכן עמדו האנשים – הוא חושב שכל השבטים עמדו למרגלות ההר – חלקם למרגלות הר גריזים וחלקם למרגלות הר עיבל וכשהפסוק אומר "על הר…" במובן ליד, כפי שהוכח ממקרים אחרים שבהם "על" מתפרש כ"ליד". כיצד נאמרו הברכות והקללות? כמה בריתות נכרתו באותו יום? מתי עוד נכרתו בריתות על קבלת מצוות כמו אלו ביום ההוא? יש מחלוקת מה התקבל מתי – רבי ישמעאל גורס כי ניתנו כללים בסיני ופרטים באוהל מועד. רבי עקיבא סבור ששניהם (פרטים וכללים) התקבלו בסיני ונשנו באוהל מועד ולאחר מכן בפעם השלישית בערבות מואב. אמר רבי יהודה בן נחמני שכל הברכות והקללות מתייחסות רק למי שנואף. פרטים נוספים על אופן אמירת הברכות והקללות נדרשים מהפסוק לגבי העומדים בהר גריזים לברכות ועומדים בהר עיבל לקללות.

שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר שם בנימין צעיר רדם אל תקרי רדם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר שרי יהודה רגמתם

לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן

אמר לו רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה שנאמר סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל

ועליו מפרש בקבלה הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳ אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳

באותה שעה היה משה מאריך בתפלה אמר לו הקדוש ברוך הוא ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני אמר לפניו רבונו של עולם ומה בידי לעשות אמר לו דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳

לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל שנאמר היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו מה טעם היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו משום דהים ראה וינס

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר למעלה ואי אפשר לומר למעלה שכבר נאמר למטה

הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה רבי יאשיה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה

רבי אומר אלו ואלו למטה הן עומדים הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כלפי הר עיבל ופתחו בקללה מאי על על בסמוך

כדתניא ונתת על המערכת לבונה זכה רבי אומר על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר וסכת על הארן הוי אומר על בסמוך:

הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו׳: תנו רבנן ברוך בכלל ברוך בפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי


ארבע ארבע וארבע הרי שמונה שמונה ושמונה הרי שש עשרה וכן בסיני וכן בערבות מואב שנאמר אלה דברי הברית אשר צוה ה׳ את משה וגו׳ וכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו׳ נמצא ארבעים ושמונה בריתות על כל מצוה ומצוה

רבי שמעון מוציא הר גריזים והר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד רבי עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב

ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות

רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

אמר רבי לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

מאי בינייהו אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו

דרש רבי יהודה בן נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כל הפרשה כולה לא נאמרה אלא בנואף ונואפת

ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו׳ בארור סגי ליה אלא זה הבא על הערוה והוליד בן והלך לבין אומות העולם ועבד עבודה זרה ארורין אביו ואמו של זה שכך גרמו לו

תנו רבנן ונתת את הברכה על הר גרזים ואת הקללה וגו׳ מה תלמוד לומר אם ללמד שתהא ברכה על הר גרזים וקללה על הר עיבל הרי כבר נאמר אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים וכתיב ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל אלא להקדים ברכה לקללה

יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות תלמוד לומר ברכה וקללה ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות

ולהקיש ברכה לקללה לומר לך מה קללה בלוים אף ברכה בלוים ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלשון הקודש ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט ומה קללה אלו ואלו עונין ואומרים אמן אף ברכה אלו ואלו עונין ואומרים אמן:

מתני׳ ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומר את השם


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה לז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה לז

שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר שם בנימין צעיר רדם אל תקרי רדם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר שרי יהודה רגמתם

לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן

אמר לו רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה שנאמר סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל

ועליו מפרש בקבלה הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳ אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳

באותה שעה היה משה מאריך בתפלה אמר לו הקדוש ברוך הוא ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני אמר לפניו רבונו של עולם ומה בידי לעשות אמר לו דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳

לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל שנאמר היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו מה טעם היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו משום דהים ראה וינס

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר למעלה ואי אפשר לומר למעלה שכבר נאמר למטה

הא כיצד זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה רבי יאשיה אומר כל הראוי לשרת למטה והשאר למעלה

רבי אומר אלו ואלו למטה הן עומדים הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כלפי הר עיבל ופתחו בקללה מאי על על בסמוך

כדתניא ונתת על המערכת לבונה זכה רבי אומר על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר וסכת על הארן הוי אומר על בסמוך:

הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו׳: תנו רבנן ברוך בכלל ברוך בפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי


ארבע ארבע וארבע הרי שמונה שמונה ושמונה הרי שש עשרה וכן בסיני וכן בערבות מואב שנאמר אלה דברי הברית אשר צוה ה׳ את משה וגו׳ וכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו׳ נמצא ארבעים ושמונה בריתות על כל מצוה ומצוה

רבי שמעון מוציא הר גריזים והר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד רבי עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב

ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות

רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

אמר רבי לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

מאי בינייהו אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו

דרש רבי יהודה בן נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כל הפרשה כולה לא נאמרה אלא בנואף ונואפת

ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו׳ בארור סגי ליה אלא זה הבא על הערוה והוליד בן והלך לבין אומות העולם ועבד עבודה זרה ארורין אביו ואמו של זה שכך גרמו לו

תנו רבנן ונתת את הברכה על הר גרזים ואת הקללה וגו׳ מה תלמוד לומר אם ללמד שתהא ברכה על הר גרזים וקללה על הר עיבל הרי כבר נאמר אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים וכתיב ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל אלא להקדים ברכה לקללה

יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות תלמוד לומר ברכה וקללה ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות

ולהקיש ברכה לקללה לומר לך מה קללה בלוים אף ברכה בלוים ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלשון הקודש ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט ומה קללה אלו ואלו עונין ואומרים אמן אף ברכה אלו ואלו עונין ואומרים אמן:

מתני׳ ברכת כהנים כיצד במדינה אומר אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומר את השם


גלול כלפי מעלה