סוטה לח

ככתבו ובמדינה בכינויו במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם:

גמ׳ תנו רבנן כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה

תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפילו בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה

רבי נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה ומשרת גופיה מנלן דכתיב לעמד לשרת

תניא אידך כה תברכו בנשיאות כפים אתה אומר בנשיאות כפים או אינו אלא שלא בנשיאות כפים נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם מה להלן בנשיאות כפים אף כאן בנשיאות כפים

קשיא ליה לרבי יונתן אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור אף כאן כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור

רבי נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות

ותניא אידך כה תברכו את בני ישראל בשם המפורש אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי תלמוד לומר ושמו את שמי שמי המיוחד לי

יכול אף בגבולין כן נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן לשום את שמו שם מה להלן בית הבחירה אף כאן בבית הבחירה

רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי הוא אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך בכל מקום סלקא דעתך אלא מקרא זה מסורס הוא בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי והיכן אבוא אליך וברכתיך בבית הבחירה שם אזכיר את שמי בבית הבחירה

תניא אידך כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גרים נשים ועבדים משוחררים מנין תלמוד לומר אמור להם לכולהו

תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים אתה אומר פנים כנגד פנים או אינו אלא פנים כנגד עורף תלמוד לומר אמור להם כאדם האומר לחבירו

תניא אידך כה תברכו בקול רם או אינו אלא בלחש תלמוד לומר אמור להם כאדם שאומר לחבירו

אמר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים ולאחד אינו קורא כהן שנאמר אמור להם לשנים ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים ואין ישראל קורא כהנים שנאמר אמור להם אמירה

משלהם תהא והילכתא כוותיה דאביי ולית הילכתא כוותיה דרב חסדא:

(סימן מתאו״ה לברכ״ה דוכ״ן בעבוד״ה כו״ס מכי״ר נהנ״ה בעגל״ה):

אמר רבי יהושע בן לוי מנין שהקדוש ברוך הוא מתאוה לברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ואמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שמברך מתברך ושאינו מברך אין מתברך שנאמר ואברכה מברכיך

ואמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי

רב אמר חוששין שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא

ולא פליגי הא דסליק לפרקים הא דלא סליק לפרקים

ואמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעולה והשלמים מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה

איני והא רבי אמי ורבי אסי סלקי רבי אמי ורבי אסי מעיקרא הוו עקרי כרעייהו ממטא לא הוה מטו התם וכדתני רבי אושעיא לא שנו אלא שלא עקר את רגליו אבל עקר את רגליו עולה

ותנן נמי אם הבטחתו שנושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי והוינן בה הא לא עקר אלא דנד פורתא הכא נמי דעקר פורתא

ואמר רבי יהושע בן לוי אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל אל תיקרי יברך אלא יברך

ואמר רבי יהושע בן לוי מנין שאפילו עופות מכירין בצרי העין שנאמר כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף

ואמר רבי יהושע בן לוי כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו שנאמר אל תלחם את לחם רע עין וגו׳ כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו׳ רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין אל תלחם ואל תתאו

ואמר רבי יהושע בן לוי אין עגלה ערופה באה אלא בשביל צרי העין

שנאמר וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה וכי על לבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא בא לידינו ופטרנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה

אמר אדא אמר רבי שמלאי בית הכנסת שכולה כהנים כולן עולין לדוכן למי מברכין אמר רבי זירא לאחיהם שבשדות

איני והתני אבא בריה דרב מנימין בר חייא עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה לא קשיא הא דאניסי הא דלא אניסי

והתני רב שימי מבירתא דשיחורי בית הכנסת שכולה כהנים מקצתן עולין ומקצתן עונין אמן

לא קשיא הא דאישתייר בי עשרה הא דלא אישתייר בי עשרה

גופא תנא אבא בריה דרב מנימין בר חייא עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה

פשיטא אריכי באפי גוצי לא מפסקי תיבה לא מפסקא מחיצה מאי תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים

איבעיא להו צדדין מהו אמר אבא מר בר רב אשי תא שמע דתנן נתכוון להזות לפניו