Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בניסן תשפ״ג | 2 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה ד

הלימוד השבוע מוקדש ע"י נעמי קלפמן לכבוד יום הולדתה!

הדף היום מוקדש ע"י ג'יל וג'ף שיימס לע"נ שפרה בת זאלה וברכה בציון 8 שנים לפטירתה.

הדף היום מוקדש ע"י ג'ורדנה היימן לכבוד הגיוס של בנה צבי עמיחי היימן בורוסקי.

כמה זמן צריכים האשה והגבר להיות לבד בחדר כדי שהבעל יוכל להביאה לבית הדין כסוטה? מובאת ברייתא שבה עונים על שאלה זו כמה רבנים, כל אחד עם תשובה משלו. מובאת ברייתא דומה אך סותרת והגמרא עוברת אחת אחת ופותרת את כל הסתירות. מדוע יש כל כך הרבה דעות שונות בנושא זה? פסוק שצוטט בהקשר זה שחיבר בין זונה לכיכר לחם נדרש בדרכים אחרות – האחד קשור למי שאינו נוטל ידיים לפני אכילת לחם ואחר לומר שעוני יגיע למי שישכב עם אשה נשואה. בנושא נטילת ידיים, מובאים עוד כמה הצהרות על מי שלא רוחץ ידיים וכיצד יש לעשות זאת. פסוק נוסף המתייחס למי שנואף נדרש בשתי דרכים שונות. מדברים על יהירות, ואז הגמרא דנה בנושא זה ואז חוזרת להשפעות ארוכות הטווח של ניאוף.

וכמה שיעור סתירה כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה

כדי הקפת דקל דברי רבי ישמעאל רבי אליעזר אומר כדי מזיגת הכוס רבי יהושע אומר כדי לשתותו

בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה רבי עקיבא אומר כדי לגומעה רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו רבי אלעזר בן ירמיה אומר כדי לקשור גרדי נימא

חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם

וכל הני למה לי

צריכי דאי תנא כדי טומאה הוה אמינא כדי טומאתה וארצותה קא משמע לן כדי ביאה

ואי תנא כדי ביאה הוה אמינא כדי גמר ביאה קא משמע לן כדי העראה

ואי אשמעינן כדי העראה הוה אמינא כדי העראה וארצותה קא משמע לן כדי טומאה וכמה כדי [העראה] כדי הקפת דקל

ורמינהי ונסתרה וכמה שיעור סתירה לא שמענו כשהוא אומר והיא נטמאה הוי אומר כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה כדי חזרת דקל דברי רבי אליעזר

רבי יהושע אומר כדי מזיגת הכוס בן עזאי אומר כדי לשתותו רבי עקיבא אומר כדי לצלות ביצה רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגומעה

קא סלקא דעתין היינו הקפת דקל היינו חזרת דקל התם אמר רבי ישמעאל כדי הקפת דקל ופליג רבי אליעזר עליה הכא אמר רבי אליעזר כדי חזרת דקל

אמר אביי הקפה ברגל חזרה ברוח

בעי רב אשי חזרה ברוח כי היכי דאזיל והדר אתי או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה תיקו

התם אמר רבי אליעזר כדי מזיגת הכוס הכא כדי חזרת דקל אידי ואידי חד שיעורא הוא

התם אמר רבי יהושע כדי לשתותו הכא אמר כדי מזיגת הכוס אימא כדי למזוג ולשתות ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא אם כן היינו רבי אליעזר

התם אמר בן עזאי כדי לצלות ביצה הכא אמר כדי לשתותו אידי ואידי חד שיעורא הוא

התם אמר רבי עקיבא כדי לגומעה הכא אמר כדי לצלות ביצה אימא כדי לצלות ביצה ולגומעה ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא אם כן היינו בן עזאי

התם אמר רבי יהודה בן בתירא כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו הכא אמר כדי לגומעה לדבריו דרבי עקיבא קאמר דקאמר משערין בצליאה ובגמיעה אימא שיעור גמיעה לחודה כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו דהיינו צליאה וגמיעה:

רבי אלעזר בן ירמיה אומר כדי שיקשור גרדי נימא: בעי רב אשי דמרחק או דמקרב תיקו:

חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם: בעי רב אשי דמהדק או דלא מהדק תיקו:

פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר: בעי רב אשי דמהדק או דלא מהדק בחדתא או בעתיקא בחמימא או בקרירא


בדחטי או בדשערי ברכיכא או באקושא תיקו

אמר רב יצחק בר רב יוסף אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שיער והאיכא בן עזאי דלא נסיב

איבעית אימא נסיב ופירש הוה ואיבעית אימא מרביה שמיע ליה ואיבעית אימא סוד ה׳ ליראיו

דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה שנאמר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם

אמר רבא האי בעד אשה זונה עד ככר לחם בעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם

אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה תניא נמי הכי הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים

אמר רבי אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא שנאמר ויאמר ה׳ ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וגו׳

ומאי ואשת איש נפש יקרה תצוד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד

אמר רבא האי נפש יקרה נפש גבוהה מיבעי ליה ועוד היא תצוד מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים היא תצודנו לדינה של גיהנם

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא תועבת ה׳ כל גבה לב וכתיב התם ולא תביא תועבה אל ביתך

ורבי יוחנן דידיה אמר כאילו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך וגו׳

רבי חמא בר חנינא אמר כאילו בא על כל העריות כתיב הכא תועבת ה׳ כל גבה לב וכתיב התם כי את כל התועבות האל וגו׳

עולא אמר כאילו בנה במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תיקרי במה אלא במה

מאי יד ליד לא ינקה אמר רב כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו דכתיב ביה הרימתי ידי אל ה׳ אל עליון קנה שמים וארץ לא ינקה מדינה של גיהנם

קשיא להו לדבי רבי שילא האי יד ליד לא ינקה ידי מיבעי ליה

אלא אמרי דבי רבי שילא אפילו קיבל תורה כמשה רבינו דכתיב ביה מימינו אש דת למו לא ינקה מדינה של גיהנם

קשיא ליה לרבי יוחנן האי יד ליד יד מיד מיבעיא ליה

אלא אמר רבי יוחנן


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

במחשבה שניה icon

קשה זיווגן – במחשבה שניה

מה הקשר בין זיווג לקריעת הים? מסכת סוטה מתחילה! במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

ayelet he sotah

הקדמה למסכת סוטה

להאזנה להקדמה למסכת סוטה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroductionSotahHeb.mp3

דף משלהן- מסכת סוטה

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125 עם הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל  

סוטה ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה ד

וכמה שיעור סתירה כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה

כדי הקפת דקל דברי רבי ישמעאל רבי אליעזר אומר כדי מזיגת הכוס רבי יהושע אומר כדי לשתותו

בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה רבי עקיבא אומר כדי לגומעה רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו רבי אלעזר בן ירמיה אומר כדי לקשור גרדי נימא

חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם

וכל הני למה לי

צריכי דאי תנא כדי טומאה הוה אמינא כדי טומאתה וארצותה קא משמע לן כדי ביאה

ואי תנא כדי ביאה הוה אמינא כדי גמר ביאה קא משמע לן כדי העראה

ואי אשמעינן כדי העראה הוה אמינא כדי העראה וארצותה קא משמע לן כדי טומאה וכמה כדי [העראה] כדי הקפת דקל

ורמינהי ונסתרה וכמה שיעור סתירה לא שמענו כשהוא אומר והיא נטמאה הוי אומר כדי טומאה כדי ביאה כדי העראה כדי חזרת דקל דברי רבי אליעזר

רבי יהושע אומר כדי מזיגת הכוס בן עזאי אומר כדי לשתותו רבי עקיבא אומר כדי לצלות ביצה רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגומעה

קא סלקא דעתין היינו הקפת דקל היינו חזרת דקל התם אמר רבי ישמעאל כדי הקפת דקל ופליג רבי אליעזר עליה הכא אמר רבי אליעזר כדי חזרת דקל

אמר אביי הקפה ברגל חזרה ברוח

בעי רב אשי חזרה ברוח כי היכי דאזיל והדר אתי או דילמא כי היכי דאזיל ואתי והדר קאי בדוכתיה תיקו

התם אמר רבי אליעזר כדי מזיגת הכוס הכא כדי חזרת דקל אידי ואידי חד שיעורא הוא

התם אמר רבי יהושע כדי לשתותו הכא אמר כדי מזיגת הכוס אימא כדי למזוג ולשתות ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא אם כן היינו רבי אליעזר

התם אמר בן עזאי כדי לצלות ביצה הכא אמר כדי לשתותו אידי ואידי חד שיעורא הוא

התם אמר רבי עקיבא כדי לגומעה הכא אמר כדי לצלות ביצה אימא כדי לצלות ביצה ולגומעה ולימא אידי ואידי חד שיעורא הוא אם כן היינו בן עזאי

התם אמר רבי יהודה בן בתירא כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו הכא אמר כדי לגומעה לדבריו דרבי עקיבא קאמר דקאמר משערין בצליאה ובגמיעה אימא שיעור גמיעה לחודה כדי לגמע שלש ביצים זו אחר זו דהיינו צליאה וגמיעה:

רבי אלעזר בן ירמיה אומר כדי שיקשור גרדי נימא: בעי רב אשי דמרחק או דמקרב תיקו:

חנין בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם: בעי רב אשי דמהדק או דלא מהדק תיקו:

פלימו אומר כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר: בעי רב אשי דמהדק או דלא מהדק בחדתא או בעתיקא בחמימא או בקרירא


בדחטי או בדשערי ברכיכא או באקושא תיקו

אמר רב יצחק בר רב יוסף אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שיער והאיכא בן עזאי דלא נסיב

איבעית אימא נסיב ופירש הוה ואיבעית אימא מרביה שמיע ליה ואיבעית אימא סוד ה׳ ליראיו

דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה שנאמר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם

אמר רבא האי בעד אשה זונה עד ככר לחם בעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם

אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה תניא נמי הכי הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים

אמר רבי אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא שנאמר ויאמר ה׳ ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וגו׳

ומאי ואשת איש נפש יקרה תצוד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד

אמר רבא האי נפש יקרה נפש גבוהה מיבעי ליה ועוד היא תצוד מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים היא תצודנו לדינה של גיהנם

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא תועבת ה׳ כל גבה לב וכתיב התם ולא תביא תועבה אל ביתך

ורבי יוחנן דידיה אמר כאילו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך וגו׳

רבי חמא בר חנינא אמר כאילו בא על כל העריות כתיב הכא תועבת ה׳ כל גבה לב וכתיב התם כי את כל התועבות האל וגו׳

עולא אמר כאילו בנה במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תיקרי במה אלא במה

מאי יד ליד לא ינקה אמר רב כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו דכתיב ביה הרימתי ידי אל ה׳ אל עליון קנה שמים וארץ לא ינקה מדינה של גיהנם

קשיא להו לדבי רבי שילא האי יד ליד לא ינקה ידי מיבעי ליה

אלא אמרי דבי רבי שילא אפילו קיבל תורה כמשה רבינו דכתיב ביה מימינו אש דת למו לא ינקה מדינה של גיהנם

קשיא ליה לרבי יוחנן האי יד ליד יד מיד מיבעיא ליה

אלא אמר רבי יוחנן


גלול כלפי מעלה