Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באייר תשפ״ג | 10 מאי 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה מב

 הדף היום מוקדש ע"י לני לוין לע"נ קרול רובינסון.

ישנן עוד שתי אמירות על סכנות החנופה ואחר כך אמירה על ארבעה סוגי אנשים שאינם זוכים לקבל את פני השכינה, וביניהם, המחניפים. הפרק החדש עוסק בנאום שהכהן משוח מלחמה נואם לעם לפני היציאה למלחמה, שצריך להיות בעברית בלבד. יש שני חלקים לנאום – האחד הוא להגיד מי פטור ממלחמה והשני הוא לעודד את העם שלא יפחד כי הקב"ה איתם. המשנה מביאה דוגמאות להשוות בין אינם יהודים שסמכו על בני אדם, כמו גלית, לבין עם ישראל המסתמך על הקב"ה. הכהן משוח מלחמה מתמנה לתפקידו, כפי שנדרש מהפסוקים. נאומו של הכהן מתחיל במילים "שמע ישראל", המרמז לכך שרק אימרת שמע פעמיים ביום יביא ישועת העם. ברייתא קובעת כי נאומו של הכהן התפצל לשניים – חלקו נאמר בגבול ישראל וחלקו ממש לפני תחילת המלחמה. הגמרא מביאה כמה דרשות על סיפור דוד וגלית. כיצד הביא גלית לנפילתו? איך הוא ניסה לנצח את היהודים? מדוע קראו לו "איש הביניים"? חז"ל מחברים בין ערפה, כלתה של נעמי, לבין הרפה, אמו של גלית וטוענים שהם אותה אשה. איך דורשים  את שמותיהן? העמונים הסתמכו על שובך שהיה ידוע גם בשם שופך. מה היה השם האמיתי ואיזה שם ניתן לידרש? מובאים כמה פסוקים אחרים שבהם היה ויכוח על איך להבין את הפסוק, כגון, אדם שמודאג "ישחנה" – האם זה מלשון לשחות/לסחות – יסיח את דעתו על ידי מחשבה על דברים אחרים או מלשון ישיח – ישוחח על זה עם אחרים כדי להסיר את הדאגה מלבו.

ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראיה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל ויאמר לו ירמיהו שקר אינני נפל אל הכשדים וגו׳ וכתיב ויתפש ירמיהו ויבאהו אל השרים

ואמר רבי אלעזר כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר כי עדת חנף גלמוד שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה מבעלה

ואמר רבי אלעזר כל עדה שיש בה חנופה לסוף גולה כתיב הכא כי עדת חנף גלמוד וכתיב התם ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה וגו׳

אמר רבי ירמיה בר אבא ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה כת ליצים וכת חניפים וכת שקרים וכת מספרי לשון הרע

כת ליצים דכתיב משך ידו את לצצים כת חניפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבוא כת שקרים דכתיב דבר שקרים לא יכון לנגד עיני

כת מספרי לשון הרע דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע צדיק אתה ה׳ לא יגור במגורך רע:

הדרן עלך אלו נאמרין

משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון הקודש

ואמר אליהם שמע ישראל וגו׳ על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כמה שנאמר ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון וגו׳ על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו וגו׳ אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין אל תחפזו מקול קרנות אל תערצו מפני קול צווחות

כי ה׳ אלהיכם ההלך עמכם הם באין בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו בני עמון באו בנצחונו של שובך מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו ואתם אי אתם כן כי ה׳ אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם וגו׳ זה מחנה הארון:

גמ׳ מאי קאמר הכי קאמר שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

תנו רבנן ונגש הכהן ודבר אל העם יכול כל כהן שירצה תלמוד לומר ודברו השטרים מה שוטרים בממונה אף כהן בממונה ואימא כהן גדול דומיא דשוטר מה שוטר שיש ממונה על גביו אף כהן שיש ממונה על גביו

כהן גדול נמי האיכא מלך על גביו בעבודתו קאמר ואימא סגן סגן לאו ממונה הוא דתניא אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן ממונה שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו:

ואמר אליהם שמע ישראל: מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם:

אל ירך לבבכם אל תיראו כו׳: תנו רבנן פעמיים מדבר עמם אחת בספר ואחת במלחמה בספר מה הוא אומר


שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו במלחמה מה הוא אומר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושין מגיפין ומריעין צווחין ורומסין:

פלשתים באו בנצחונו של גלית כו׳: גלית אמר רבי יוחנן שעמד בגילוי פנים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר ברו לכם איש וירד אלי ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר ה׳ איש מלחמה אמר הקדוש ברוך הוא הריני מפילו על יד בן איש שנאמר ודוד בן איש אפרתי הזה

אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר בשלשה מקומות לכדו פיו לאותו רשע אחד ברו לכם איש וירד אלי ואידך אם יוכל להלחם אתי והכני וגו׳ ואידך דקאמר ליה לדוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות דוד נמי אמר ליה אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון הדר אמר ליה ואנכי בא אליך בשם ה׳ צבאות אלהי (ישראל) מערכות ישראל אשר חרפת

ויגש הפלשתי השכם והערב אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית ויתיצב ארבעים יום אמר רבי יוחנן כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה

ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים וגו׳ מאי בינים אמר רב שמבונה מכל מום ושמואל אמר בינוני שבאחיו דבי רבי שילא אמר שהוא עשוי כבנין רבי יוחנן אמר בר מאה פפי וחדא נאנאי

וגלית שמו מגת תני רב יוסף שהכל דשין את אמו כגת כתיב מערות וקרינן מערכות תני רב יוסף שהכל הערו באמו

כתיב הרפה וכתיב ערפה רב ושמואל חד אמר הרפה שמה ולמה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחריה וחד אמר ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות וכן הוא אומר ותקח האשה ותפרש המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ואי בעית אימא מהכא אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי

ואת ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו מאי נינהו אמר רב חסדא סף ומדון גלית וישבי בנוב

ויפלו ביד דוד וביד עבדיו דכתיב ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה דרש רבא בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים שנאמר ותשנה קולן ותבכינה עוד

כתיב חץ חניתו וקרינן עץ חניתו אמר רבי אלעזר עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של אותו רשע מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים ולא לפתח ביה כלל לאודועי שבחיה דדוד:

בני עמון באו בנצחונו של שובך כו׳: כתיב שובך וכתיב שופך רב ושמואל חד אמר שופך שמו ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך וחד אמר שובך שמו ולמה נקרא שמו שופך שכל הרואה אותו נשפך לפניו כקיתון

אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים רב ושמואל ואמרי לה רבי אמי ורבי אסי חד אמר בשעה שזורקין חץ עושין אשפתות אשפתות של חללים ושמא תאמר שאומנין בקרב תלמוד לומר כלם גבורים וחד אמר בשעה שעושין צורכיהן עושין אשפתות אשפתות של זבל ושמא תאמר מפני שחולי מעיים הם תלמוד לומר כלם גבורים

אמר רב מרי שמע מינה האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעיים הוא למאי נפקא מינה ליטרח בנפשיה

דאגה בלב איש ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים:

ואתם אי אתם כן כו׳: וכל כך למה מפני שהשם וכל כינויו


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוטה מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה מב

ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראיה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל ויאמר לו ירמיהו שקר אינני נפל אל הכשדים וגו׳ וכתיב ויתפש ירמיהו ויבאהו אל השרים

ואמר רבי אלעזר כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר כי עדת חנף גלמוד שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה מבעלה

ואמר רבי אלעזר כל עדה שיש בה חנופה לסוף גולה כתיב הכא כי עדת חנף גלמוד וכתיב התם ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה וגו׳

אמר רבי ירמיה בר אבא ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה כת ליצים וכת חניפים וכת שקרים וכת מספרי לשון הרע

כת ליצים דכתיב משך ידו את לצצים כת חניפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבוא כת שקרים דכתיב דבר שקרים לא יכון לנגד עיני

כת מספרי לשון הרע דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע צדיק אתה ה׳ לא יגור במגורך רע:

הדרן עלך אלו נאמרין

משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון הקודש

ואמר אליהם שמע ישראל וגו׳ על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם כמה שנאמר ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון וגו׳ על אויביכם אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו וגו׳ אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין אל תחפזו מקול קרנות אל תערצו מפני קול צווחות

כי ה׳ אלהיכם ההלך עמכם הם באין בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו בני עמון באו בנצחונו של שובך מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו ואתם אי אתם כן כי ה׳ אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם וגו׳ זה מחנה הארון:

גמ׳ מאי קאמר הכי קאמר שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

תנו רבנן ונגש הכהן ודבר אל העם יכול כל כהן שירצה תלמוד לומר ודברו השטרים מה שוטרים בממונה אף כהן בממונה ואימא כהן גדול דומיא דשוטר מה שוטר שיש ממונה על גביו אף כהן שיש ממונה על גביו

כהן גדול נמי האיכא מלך על גביו בעבודתו קאמר ואימא סגן סגן לאו ממונה הוא דתניא אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן ממונה שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו:

ואמר אליהם שמע ישראל: מאי שנא שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם:

אל ירך לבבכם אל תיראו כו׳: תנו רבנן פעמיים מדבר עמם אחת בספר ואחת במלחמה בספר מה הוא אומר


שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו במלחמה מה הוא אומר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושין מגיפין ומריעין צווחין ורומסין:

פלשתים באו בנצחונו של גלית כו׳: גלית אמר רבי יוחנן שעמד בגילוי פנים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר ברו לכם איש וירד אלי ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר ה׳ איש מלחמה אמר הקדוש ברוך הוא הריני מפילו על יד בן איש שנאמר ודוד בן איש אפרתי הזה

אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר בשלשה מקומות לכדו פיו לאותו רשע אחד ברו לכם איש וירד אלי ואידך אם יוכל להלחם אתי והכני וגו׳ ואידך דקאמר ליה לדוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות דוד נמי אמר ליה אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון הדר אמר ליה ואנכי בא אליך בשם ה׳ צבאות אלהי (ישראל) מערכות ישראל אשר חרפת

ויגש הפלשתי השכם והערב אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית ויתיצב ארבעים יום אמר רבי יוחנן כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה

ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים וגו׳ מאי בינים אמר רב שמבונה מכל מום ושמואל אמר בינוני שבאחיו דבי רבי שילא אמר שהוא עשוי כבנין רבי יוחנן אמר בר מאה פפי וחדא נאנאי

וגלית שמו מגת תני רב יוסף שהכל דשין את אמו כגת כתיב מערות וקרינן מערכות תני רב יוסף שהכל הערו באמו

כתיב הרפה וכתיב ערפה רב ושמואל חד אמר הרפה שמה ולמה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחריה וחד אמר ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות וכן הוא אומר ותקח האשה ותפרש המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ואי בעית אימא מהכא אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי

ואת ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו מאי נינהו אמר רב חסדא סף ומדון גלית וישבי בנוב

ויפלו ביד דוד וביד עבדיו דכתיב ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה דרש רבא בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים שנאמר ותשנה קולן ותבכינה עוד

כתיב חץ חניתו וקרינן עץ חניתו אמר רבי אלעזר עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של אותו רשע מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים ולא לפתח ביה כלל לאודועי שבחיה דדוד:

בני עמון באו בנצחונו של שובך כו׳: כתיב שובך וכתיב שופך רב ושמואל חד אמר שופך שמו ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך וחד אמר שובך שמו ולמה נקרא שמו שופך שכל הרואה אותו נשפך לפניו כקיתון

אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים רב ושמואל ואמרי לה רבי אמי ורבי אסי חד אמר בשעה שזורקין חץ עושין אשפתות אשפתות של חללים ושמא תאמר שאומנין בקרב תלמוד לומר כלם גבורים וחד אמר בשעה שעושין צורכיהן עושין אשפתות אשפתות של זבל ושמא תאמר מפני שחולי מעיים הם תלמוד לומר כלם גבורים

אמר רב מרי שמע מינה האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעיים הוא למאי נפקא מינה ליטרח בנפשיה

דאגה בלב איש ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים:

ואתם אי אתם כן כו׳: וכל כך למה מפני שהשם וכל כינויו


גלול כלפי מעלה