Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בניסן תשפ״ג | 3 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה ה

 

איפה אפשר למצוא אזהרה לא להיות גס רוח? מה יקרה למי שמתנהג ככה? כיצד הקב"ה מתגמל את הענוים? המשנה בסוטה דף ב אמרה שהבעל מזהיר אותה שלא לדבר עם האיש הזה, אבל אם כן, היא עדיין מותרת לבעלה. מכיוון שזה לא הגיוני, אביי מוסיף מילים למשנה כדי להסביר שרק אם הוא הזהיר אותה לא להיכנס לחדר סגור ואז היא עשתה זאת, היא תהיה לסוטה. המשנה אומרת שאם הבעל מת בשלב זה ואין להם ילדים, האח אינו עושה ייבום אלא צריך לעשות חליצה. מה הסיבה לכך? ישנן שלוש גרסאות שונות לתשובה שנתן רב יוסף ולשאלה שמעלה אביי על דבריו.

אפילו עושה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף וגו׳ לא ינקה מדינה של גיהנם

אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת וכתיב השמר לך פן תשכח את ה׳ אלהיך

וכדרבי אבין אמר רבי אילעא דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה

דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרב אסי וזמנין אמר לה משמיה דרב אמי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר רומו מעט ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר ואיננו

ואם חוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו שנאמר והמכו ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל ואם לאו וכראש שבלת ימלו

מאי וכראש שבלת רב הונא ורב חסדא חד אמר כי סאסא דשיבלתא וחד אמר כשיבולת עצמה בשלמא למאן דאמר כי סאסא דשיבלתא היינו דכתיב וכראש שבלת אלא למאן דאמר כי שובלתא עצמה מאי וכראש שבלת אמר רב אסי וכן תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שנכנס לתוך שדהו גבוהה גבוהה הוא מלקט:

ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וחד אמר אני את דכא

ומסתברא כמאן דאמר אני את דכא שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה

אמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה

אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה כתיב הכא ורמי הקומה גדועים וכתיב התם ואשיריהם תגדעון

ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנאמר הקיצו ורננו שכני עפר שכבי בעפר לא נאמר אלא שכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו

ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנאמר וגבה ממרחק יידע

דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר כי רם ה׳ ושפל יראה

אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל אל תקרי אתו אלא אתו לא אוכל איכא דמתני לה אמספרי לשון הרע שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית

אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא עוכרתו שנאמר והרשעים כים נגרש ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קימעא עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית אחת על אחת כמה וכמה

אמר רב חייא בר אשי אמר רב תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית אמר רב הונא בריה דרב יהושע ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא אמר רבא בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה

אמר רב נחמן בר יצחק לא מינה ולא מקצתה מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה׳ כל גבה לב

אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר שנאמר והיה מדי חדש בחדשו [וגו׳] יבא כל בשר להשתחוות וגו׳

אמר רבי זירא בשר כתיב ביה ונרפא אדם לא כתיב ביה ונרפא

אמר רבי יוחנן אדם אפר דם מרה בשר בושה סרוחה רמה איכא דאמרי שאול דכתיב בשין

אמר רב אשי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת שנאמר


ולשאת ולספחת ואין שאת אלא לשון גבוה שנאמר ועל [כל ] ההרים הרמים ועל [כל ] הגבעות הנשאות ואין ספחת אלא טפילה שנאמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם

אמר רבי יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקדוש ברוך הוא שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה

ואמר רבי יהושע בן לוי כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם דרך:

[כיצד מקנא לה כו׳]: הא גופא קשיא אמרת אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני זה אלמא דבור סתירה הוא

והדר תני דיברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה אלמא דבור לא כלום הוא

אמר אביי הכי קאמר אל תדברי ודברה אל תדברי ונסתרה ולא כלום אל תסתרי ודברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה:

ואם מת חולצת: אמאי תתייבם נמי יבומי

אמר רב יוסף אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר לאיש אחר ולא ליבם

אמר ליה אביי אלא מעתה חליצה נמי לא תיבעי אמר ליה אילו איתיה לבעל מי לא בעיא גט השתא נמי תיבעי חליצה

ואית דאמרי אמר רב יוסף רחמנא אמר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר דלא ליסתריה לביתיה ואת אמרת תתייבם נמי יבומי

אמר ליה אביי אלא מעתה לאחר לא תינשא דלא תיסתריה לביתיה

אמר ליה


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

במחשבה שניה icon

קשה זיווגן – במחשבה שניה

מה הקשר בין זיווג לקריעת הים? מסכת סוטה מתחילה! במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

ayelet he sotah

הקדמה למסכת סוטה

להאזנה להקדמה למסכת סוטה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroductionSotahHeb.mp3

דף משלהן- מסכת סוטה

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125 עם הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל  

סוטה ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה ה

אפילו עושה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף וגו׳ לא ינקה מדינה של גיהנם

אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת וכתיב השמר לך פן תשכח את ה׳ אלהיך

וכדרבי אבין אמר רבי אילעא דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה

דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דרב אסי וזמנין אמר לה משמיה דרב אמי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר רומו מעט ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר ואיננו

ואם חוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו שנאמר והמכו ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל ואם לאו וכראש שבלת ימלו

מאי וכראש שבלת רב הונא ורב חסדא חד אמר כי סאסא דשיבלתא וחד אמר כשיבולת עצמה בשלמא למאן דאמר כי סאסא דשיבלתא היינו דכתיב וכראש שבלת אלא למאן דאמר כי שובלתא עצמה מאי וכראש שבלת אמר רב אסי וכן תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שנכנס לתוך שדהו גבוהה גבוהה הוא מלקט:

ואת דכא ושפל רוח רב הונא ורב חסדא חד אמר אתי דכא וחד אמר אני את דכא

ומסתברא כמאן דאמר אני את דכא שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה

אמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה

אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה כתיב הכא ורמי הקומה גדועים וכתיב התם ואשיריהם תגדעון

ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנאמר הקיצו ורננו שכני עפר שכבי בעפר לא נאמר אלא שכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו

ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנאמר וגבה ממרחק יידע

דרש רב עוירא ואיתימא רבי אלעזר בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר כי רם ה׳ ושפל יראה

אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקדוש ברוך הוא אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל אל תקרי אתו אלא אתו לא אוכל איכא דמתני לה אמספרי לשון הרע שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית

אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא עוכרתו שנאמר והרשעים כים נגרש ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קימעא עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית אחת על אחת כמה וכמה

אמר רב חייא בר אשי אמר רב תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית אמר רב הונא בריה דרב יהושע ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא אמר רבא בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה

אמר רב נחמן בר יצחק לא מינה ולא מקצתה מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה׳ כל גבה לב

אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר שנאמר והיה מדי חדש בחדשו [וגו׳] יבא כל בשר להשתחוות וגו׳

אמר רבי זירא בשר כתיב ביה ונרפא אדם לא כתיב ביה ונרפא

אמר רבי יוחנן אדם אפר דם מרה בשר בושה סרוחה רמה איכא דאמרי שאול דכתיב בשין

אמר רב אשי כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נפחת שנאמר


ולשאת ולספחת ואין שאת אלא לשון גבוה שנאמר ועל [כל ] ההרים הרמים ועל [כל ] הגבעות הנשאות ואין ספחת אלא טפילה שנאמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם

אמר רבי יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקדוש ברוך הוא שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה

ואמר רבי יהושע בן לוי כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם דרך:

[כיצד מקנא לה כו׳]: הא גופא קשיא אמרת אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני זה אלמא דבור סתירה הוא

והדר תני דיברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה אלמא דבור לא כלום הוא

אמר אביי הכי קאמר אל תדברי ודברה אל תדברי ונסתרה ולא כלום אל תסתרי ודברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה:

ואם מת חולצת: אמאי תתייבם נמי יבומי

אמר רב יוסף אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר לאיש אחר ולא ליבם

אמר ליה אביי אלא מעתה חליצה נמי לא תיבעי אמר ליה אילו איתיה לבעל מי לא בעיא גט השתא נמי תיבעי חליצה

ואית דאמרי אמר רב יוסף רחמנא אמר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר דלא ליסתריה לביתיה ואת אמרת תתייבם נמי יבומי

אמר ליה אביי אלא מעתה לאחר לא תינשא דלא תיסתריה לביתיה

אמר ליה


גלול כלפי מעלה