Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בניסן תשפ״ג | 4 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה ו

 

הדף היום מוקדש ע"י מונה ודוד שוורץ ומשפחתם לע"נ אמם וסבתם מרים איטל בת אהרון הלוי ומרייל בציון 29 שנים לפטירתה.

לאחר שהביא את הנוסח השלישי להסבר הדין של רב יוסף לגבי אחיו של אדם שהאשים את אשתו בסוטה שמתה בלי ילדים בטרם שתתה את המים, שחייב בחליצה אך אינו יכול לעשות ייבום, מביא רבא הסבר אחר. אביי מעלה קושי בדבריו, אבל רבא פותר את הקושי. המשנה מפרטת מקרים נוספים שבהם אשה תיפסל מאכילת תרומה אך לא תוכל לשתות את מי הסוטה, כגון אשה המודה בקיום יחסים עם אחר, או אם הגיעו עדים שהיו עדים לקיום יחסים, או אם היא מסרבת לשתות את המים, או שהבעל מסרב לשתות או שהוא מקיים יחסים איתה בדרך לבית המקדש. רב ששת אומר דין שרב עמרם מנסה להוכיח מהמשנה: מי הסוטה לא פועלים להוכחת אשמתה או חפותה של סוטה אם יש עדים במקום רחוק שראו שקיימה יחסים עם האחר. רב יוסף חולק עליו ודוחה את הוכחתו של רב עמרם מהמשנה. מהו שורש הוויכוח בין רב ששת לרב יוסף? מספר שאלות מועלות נגד עמדתו של רב ששת. הקשיים נפתרים ומובאת ברייתא כדי לחזק את דבריו של רב ששת.

מי קא רמינן לה עליה בעל כרחיה

ואיכא דאמרי אמר רב יוסף הכתוב קראו אחר שאין בן זוגו של ראשון שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו ואת אמרת תתיבם נמי יבומי

אמר ליה אביי אלא מעתה נשאת לאחר ומת בלא בנים לא תתיבם דהכתוב קראו אחר גביה דהאי מיהא בשם טוב הוה קיימא

רבא אמר קל וחומר אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

אמר ליה אביי אלא מעתה כהן גדול שקידש את האלמנה ומת ויש לו אח כהן הדיוט לא תתיבם אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

נאסרה הא אסירא וקיימא מותר לה אסור לה הוא

אלא אשת כהן שנאנסה ומת ויש לו אח חלל לא תתיבם אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

אונס בישראל מישרא שרי וגבי דהאי מיהא ליכא איסורא:

מתני׳ ואלו אסורות מלאכול בתרומה האומרת טמאה אני לך ושבאו עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך:

גמ׳ אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהר לן עיינין ממתניתין סוטה שיש לה עדים במדינת הים אין המים בודקין אותה מאי טעמא דאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה לאפוקי הא דהא איכא דידע בה

ואנהר לן עיינין ממתניתין דקתני ושבאו לה עדים שהיא טמאה דאתו עדים אימת אי נימא מקמי דתשתי זונה היא

אלא לבתר דשתאי אי אמרת בשלמא אין המים בודקין אותה שפיר אלא אי אמרת מים בודקין אותה תיגלי מילתא למפרע דסהדי שקרי נינהו

אמר ליה רב יוסף לעולם אימא לך מים בודקין אותה והא אימור זכות תולה לה

במאי קמיפלגי במתנוונה דרבי דתנן רבי אומר זכות תולה במים המרים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת לסוף שהיא מתה באותה מיתה

רב ששת סבר בין לרבי ובין לרבנן הויא מתנוונה ורב יוסף סבר לרבי הויא מתנוונה לרבנן לא הויא מתנוונה

מתיב רב שימי בר אשי רבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים ואם אתה אומר זכות תולה במים המרים מדחה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ואתה מוציא שם רע על הטהורות ששתו והן אומרים טמאות היו אלא שתלה להן זכות

ואם איתא יש לה עדים במדינת הים נמי אתה מוציא שם רע על הטהורות ששתו והן אומרים טמאות היו אלא שיש להן עדים במדינת הים

לרבי שמעון קאמרת לרבי שמעון מדזכות לא תליא עדים נמי לא תלו

מתיב רב ואלו שמנחותיהן נשרפות


האומרת טמאה אני ושבאו לה עדים שהיא טמאה

דאתו עדים אימת אילימא מקמי דתקדוש תיפוק לחולין

אלא לבתר דקדוש אי אמרת בשלמא מים בודקין אותה אלמא בת מקדש ומקרב היא וכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש ומשום הכי מנחתה נשרפת

אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה תיגלי מילתא למפרע דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש ותיפוק לחולין

אמר רב יהודה מדיסקרתא כגון שזינתה בעזרה דכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש

מתקיף לה רב משרשיא והלא פירחי כהונה מלוין אותה שזינתה מפירחי כהונה עצמן

רב אשי אמר כגון שנצרכה לנקביה דאטו פירחי כהונה בכיפה תלי לה

רב פפא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא ודקאמרת תיפוק לחולין מדרבנן גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול

מתיב רב מרי נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף

קדש הקומץ ולא הספיק להקריבו עד שמת הוא או עד שמתה היא הרי היא ככל המנחות ותשרף

קרב הקומץ ולא הספיק לאכול שירים עד שמת הוא או עד שמתה היא הרי היא ככל המנחות ותאכל שעל הספק באת מתחילה כיפרה ספיקה והלכה לה

באו לה עדים שהיא טמאה מנחתה נשרפת נמצאו עדיה זוממין מנחתה חולין

עדים זוממין קאמרת עדים זוממין קלא אית להו

תניא כוותיה דרב ששת ולאו מטעמיה

טהורה ולא שיש לה עדים במדינת הים

וטהורה ולא שתלתה לה זכות

היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה

ורבי שמעון נהי דויו לא דריש והא איכא


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

במחשבה שניה icon

קשה זיווגן – במחשבה שניה

מה הקשר בין זיווג לקריעת הים? מסכת סוטה מתחילה! במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

ayelet he sotah

הקדמה למסכת סוטה

להאזנה להקדמה למסכת סוטה: https://traffic.libsyn.com/secure/hadran-he/IntroductionSotahHeb.mp3

דף משלהן- מסכת סוטה

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125

מהי מסכת סוטה? – דף משלהן 125 עם הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל  

סוטה ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה ו

מי קא רמינן לה עליה בעל כרחיה

ואיכא דאמרי אמר רב יוסף הכתוב קראו אחר שאין בן זוגו של ראשון שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו ואת אמרת תתיבם נמי יבומי

אמר ליה אביי אלא מעתה נשאת לאחר ומת בלא בנים לא תתיבם דהכתוב קראו אחר גביה דהאי מיהא בשם טוב הוה קיימא

רבא אמר קל וחומר אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

אמר ליה אביי אלא מעתה כהן גדול שקידש את האלמנה ומת ויש לו אח כהן הדיוט לא תתיבם אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

נאסרה הא אסירא וקיימא מותר לה אסור לה הוא

אלא אשת כהן שנאנסה ומת ויש לו אח חלל לא תתיבם אם נאסרה במותר לה באסור לה לא כל שכן

אונס בישראל מישרא שרי וגבי דהאי מיהא ליכא איסורא:

מתני׳ ואלו אסורות מלאכול בתרומה האומרת טמאה אני לך ושבאו עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך:

גמ׳ אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהר לן עיינין ממתניתין סוטה שיש לה עדים במדינת הים אין המים בודקין אותה מאי טעמא דאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה לאפוקי הא דהא איכא דידע בה

ואנהר לן עיינין ממתניתין דקתני ושבאו לה עדים שהיא טמאה דאתו עדים אימת אי נימא מקמי דתשתי זונה היא

אלא לבתר דשתאי אי אמרת בשלמא אין המים בודקין אותה שפיר אלא אי אמרת מים בודקין אותה תיגלי מילתא למפרע דסהדי שקרי נינהו

אמר ליה רב יוסף לעולם אימא לך מים בודקין אותה והא אימור זכות תולה לה

במאי קמיפלגי במתנוונה דרבי דתנן רבי אומר זכות תולה במים המרים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת לסוף שהיא מתה באותה מיתה

רב ששת סבר בין לרבי ובין לרבנן הויא מתנוונה ורב יוסף סבר לרבי הויא מתנוונה לרבנן לא הויא מתנוונה

מתיב רב שימי בר אשי רבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים ואם אתה אומר זכות תולה במים המרים מדחה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ואתה מוציא שם רע על הטהורות ששתו והן אומרים טמאות היו אלא שתלה להן זכות

ואם איתא יש לה עדים במדינת הים נמי אתה מוציא שם רע על הטהורות ששתו והן אומרים טמאות היו אלא שיש להן עדים במדינת הים

לרבי שמעון קאמרת לרבי שמעון מדזכות לא תליא עדים נמי לא תלו

מתיב רב ואלו שמנחותיהן נשרפות


האומרת טמאה אני ושבאו לה עדים שהיא טמאה

דאתו עדים אימת אילימא מקמי דתקדוש תיפוק לחולין

אלא לבתר דקדוש אי אמרת בשלמא מים בודקין אותה אלמא בת מקדש ומקרב היא וכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש ומשום הכי מנחתה נשרפת

אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה תיגלי מילתא למפרע דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש ותיפוק לחולין

אמר רב יהודה מדיסקרתא כגון שזינתה בעזרה דכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש

מתקיף לה רב משרשיא והלא פירחי כהונה מלוין אותה שזינתה מפירחי כהונה עצמן

רב אשי אמר כגון שנצרכה לנקביה דאטו פירחי כהונה בכיפה תלי לה

רב פפא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא ודקאמרת תיפוק לחולין מדרבנן גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול

מתיב רב מרי נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף

קדש הקומץ ולא הספיק להקריבו עד שמת הוא או עד שמתה היא הרי היא ככל המנחות ותשרף

קרב הקומץ ולא הספיק לאכול שירים עד שמת הוא או עד שמתה היא הרי היא ככל המנחות ותאכל שעל הספק באת מתחילה כיפרה ספיקה והלכה לה

באו לה עדים שהיא טמאה מנחתה נשרפת נמצאו עדיה זוממין מנחתה חולין

עדים זוממין קאמרת עדים זוממין קלא אית להו

תניא כוותיה דרב ששת ולאו מטעמיה

טהורה ולא שיש לה עדים במדינת הים

וטהורה ולא שתלתה לה זכות

היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה

ורבי שמעון נהי דויו לא דריש והא איכא


גלול כלפי מעלה