Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בניסן תשפ״ג | 4 אפריל 2023
  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

סוטה ט

 

הדף היום מוקדש ע"י עליזה אבשלום לע"נ אמה, שרה פייגה בת אסתר אוריה בן לחסין. "היא לימדה אותי לאהוב את התורה ולחיות לפיה."

מובאת ברייתא להרחיב על נושא המשנה שניתן ללמוד מהסוטה שהעונשים ניתנים מידה כנגד מידה. כיוון שהובאו מספר פסוקים שונים בתחילת הברייתא המסבירים מושג זה, הגמרא שואלת מדוע כל אותם הפסוקים היו נחוצים. אחד מהפסוקים משמשים אחר כך לדרשה אחרת כדי ללמד כיצד הקב"ה גוזר עונשים על אינם יהודים באופן שונה מאשר על יהודים. האם זה באמת כך או שזה רק למלכים שאינם יהודים? נושא נוסף שנלמד מהסוטה ואחרים לאורך ההיסטוריה המקראית הוא שמי שמנסה להשיג משהו שלא שלו, לא רק שלא ישיג אותו אלא גם יאבד את מה שיש לו. המשנה קבעה שהסוטה נענשת מידה כנגד מידה שכן חטאה תחילה דרך ירכיה ואחר כך בטנה ונענשה גם בסדר זה. אולם הגמרא מעלה כמה סתירות בפסוקים שם כיון שיש המזכירים שהיא תיענש בירכיה תחילה, אבל אחרים מזכירים תחילה את בטנה. כיצד מוסברים הפסוקים הללו? גם שמשון ואבשלום נענשו מידה כנגד מידה. תפיסה זו חלה גם ביחס לשכר, שכן מי שעושה מעשה טוב, כגון מרים, יוסף ומשה, זכו בשכר מידה כנגד מידה. הגמרא מתחילה ברשימה ארוכה של דרשות על פסוקים בסיפור של שמשון.

פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה היא הראתה לו באצבע לפיכך ציפורניה נושרות היא חגרה לו בצילצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה היא פשטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת

היא קיבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש

היא עשתה בסתר יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו׳

דבר אחר היא עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי שנאמר תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (וגו׳)

ומאחר דנפקא ליה מאחת לאחת למצא חשבון כי כל סאון סאן ברעש למה לי לכמדה

ומאחר דנפקא ליה מכי כל סאון סאן ברעש בסאסאה בשלחה תריבנה למה לי

לכדרב חיננא בר פפא דאמר רב חיננא בר פפא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה עד שעת שילוחה שנאמר בסאסאה בשלחה וגו׳

איני והאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחת ששתת בימי משה ואחת ששתת בימי פרעה נכה ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה

וכי תימא הנך אזדו והני אחריני נינהו והתניא אמר רבי יהודה מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא אמר מנימין גר המצרי אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חיננא בר פפא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן המלך עד שעת שילוחו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה וגו׳

אמימר מתני להא דרב חיננא בר פפא אהא מאי דכתיב כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם אני ה׳ לא שניתי לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם היינו דכתיב חצי אכלה בם חצי כלין והן אינן כלין

אמר רב המנונא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאות שפקו יצר לו וגו׳

דרש רב חיננא בר פפא מאי דכתיב רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם

דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו היכא אמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל

תנו רבנן סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו


וכן מצינו בנחש הקדמוני שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו מה שביקש לא נתנו לו ומה שבידו נטלוהו ממנו אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי יהא מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו ארור הוא מכל הבהמה ומכל חית השדה

אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך אני אמרתי יהא מאכלו מאכל אדם עכשיו עפר יאכל הוא אמר אהרוג את אדם ואשא את חוה עכשיו איבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה

וכן מצינו בקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניהו ועוזיהו והמן שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם:

בירך התחילה בעבירה וכו׳: מנא הני מילי אילימא משום דכתיב בתת ה׳ את ירכך נופלת ואת בטנך צבה והכתיב וצבתה בטנה ונפלה ירכה

אמר אביי כי לייט לייט תחילה ירך והדר בטן לייט ומיא כי בדקי כי אורחייהו בדקי בטן ברישא והדר ירך בקללה נמי כתיב לצבות בטן ולנפל ירך ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על מים המרים:

מתני׳ שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו

אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו ולפי שבא על עשר פלגשי אביו לפיכך נתנו בו עשר לונביות שנאמר ויסבו עשרה אנשים נושאי כלי יואב ולפי שגנב שלשה גנבות לב אביו ולב בית דין ולב ישראל שנאמר ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים שנאמר ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום

וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים

יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו עמו גם רכב גם פרשים מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה

משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנאמר ויקבר אותו בגי לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך:

גמ׳ תנו רבנן שמשון בעיניו מרד שנאמר ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו

איני והכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא כי אזל מיהא בתר ישרותיה אזל

תניא רבי אומר תחילת קלקולו בעזה לפיכך לקה בעזה תחילת קלקולו בעזה דכתיב וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו׳ לפיכך לקה בעזה דכתיב ויורידו אותו עזתה

והכתיב וירד שמשון תמנתה תחלת קלקולו מיהא בעזה היה

ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה תניא רבי אומר אילמלא לא נקרא שמה דלילה ראויה היתה שתקרא דלילה דילדלה את כחו דילדלה את לבו דילדלה את מעשיו

דילדלה את כחו דכתיב ויסר כחו מעליו דילדלה את לבו דכתיב ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו דילדלה את מעשיו דאיסתלק שכינה מיניה דכתיב והוא לא ידע כי ה׳ סר מעליו

ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו מנא ידעה אמר רבי חנין אמר רב ניכרין דברי אמת אביי אמר ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה כיון דאמר נזיר אלהים אני אמרה השתא ודאי קושטא קאמר

ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו מאי ותאלצהו אמר רבי יצחק דבי רבי אמי בשעת גמר ביאה נשמטה מתחתיו

ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא מאי כל טמא ותו עד השתא דברים טמאים קאכלה אמר רבי יצחק דבי רבי אמי דברים האסורים בנזיר

ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי אמר רבי יצחק דבי רבי אמי הוא איוה לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא

ותחל רוח ה׳ וגו׳ אמר רבי חמא ברבי חנינא חלתה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב יהי דן נחש עלי דרך

לפעמו במחנה דן אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא לפעמו במחנה דן וכתיב התם פעמן ורמן

בין צרעה ובין אשתאול אמר רבי אסי צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זה בזה

והוא יחל להושיע את ישראל אמר רבי חמא ברבי חנינא


  • לימוד מסכת סוטה מוקדש ע"י אהבה לייבטאג לכבוד בריינה לוי שגרמה לה להתאהב בלימוד.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

לפי שאין בקיאין לשמה (גיטין ב) – גפת 131

אנחנו רגילות לפגוש את המושג "לשמה" בהקשר של לימוד תורה וקיום מצוות, ולפתע מסכת גיטין מגלה לנו שגם כאבים כמו כתיבת או מסירת גט צריכים להיעשות "לשמה". מה הוא דין לשמה ומה החשש של רבה כאשר מביאים גט ממדינות הים לארץ ישראל?     גפ"ת: גמרא פירושים תוספות שיעור עיון בשיתוף עם ישיבת דרישה

סוטה ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוטה ט

פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה היא הראתה לו באצבע לפיכך ציפורניה נושרות היא חגרה לו בצילצול לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה היא פשטה לו את יריכה לפיכך יריכה נופלת

היא קיבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש

היא עשתה בסתר יושב בסתר עליון שם בה פנים שנאמר ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וגו׳

דבר אחר היא עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי שנאמר תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (וגו׳)

ומאחר דנפקא ליה מאחת לאחת למצא חשבון כי כל סאון סאן ברעש למה לי לכמדה

ומאחר דנפקא ליה מכי כל סאון סאן ברעש בסאסאה בשלחה תריבנה למה לי

לכדרב חיננא בר פפא דאמר רב חיננא בר פפא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה עד שעת שילוחה שנאמר בסאסאה בשלחה וגו׳

איני והאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחת ששתת בימי משה ואחת ששתת בימי פרעה נכה ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה

וכי תימא הנך אזדו והני אחריני נינהו והתניא אמר רבי יהודה מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא אמר מנימין גר המצרי אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חיננא בר פפא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן המלך עד שעת שילוחו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה וגו׳

אמימר מתני להא דרב חיננא בר פפא אהא מאי דכתיב כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם אני ה׳ לא שניתי לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם היינו דכתיב חצי אכלה בם חצי כלין והן אינן כלין

אמר רב המנונא אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאות שפקו יצר לו וגו׳

דרש רב חיננא בר פפא מאי דכתיב רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם

דוד דכתיב טבעו בארץ שעריה משה דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו היכא אמר רב חסדא אמר אבימי תחת מחילות של היכל

תנו רבנן סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו


וכן מצינו בנחש הקדמוני שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו מה שביקש לא נתנו לו ומה שבידו נטלוהו ממנו אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי יהא מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו ארור הוא מכל הבהמה ומכל חית השדה

אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך אני אמרתי יהא מאכלו מאכל אדם עכשיו עפר יאכל הוא אמר אהרוג את אדם ואשא את חוה עכשיו איבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה

וכן מצינו בקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניהו ועוזיהו והמן שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם:

בירך התחילה בעבירה וכו׳: מנא הני מילי אילימא משום דכתיב בתת ה׳ את ירכך נופלת ואת בטנך צבה והכתיב וצבתה בטנה ונפלה ירכה

אמר אביי כי לייט לייט תחילה ירך והדר בטן לייט ומיא כי בדקי כי אורחייהו בדקי בטן ברישא והדר ירך בקללה נמי כתיב לצבות בטן ולנפל ירך ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך שלא להוציא לעז על מים המרים:

מתני׳ שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו

אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו ולפי שבא על עשר פלגשי אביו לפיכך נתנו בו עשר לונביות שנאמר ויסבו עשרה אנשים נושאי כלי יואב ולפי שגנב שלשה גנבות לב אביו ולב בית דין ולב ישראל שנאמר ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים שנאמר ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום

וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים

יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו עמו גם רכב גם פרשים מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה

משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנאמר ויקבר אותו בגי לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך:

גמ׳ תנו רבנן שמשון בעיניו מרד שנאמר ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו

איני והכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא כי אזל מיהא בתר ישרותיה אזל

תניא רבי אומר תחילת קלקולו בעזה לפיכך לקה בעזה תחילת קלקולו בעזה דכתיב וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו׳ לפיכך לקה בעזה דכתיב ויורידו אותו עזתה

והכתיב וירד שמשון תמנתה תחלת קלקולו מיהא בעזה היה

ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה תניא רבי אומר אילמלא לא נקרא שמה דלילה ראויה היתה שתקרא דלילה דילדלה את כחו דילדלה את לבו דילדלה את מעשיו

דילדלה את כחו דכתיב ויסר כחו מעליו דילדלה את לבו דכתיב ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו דילדלה את מעשיו דאיסתלק שכינה מיניה דכתיב והוא לא ידע כי ה׳ סר מעליו

ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו מנא ידעה אמר רבי חנין אמר רב ניכרין דברי אמת אביי אמר ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה כיון דאמר נזיר אלהים אני אמרה השתא ודאי קושטא קאמר

ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו מאי ותאלצהו אמר רבי יצחק דבי רבי אמי בשעת גמר ביאה נשמטה מתחתיו

ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא מאי כל טמא ותו עד השתא דברים טמאים קאכלה אמר רבי יצחק דבי רבי אמי דברים האסורים בנזיר

ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי אמר רבי יצחק דבי רבי אמי הוא איוה לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא

ותחל רוח ה׳ וגו׳ אמר רבי חמא ברבי חנינא חלתה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב יהי דן נחש עלי דרך

לפעמו במחנה דן אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא לפעמו במחנה דן וכתיב התם פעמן ורמן

בין צרעה ובין אשתאול אמר רבי אסי צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זה בזה

והוא יחל להושיע את ישראל אמר רבי חמא ברבי חנינא


גלול כלפי מעלה