הדף היומי
סוכה יב
הדף היום מוקדש ע"י נשות זכרון יעקב הלומדות דף יומי, "לכבוד הרבנית מישל על השראתה המופלאה, הנכונות ויכולת האינסופית לשתף מחכמתה וזמנה להעשיר ולדרבן אותנו. תודה על השתתפותך בסיום יומא המקומי שלנו." ולעילוי נשמת יששכר בנו של יעקב אבינו ולעילוי נשמת הרב יצחק בן יהודה, האברבנאל.
מניין לנו שסכך צריך להיות עשוי מדבר שאינו מקבל טומאה ודבר שגדל מן הארץ? הגמרא מביאה ארבע דעות שונות. אי אפשר להשתמש בחבילות של עץ או קש או קנים לסכך. אבל אם התירן, כשרות. ר' יוחנן נתן טעם למשנתינו ולעוד משנה – החוטט בגדיש לעשות סוכה, אינה סוכה – אחת משום תעשה ולא מן העשוי ואחת משום גזרת אוצר. אבל לר' יעקב לא היה ברור איזה טעם מתאים לאיזה משנה. ר' ירמיה הסביר את זה על ידי דברי ר' יוחנן שהועבר על ידי ר' חייא בר אבא. הגמרא מביאה מימרות של אמוראים לגבי דברים אחרים שראויים או אינם ראויים לסכך בהם.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה נמי בעלי חיים
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אמר קרא באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר
ואימא גורן עצמו ויקב עצמו אמר רבי זירא יקב כתיב כאן ואי אפשר לסכך בו
מתקיף לה רבי ירמיה ואימא יין קרוש הבא משניר שהוא דומה לעיגולי דבילה אמר רבי זירא הא מלתא הוה בידן ואתא רבי ירמיה ושדא ביה נרגא
רב אשי אמר מגרנך ולא גורן עצמו מיקבך ולא יקב עצמו
רב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות
היינו הדס היינו עץ עבות אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב:
מתני׳ חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן וכולן שהתירן כשרות וכולן כשרות לדפנות:
גמ׳ אמר רבי יעקב שמעית מיניה דרבי יוחנן תרתי חדא הא ואידך החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה
חדא משום גזרת אוצר וחדא משום תעשה ולא מן העשוי ולא ידענא הי מינייהו משום אוצר והי מינייהו משום תעשה ולא מן העשוי
אמר רבי ירמיה ניחזי אנן דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן פעמים שאדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכתו כדי ליבשה ונמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי מדהא משום גזרת אוצר הא משום תעשה ולא מן העשוי
ורבי יעקב הך דרבי חייא בר אבא לא שמיע ליה
אמר רב אשי אטו חבילי קש וחבילי עצים משום גזרת אוצר איכא משום תעשה ולא מן העשוי ליכא והחוטט בגדיש משום תעשה ולא מן העשוי איכא משום גזרת אוצר ליכא
ורבי יוחנן אמר לך הכא דקתני אין מסככין בהן לכתחלה הוא
דאין מסככין משום גזרת אוצר הא דאורייתא שפיר דמי התם דקתני אינה סוכה אפילו דיעבד מדאורייתא נמי אינה סוכה
אמר רב יהודה אמר רב סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה
זכרים כשרה פשיטא מהו דתימא ניגזור זכרים אטו נקבות קא משמע לן
(אמר מר) בנקבות פסולה פשיטא מהו דתימא בית קבול העשוי למלאות לא שמיה קיבול קמשמע לן
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה והושני פשתן איני יודע מהו
והושני עצמן איני יודע מה נפשך אי דייק ולא נפיץ הושני קרי ליה אבל תרי ולא דייק הוצני קרי ליה או דלמא תרי ולא דייק נמי הושני קרי ליה
אמר רב יהודה הני שושי ושווצרי מסככין בהו אביי אמר בשושי מסככין בשווצרי לא מסככין מאי טעמא כיון
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
סוכה יב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה נמי בעלי חיים
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אמר קרא באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר
ואימא גורן עצמו ויקב עצמו אמר רבי זירא יקב כתיב כאן ואי אפשר לסכך בו
מתקיף לה רבי ירמיה ואימא יין קרוש הבא משניר שהוא דומה לעיגולי דבילה אמר רבי זירא הא מלתא הוה בידן ואתא רבי ירמיה ושדא ביה נרגא
רב אשי אמר מגרנך ולא גורן עצמו מיקבך ולא יקב עצמו
רב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות
היינו הדס היינו עץ עבות אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב:
מתני׳ חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן וכולן שהתירן כשרות וכולן כשרות לדפנות:
גמ׳ אמר רבי יעקב שמעית מיניה דרבי יוחנן תרתי חדא הא ואידך החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה
חדא משום גזרת אוצר וחדא משום תעשה ולא מן העשוי ולא ידענא הי מינייהו משום אוצר והי מינייהו משום תעשה ולא מן העשוי
אמר רבי ירמיה ניחזי אנן דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן פעמים שאדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכתו כדי ליבשה ונמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי מדהא משום גזרת אוצר הא משום תעשה ולא מן העשוי
ורבי יעקב הך דרבי חייא בר אבא לא שמיע ליה
אמר רב אשי אטו חבילי קש וחבילי עצים משום גזרת אוצר איכא משום תעשה ולא מן העשוי ליכא והחוטט בגדיש משום תעשה ולא מן העשוי איכא משום גזרת אוצר ליכא
ורבי יוחנן אמר לך הכא דקתני אין מסככין בהן לכתחלה הוא
דאין מסככין משום גזרת אוצר הא דאורייתא שפיר דמי התם דקתני אינה סוכה אפילו דיעבד מדאורייתא נמי אינה סוכה
אמר רב יהודה אמר רב סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה
זכרים כשרה פשיטא מהו דתימא ניגזור זכרים אטו נקבות קא משמע לן
(אמר מר) בנקבות פסולה פשיטא מהו דתימא בית קבול העשוי למלאות לא שמיה קיבול קמשמע לן
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה והושני פשתן איני יודע מהו
והושני עצמן איני יודע מה נפשך אי דייק ולא נפיץ הושני קרי ליה אבל תרי ולא דייק הוצני קרי ליה או דלמא תרי ולא דייק נמי הושני קרי ליה
אמר רב יהודה הני שושי ושווצרי מסככין בהו אביי אמר בשושי מסככין בשווצרי לא מסככין מאי טעמא כיון
