סוכה יג

דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק

אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והיגי מסככין בהו אביי אמר בהיזמי מסככינן בהיגי לא מסככינן מאי טעמא כיון דנתרי טרפייהו שביק לה ונפיק

אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא מסככין בהו אף על גב דאגידי אגד בידי שמים לא שמיה אגד אף על גב דהדר אגיד להו איגד בחד לא שמיה אגד

אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הני דוקרי דקני מסככין בהו אף על גב דאגידי נינהו אגד בידי שמים לא שמיה אגד אף על גב דהדר אגיד להו איגד בחד לא שמיה אגד

תניא נמי הכי קנים ודוקרנין מסככין בהן קנים פשיטא אימא קנים של דוקרנין מסככין בהן

ואמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הני מרריתא דאגמא אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח

מיתיביה אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב מדברי ולא אזוב רומי ולא אזוב שיש לו שם לווי

אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה בידוע שיש לו שם לווי והני לא נשתנה שמייהו קודם מתן תורה כלל

רבא אמר הני מרריתא סתמא שמייהו והאי דקרי להו מרריתא דאגמא משום דמשתכח באגמא

אמר רב חסדא איגד בחד לא שמיה אגד שלש שמיה אגד שנים מחלוקת רבי יוסי ורבנן דתנן מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעולין רבי יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולין ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא

קא סלקא דעתין מדשיריו שנים תחילתו נמי שנים והאי דקתני שלשה למצוה ומדרבי יוסי שלשה למצוה לרבנן שלשה לעכב

והתניא רבי יוסי אומר אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד פסול ואינו כשר עד שיהא תחילתו שלשה ושיריו שנים איפוך לרבי יוסי שלשה לעכב לרבנן שלשה למצוה

והתניא אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד כשר ואינו פסול עד שיהא תחלתו ושיריו אחד

שיריו אחד פסול הא אמרת שיריו אחד כשר

אלא אימא עד שתהא תחלתו כשיריו אחד

דרש מרימר הני איסורייתא דסורא מסככין בהו אף על גב דאגדן למנינא בעלמא הוא דאגדן

אמר רבי אבא הני צריפי דאורבני כיון שהותרה ראשי מעדנים שלהן כשרין והא אגידי מתתאי אמר רב פפא דשרי להו

(ואמר) רב הונא בריה דרב יהושע אפילו תימא דלא שרי להו כל אגד שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד

אמר רבי אבא אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח מביאין את הטומאה ואין חוצצין בפני הטומאה ופוסלין בסוכה משום אויר מאי טעמא כיון דלכי יבשי פרכי ונפלי כמאן דליתנהו דמי

ואמר רבי אבא אמר רב הונא הבוצר לגת אין לו ידות

ורב מנשיא בר גדא אמר רב הונא הקוצר לסכך אין לו ידות

מאן דאמר קוצר כל שכן בוצר דלא ניחא ליה דלא נימצייה לחמריה מאן דאמר בוצר שאין לו ידות אבל קוצר יש לו ידות דניחא ליה דליסכך בהו כי היכי דלא ליבדרן

נימא דרב מנשיא בר גדא תנאי היא דתניא סוכי תאנים ובהן תאנים פרכילין ובהן ענבים קשין ובהן שבלים מכבדות ובהן תמרים כולן אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה ואם לאו פסולה אחרים אומרים עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין

מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר יש להן ידות ומר סבר אין להן ידות

לרבי אבא ודאי תנאי היא לרב מנשיא בר גדא מי לימא תנאי היא אמר לך רב מנשיא דכולי עלמא סברי הקוצר סכך אין לו ידות והכא במאי עסקינן כגון שקוצצן לאכילה ונמלך עליהן לסיכוך

אי קוצצן לאכילה מאי טעמייהו דרבנן וכי תימא קסברי רבנן כיון דנמלך עליהן לסיכוך בטלה ליה מחשבתו ומי בטלה ליה מחשבה בהכי והתנן כל הכלים