Skip to content

ט״ו במרחשון תשפ״ב | 21.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יב

הדף היומי

י״ג באב תשפ״א | 22 יולי 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה טו

השיעור היום מוקדש על ידי ליסה קולודני לזכר נשמת מרים חנה בת רחל ולכבוד בתה, אמה רינברג שלומדת את הדף. מרים נפטרה לפני כשבוע והיתה אשה אינטליגנטית שאהבה ללמוד והיתה בה שמחת חיים.

אם יש תקרה שאין בה טיח שמחברת את הנסרים, מה צריך לעשות בכדי להפוך את זה לסכך כשר? יש מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה האם בית שמאי ובית הלל נחלקו בעניין זה. הגמרא דנה בשיטות השונות וטעמיהם. איך הדיון כאן שונה מהדיון במשנה הקודמת לגבי מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה בסככה בנסרים? אם הסכך עשויה משיפודים או ארוכות המטה שפסולים לסכך, אם הרוחב של סכך שכר שווה לרוחב של הסכך הפסול, הסוכה כשרה. איך זה יכול להיות אם אומרים בעניין שבת שפרוץ כעומד לא נחשב מחיצה? למה ארוכות המיטה מקבלות טומאה?

מתני׳ תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים ובית הלל אומרים מפקפק או נוטל אחת מבינתים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים ואינו מפקפק

גמ׳ בשלמא בית הלל טעמייהו משום תעשה ולא מן העשוי אי מפקפק עביד ליה מעשה אי נוטל אחת מבינתים עבד בה מעשה אלא בית שמאי מאי טעמייהו אי משום תעשה ולא מן העשוי בחדא סגי אי משום גזרת תקרה בנוטל אחת מבינתים סגי

לעולם משום גזרת תקרה והכי קאמרי אף על פי שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין אי לא לא

אי הכי אימא סיפא רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים אבל לא יפקפק רבי מאיר היינו בית שמאי

הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

מאי קא משמע לן דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה והא אפליגו בה חדא זימנא דתנן מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רישא בנסרים משופין עסקינן ומשום גזרת כלים נגעו בה

ולרב יהודה אמר רב דאמר סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה ולא גזר זכרים אטו נקבות הכא נמי לא נגזר נסרים משופין אטו כלים

אלא על כרחך רישא פליגי בגזרת תקרה וסיפא פליגי בגזרת תקרה ואפליגי בתרתי זימני למה לי

סיפא רבי יהודה (היא) דקא אמר ליה לרבי מאיר אמאי קא אסרת בנסרים משום גזרת תקרה האי סברא לבית שמאי הוא דאית להו ובית הלל לא גזרי ואמר רבי מאיר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

הניחא לרב דאמר מחלוקת בשיש בהן ארבעה דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה אלא שמואל דאמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה סיפא במאי פליגי

בביטולי תקרה קא מיפלגי מר סבר בטלה בהכי ומר סבר בהכי לא בטלה

מתני׳ המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה

גמ׳ לימא תיהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע דאתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור

אמר לך רב הונא בריה דרב יהושע מאי כמותן בנכנס ויוצא

והא אפשר לצמצם אמר רבי אמי במעדיף

רבא אמר אפילו תימא בשאין מעדיף אם היו נתונים שתי נותנן ערב ערב נותנן שתי

או בארוכות המטה לימא מסייע ליה לרבי אמי בר טביומי דאמר רבי אמי בר טביומי סככה בבלאי כלים פסולה

כדאמר רבי חנן אמר רבי בארוכה ושתי כרעים בקצרה ושתי כרעים הכא נמי בארוכה ושתי כרעים בקצרה ושתי כרעים

היכא איתמר דרבי חנן אמר רבי אהא דתנן

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

"גפת 65 סוכה: "בטלה דעתו של אדם – מתי ייחודיות דעת האדם מקבלת מקום?

מה מקומה של אינדבדואליות וייחודיות בתוך המערכת ההלכתית? האם דעתי וצורת ההתנהלות האישית שלי מתבטלת בהגדרות המשפטיות והפילוסופיות ביחס ל"דעתו של האדם הסביר"? בשאלה זה נדון השבוע בגפ"ת בדף היומי דרך דינה של מטלית אחת קטנה המוזכרת אצלנו בסוגיה.. מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו. החצי השני של משניות פרק ראשון במסכת סוכה עוסק בשאלה החומרים והאופי של…

סוכה טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה טו

מתני׳ תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים ובית הלל אומרים מפקפק או נוטל אחת מבינתים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים ואינו מפקפק

גמ׳ בשלמא בית הלל טעמייהו משום תעשה ולא מן העשוי אי מפקפק עביד ליה מעשה אי נוטל אחת מבינתים עבד בה מעשה אלא בית שמאי מאי טעמייהו אי משום תעשה ולא מן העשוי בחדא סגי אי משום גזרת תקרה בנוטל אחת מבינתים סגי

לעולם משום גזרת תקרה והכי קאמרי אף על פי שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין אי לא לא

אי הכי אימא סיפא רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתים אבל לא יפקפק רבי מאיר היינו בית שמאי

הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

מאי קא משמע לן דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה והא אפליגו בה חדא זימנא דתנן מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רישא בנסרים משופין עסקינן ומשום גזרת כלים נגעו בה

ולרב יהודה אמר רב דאמר סככה בחיצין זכרים כשרה בנקבות פסולה ולא גזר זכרים אטו נקבות הכא נמי לא נגזר נסרים משופין אטו כלים

אלא על כרחך רישא פליגי בגזרת תקרה וסיפא פליגי בגזרת תקרה ואפליגי בתרתי זימני למה לי

סיפא רבי יהודה (היא) דקא אמר ליה לרבי מאיר אמאי קא אסרת בנסרים משום גזרת תקרה האי סברא לבית שמאי הוא דאית להו ובית הלל לא גזרי ואמר רבי מאיר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

הניחא לרב דאמר מחלוקת בשיש בהן ארבעה דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה אלא שמואל דאמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה סיפא במאי פליגי

בביטולי תקרה קא מיפלגי מר סבר בטלה בהכי ומר סבר בהכי לא בטלה

מתני׳ המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה

גמ׳ לימא תיהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע דאתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור

אמר לך רב הונא בריה דרב יהושע מאי כמותן בנכנס ויוצא

והא אפשר לצמצם אמר רבי אמי במעדיף

רבא אמר אפילו תימא בשאין מעדיף אם היו נתונים שתי נותנן ערב ערב נותנן שתי

או בארוכות המטה לימא מסייע ליה לרבי אמי בר טביומי דאמר רבי אמי בר טביומי סככה בבלאי כלים פסולה

כדאמר רבי חנן אמר רבי בארוכה ושתי כרעים בקצרה ושתי כרעים הכא נמי בארוכה ושתי כרעים בקצרה ושתי כרעים

היכא איתמר דרבי חנן אמר רבי אהא דתנן

Scroll To Top