הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
סוכה טז
הדף היום מוקדש ע"י מרק גולדשטיין לכבוד אשתו, שותפתו לחיים, רינה, לרגל יום הולדתה.
בלאי כלים מקבלים טומאה ולכן אין מסככים בהם. מהן דוגמאות לבלאי כלים? החוטט בגדיש – באיזה מקרה יהיה מותר להשתמש בו כסוכה? הגמרא דנה בכל מיני מקרים שיש מחיצות/דפנות לא שלמות ובכל אופן כשרים על פי לבוד ולפי מיקומו בסוכה. האם מחיצה שלא מגיעה תוף שלושה טפחים לקרקע נחשבת כמחיצה – מחיצה תלויה. יש מחלוקת בנושא. גם בעירובין פו יש מחלוקת במחיצה תלויה. האם מי שמתיר שם יתיר גם כאן ולהיפך? או האם יש סיבה לחלק בין המקרים?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מטה מטמאת חבילה ומטהרת חבילה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מטמאת אברים ומטהרת אברים מאי ניהו אמר רבי חנן אמר רבי ארוכה ושתי כרעים קצרה ושתי כרעים
למאי חזיא למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו ומשדא אשלי
גופא אמר רבי אמי בר טביומי סככה בבלאי כלים פסולה מאי בלאי כלים אמר אביי מטלניות שאין בהם שלש על שלש דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים
תניא כוותיה דרבי אמי בר טביומי מחצלת של שיפא ושל גמי שיריה אף על פי שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן
מחצלת הקנים גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה רבי אליעזר אומר אף היא מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
החוטט בגדיש: אמר רב הונא לא שנו אלא שאין שם חלל טפח במשך שבעה אבל יש שם חלל טפח במשך שבעה הרי זה סוכה
תניא נמי הכי החוטט בגדיש לעשות לו סוכה הרי זה סוכה והאנן תנן אינה סוכה אלא לאו שמע מינה כדרב הונא שמע מינה
איכא דרמי ליה מירמא תנן החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה והא תניא הרי זו סוכה אמר רב הונא לא קשיא כאן בשיש שם חלל טפח במשך שבעה כאן בשאין שם חלל טפח במשך שבעה:
מתני׳ המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוה עשרה טפחים כשרה רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים:
גמ׳ במאי קמיפלגי מר סבר מחיצה תלויה מתרת ומר סבר מחיצה תלויה אינה מתרת
תנן התם בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשה לה מחיצה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה בין בתוך אוגנו רבן שמעון בן גמליאל אומר
בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת
ולא היא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה
לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל הכא סוכה דאורייתא לא
ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יוסי הכא אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא
ואם תאמר מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי
ומאי מעשה דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מערב שבת למחר פירסו סדינין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו
פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו
אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי ליה באמצע פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וכל פחות משלשה כלבוד דמי
פשיטא מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן קא משמע לן
מיתיבי מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן כי תניא ההיא בסוכה גדולה ומאי קא משמע לן דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כרבי יוסי
אמר רבי אמי פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ומוקים ליה בפחות משלשה טפחים סמוך דופן וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי
מאי קא משמע לן הא קא משמע לן שיעור משך סוכה קטנה שבעה:
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
"גפ"ת 65 סוכה: "בטלה דעתו של אדם – מתי ייחודיות דעת האדם מקבלת מקום?
מה מקומה של אינדבדואליות וייחודיות בתוך המערכת ההלכתית? האם דעתי וצורת ההתנהלות האישית שלי מתבטלת בהגדרות המשפטיות והפילוסופיות ביחס ל"דעתו של האדם הסביר"? בשאלה זה נדון השבוע בגפ"ת בדף היומי דרך דינה של מטלית אחת קטנה המוזכרת אצלנו בסוגיה.. מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו. החצי השני של משניות פרק ראשון במסכת סוכה עוסק בשאלה החומרים והאופי של…
סוכה טז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מטה מטמאת חבילה ומטהרת חבילה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מטמאת אברים ומטהרת אברים מאי ניהו אמר רבי חנן אמר רבי ארוכה ושתי כרעים קצרה ושתי כרעים
למאי חזיא למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו ומשדא אשלי
גופא אמר רבי אמי בר טביומי סככה בבלאי כלים פסולה מאי בלאי כלים אמר אביי מטלניות שאין בהם שלש על שלש דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים
תניא כוותיה דרבי אמי בר טביומי מחצלת של שיפא ושל גמי שיריה אף על פי שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן
מחצלת הקנים גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה רבי אליעזר אומר אף היא מקבלת טומאה ואין מסככין בה:
החוטט בגדיש: אמר רב הונא לא שנו אלא שאין שם חלל טפח במשך שבעה אבל יש שם חלל טפח במשך שבעה הרי זה סוכה
תניא נמי הכי החוטט בגדיש לעשות לו סוכה הרי זה סוכה והאנן תנן אינה סוכה אלא לאו שמע מינה כדרב הונא שמע מינה
איכא דרמי ליה מירמא תנן החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה והא תניא הרי זו סוכה אמר רב הונא לא קשיא כאן בשיש שם חלל טפח במשך שבעה כאן בשאין שם חלל טפח במשך שבעה:
מתני׳ המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוה עשרה טפחים כשרה רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים:
גמ׳ במאי קמיפלגי מר סבר מחיצה תלויה מתרת ומר סבר מחיצה תלויה אינה מתרת
תנן התם בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשה לה מחיצה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה בין בתוך אוגנו רבן שמעון בן גמליאל אומר
בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת
ולא היא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה
לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל הכא סוכה דאורייתא לא
ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יוסי הכא אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא
ואם תאמר מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי
ומאי מעשה דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מערב שבת למחר פירסו סדינין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו
פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין על גבי העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו
אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי ליה באמצע פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה וכל פחות משלשה כלבוד דמי
פשיטא מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן קא משמע לן
מיתיבי מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן כי תניא ההיא בסוכה גדולה ומאי קא משמע לן דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כרבי יוסי
אמר רבי אמי פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ומוקים ליה בפחות משלשה טפחים סמוך דופן וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי
מאי קא משמע לן הא קא משמע לן שיעור משך סוכה קטנה שבעה:
