Skip to content

ט״ו בתשרי תשפ״ב | 20.09.21 | הדף היומי: ביצה כא - חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הדף היומי

ה׳ באדר א׳ תשע״ד | 5 פברואר 2014
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה ב

מתני׳ סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר

ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה (שלשה) דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה

גמ׳ תנן התם מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך

מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא

סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא

ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא מיהו סוכה (דנפישי מילתה) פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפיש מיליה תני תקנתא

מנא הני מילי

אמר רבה דאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא

רבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות

אמר ליה אביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים הכי נמי דלא הוי סוכה

אמר ליה התם דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה

ורבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע

אמר ליה אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן הכי נמי דלא הוי סוכה

אמר ליה הכי קאמינא לך עד עשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד ליה דירת קבע נמי נפיק למעלה מעשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת קבע כי עביד ליה דירת עראי נמי לא נפיק

כולהו כרבה לא אמרי ההוא ידיעה לדורות היא

כרבי זירא נמי לא אמרי ההוא לימות המשיח הוא דכתיב

ורבי זירא אם כן לימא קרא וחופה תהיה לצל יומם ומאי וסוכה תהיה לצל יומם שמעת מינה תרתי

כרבא נמי לא אמרי משום קושיא דאביי

כמאן אזלא הא דאמר רבי יאשיה אמר רב מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן

כרבה דאמר משום דלא שלטא בה עינא וכיון דדפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בה עינא

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא אמר רב מחלוקת בשאין בה אלא ארבע אמות על ארבע אמות אבל יש בה יותר מארבע אמות על ארבע אמות אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן

כרבי זירא דאמר משום צל הוא וכיון דרויחא איכא צל סוכה

כמאן אזלא הא דאמר רב חנן בר רבה אמר רב מחלוקת בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו אבל מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן דלא כחד

בשלמא דרבי יאשיה פליגא אדרב הונא ורב חנן בר רבה דאינהו קא יהבי שעורא במשכא ואיהו לא קא יהיב שעורא במשכא

אלא רב הונא ורב חנן בר רבה נימא בהכשר סוכה קמיפלגי דמר סבר הכשר סוכה בארבע אמות ומר סבר הכשר סוכה במחזקת ראשו ורובו ושולחנו

לא דכולי עלמא הכשר סוכה ראשו ורובו ושולחנו והכא בהא קמיפלגי דמר סבר במחזקת ראשו ורובו ושולחנו פליגי אבל יותר מראשו ורובו ושולחנו דברי הכל כשרה

ומר סבר מראשו ורובו ושולחנו עד ארבע אמות פליגי אבל יותר מארבע אמות דברי הכל כשרה

מיתיבי סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה

אמר רבי יהודה מעשה בהילני המלכה בלוד שהיתה סוכתה גבוהה מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין לשם ולא אמרו לה דבר אמרו לו משם ראייה אשה היתה ופטורה מן הסוכה אמר להן והלא שבעה בנים הוו לה ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

למה לי למיתני ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

הכי קאמר להו כי תאמרו בנים קטנים היו וקטנים פטורין מן הסוכה כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו

וכי תימרו קטן שאינו צריך לאמו מדרבנן הוא דמיחייב ואיהי בדרבנן לא משגחה תא שמע ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

בשלמא למאן דאמר בשאין דפנות מגיעות לסכך מחלוקת דרכה של מלכה לישב בסוכה שאין דפנות מגיעות לסכך

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

הקדמה לסוכה

פתיחת מסכת סוכה

הקדמה למסכת סוכה מתוך הסיום בקהילת ענן כבודך מפי ד"ר איילת הופמן ליבזון

daf mishelahen 73

מתי מברכים שהחיינו? האם יש מצווה מיוחדת בבניית הסוכה? – דף משלהן 73

למה לא נתנו לחמוטל להיכנס לשוק ארבעת המינים? ומה יותר חשוב- סוכה או אתרוג? וולוג ראשון למסכת סוכה! (סוכה ב) שהחיינו, בניית סוכה, סוכה, ירושלמי, בבלי

סוכה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה ב

מתני׳ סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר

ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה (שלשה) דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה

גמ׳ תנן התם מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך

מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה ומאי שנא גבי מבוי דתני תקנתא

סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא

ואיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא מיהו סוכה (דנפישי מילתה) פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפיש מיליה תני תקנתא

מנא הני מילי

אמר רבה דאמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא

רבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות

אמר ליה אביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים הכי נמי דלא הוי סוכה

אמר ליה התם דל עשתרות קרנים איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה

ורבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע

אמר ליה אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן הכי נמי דלא הוי סוכה

אמר ליה הכי קאמינא לך עד עשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת עראי כי עביד ליה דירת קבע נמי נפיק למעלה מעשרים אמה דאדם עושה דירתו דירת קבע כי עביד ליה דירת עראי נמי לא נפיק

כולהו כרבה לא אמרי ההוא ידיעה לדורות היא

כרבי זירא נמי לא אמרי ההוא לימות המשיח הוא דכתיב

ורבי זירא אם כן לימא קרא וחופה תהיה לצל יומם ומאי וסוכה תהיה לצל יומם שמעת מינה תרתי

כרבא נמי לא אמרי משום קושיא דאביי

כמאן אזלא הא דאמר רבי יאשיה אמר רב מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן

כרבה דאמר משום דלא שלטא בה עינא וכיון דדפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בה עינא

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא אמר רב מחלוקת בשאין בה אלא ארבע אמות על ארבע אמות אבל יש בה יותר מארבע אמות על ארבע אמות אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן

כרבי זירא דאמר משום צל הוא וכיון דרויחא איכא צל סוכה

כמאן אזלא הא דאמר רב חנן בר רבה אמר רב מחלוקת בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו אבל מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן דלא כחד

בשלמא דרבי יאשיה פליגא אדרב הונא ורב חנן בר רבה דאינהו קא יהבי שעורא במשכא ואיהו לא קא יהיב שעורא במשכא

אלא רב הונא ורב חנן בר רבה נימא בהכשר סוכה קמיפלגי דמר סבר הכשר סוכה בארבע אמות ומר סבר הכשר סוכה במחזקת ראשו ורובו ושולחנו

לא דכולי עלמא הכשר סוכה ראשו ורובו ושולחנו והכא בהא קמיפלגי דמר סבר במחזקת ראשו ורובו ושולחנו פליגי אבל יותר מראשו ורובו ושולחנו דברי הכל כשרה

ומר סבר מראשו ורובו ושולחנו עד ארבע אמות פליגי אבל יותר מארבע אמות דברי הכל כשרה

מיתיבי סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה

אמר רבי יהודה מעשה בהילני המלכה בלוד שהיתה סוכתה גבוהה מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין לשם ולא אמרו לה דבר אמרו לו משם ראייה אשה היתה ופטורה מן הסוכה אמר להן והלא שבעה בנים הוו לה ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

למה לי למיתני ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

הכי קאמר להו כי תאמרו בנים קטנים היו וקטנים פטורין מן הסוכה כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו

וכי תימרו קטן שאינו צריך לאמו מדרבנן הוא דמיחייב ואיהי בדרבנן לא משגחה תא שמע ועוד כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים

בשלמא למאן דאמר בשאין דפנות מגיעות לסכך מחלוקת דרכה של מלכה לישב בסוכה שאין דפנות מגיעות לסכך

Scroll To Top