Skip to content

י״ד בתשרי תשפ״ב | 20.09.21 | הדף היומי: ביצה כא - חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הדף היומי

י״ח באב תשפ״א | 27 יולי 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה כ

השיעור היום מוקדש על ידי טינה לם לעילוי נשמת ד"ר אשר מקניק, בזכות כל אלו שהוא עזר כרפוא מסור. וע"י טובה ודוד קסטנבאום, אשר מציינים היום את השלושים של הדוד של טובה, הרב ראובן פנחס בן הרב חיים יעקב ויהודית בולקה ז"ל. "הוא היה איש מיוחד, שקידש שם שמיים ע"י לימוד התורה שלו ומעשים שלו. אנחנו מתגעגעים אליו."

הגמרא מנסה לברר את פרטי המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים בקשר לכשרותו של מחצלת קנים לסכך – גדולה/קטנה, מיועדת לשכיבה/לסכך/לא מיודעת לשום דבר במיוחד. בברייתות שונות יש דינים שונים הקשורים למחלצות העשויים מחומרים שונים לגבי טומאה/סוכה. פרק שני מתחיל עם מחלוקת בקשר לישן תחת המיטה בסוכה. ר' משעון מביא סיפור על טבי עבדו הכנעני של רבן גמליאל שישן תחת המיטה כי היה פטור מסוכה.

והכי קאמר מחצלת הקנים גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה טעמא דעשאה לשכיבה הא סתמא נעשה כמי שעשאה לסיכוך מסככין בה (קטנה עשאה לסיכוך מסככין בה טעמא דעשאה לסיכוך הא סתמא נעשה כמי שעשאה לשכיבה ואין מסככין בה) ואתא רבי אליעזר למימר אחת קטנה ואחת גדולה סתמא כשרה לסיכוך

אמר ליה אביי אי הכי רבי אליעזר אומר אחת קטנה ואחת גדולה אחת גדולה ואחת קטנה מיבעי ליה

ועוד כי פליגי בגדולה הוא דפליגי ורבי אליעזר לחומרא דתניא מחצלת הקנים בגדולה מסככין בה רבי אליעזר אומר אם אינה מקבלת טומאה מסככין בה

אלא אמר רב פפא בקטנה כולי עלמא לא פליגי דסתמא לשכיבה כי פליגי בגדולה תנא קמא סבר סתם גדולה לסיכוך ורבי אליעזר סבר סתם גדולה נמי לשכיבה

ומאי עשאה לשכיבה דקאמר הכי קאמר סתם עשייתה נמי לשכיבה עד דעביד לסיכוך

תנו רבנן מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה של קנים ושל חילת גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה

רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו אחת זו ואחת זו מסככין בה וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו

תנן התם כל החוצלות מטמאין טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרים מדרס

מדרס אין טמא מת לא והא אנן תנן כל המטמא מדרס מטמא טמא מת אימא אף מדרס

מאי חוצלות אמר רב אבדימי בר המדורי מרזובלי מאי מרזובלי אמר רבי אבא מזבלי רבי שמעון בן לקיש אומר מחצלות ממש

ואזדא ריש לקיש לטעמיה דאמר ריש לקיש הריני כפרת רבי חייא ובניו שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה וכן אמר רבי חייא ובניו לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות של אושא

שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות על מה נחלקו על שאר מקומות מר סבר כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין

אמר מר כל החוצלות מטמאין טמא מת דברי רבי דוסא והתניא וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו

לא קשיא הא דאית ליה גדנפא הא דלית ליה גדנפא

מיתיבי חוצלות של שעם ושל גמי ושל שק ושל ספירא מטמא טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אף מדרס

בשלמא למאן דאמר מרזובלי של שעם ושל גמי חזו כינתא דפירי של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא למאן דאמר מחצלות ממש בשלמא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לנזיאתא

איכא דאמרי בשלמא למאן דאמר מחצלות ממש של שעם ושל גמי חזו לנזיאתא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא למאן דאמר מרזובלי בשלמא של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לכינתא דפירי

תניא אמר רבי חנניה כשירדתי לגולה מצאתי זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל רבי יהושע אחי אבא הודה לדבריו אמר רב חסדא והוא דלית ליה גדנפא

אמר עולא הני בודיתא דבני מחוזא אלמלא קיר שלהן מסככין בהו תניא נמי הכי מסככין בבודיא ואם יש להן קיר אין מסככין בהן

הדרן עלך סוכה

מתני׳ הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר רבי יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר

אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו

גמ׳ והא ליכא עשרה תרגמא שמואל במטה עשרה

תנן התם אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת וכן מדבך אבנים וכן סואר של קורות מאהיל על הטומאה

רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת 66 סוכה: טבי עבדו של רבן גמליאל

מי הוא טבי? למה מתכוון רבן גמליאל כאשר הוא קורה לו"תלמיד חכם" הצטרפו אלינו ללימוד רש"י ותוספות וירושלמי שפותח את עינינו לראות מי הוא טבי באמת. נפתח בברכות לסיום פרק ראשון והתחלת פרק שני בשעה טובה – חזקו ואמצו.  דמותו של טבי עבדו של רבן גמליאל היא אחת המסקרנות המלוות את לימודנו בש"ס. במשנה הראשונה…

דף משלהן- את ישנה בסוכה

את ישנה בסוכה..? – דף משלהן 75:

למה חמוטל לא מצליחה לישון בסוכה? ומה הקשר לטבי, עבדו של רבן גמליאל? (סוכה כ) דיון בסיפורו של טבי עבדו של רבן גמליאל, והאם מותר לישון תחת מיטה בתוך הסוכה. טבי, רבן גמליאל, סוכה, מיטה

סוכה כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה כ

והכי קאמר מחצלת הקנים גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה טעמא דעשאה לשכיבה הא סתמא נעשה כמי שעשאה לסיכוך מסככין בה (קטנה עשאה לסיכוך מסככין בה טעמא דעשאה לסיכוך הא סתמא נעשה כמי שעשאה לשכיבה ואין מסככין בה) ואתא רבי אליעזר למימר אחת קטנה ואחת גדולה סתמא כשרה לסיכוך

אמר ליה אביי אי הכי רבי אליעזר אומר אחת קטנה ואחת גדולה אחת גדולה ואחת קטנה מיבעי ליה

ועוד כי פליגי בגדולה הוא דפליגי ורבי אליעזר לחומרא דתניא מחצלת הקנים בגדולה מסככין בה רבי אליעזר אומר אם אינה מקבלת טומאה מסככין בה

אלא אמר רב פפא בקטנה כולי עלמא לא פליגי דסתמא לשכיבה כי פליגי בגדולה תנא קמא סבר סתם גדולה לסיכוך ורבי אליעזר סבר סתם גדולה נמי לשכיבה

ומאי עשאה לשכיבה דקאמר הכי קאמר סתם עשייתה נמי לשכיבה עד דעביד לסיכוך

תנו רבנן מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה של קנים ושל חילת גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה

רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו אחת זו ואחת זו מסככין בה וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו

תנן התם כל החוצלות מטמאין טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרים מדרס

מדרס אין טמא מת לא והא אנן תנן כל המטמא מדרס מטמא טמא מת אימא אף מדרס

מאי חוצלות אמר רב אבדימי בר המדורי מרזובלי מאי מרזובלי אמר רבי אבא מזבלי רבי שמעון בן לקיש אומר מחצלות ממש

ואזדא ריש לקיש לטעמיה דאמר ריש לקיש הריני כפרת רבי חייא ובניו שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה וכן אמר רבי חייא ובניו לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות של אושא

שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות על מה נחלקו על שאר מקומות מר סבר כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין

אמר מר כל החוצלות מטמאין טמא מת דברי רבי דוסא והתניא וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו

לא קשיא הא דאית ליה גדנפא הא דלית ליה גדנפא

מיתיבי חוצלות של שעם ושל גמי ושל שק ושל ספירא מטמא טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרים אף מדרס

בשלמא למאן דאמר מרזובלי של שעם ושל גמי חזו כינתא דפירי של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא למאן דאמר מחצלות ממש בשלמא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לנזיאתא

איכא דאמרי בשלמא למאן דאמר מחצלות ממש של שעם ושל גמי חזו לנזיאתא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא למאן דאמר מרזובלי בשלמא של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לכינתא דפירי

תניא אמר רבי חנניה כשירדתי לגולה מצאתי זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל רבי יהושע אחי אבא הודה לדבריו אמר רב חסדא והוא דלית ליה גדנפא

אמר עולא הני בודיתא דבני מחוזא אלמלא קיר שלהן מסככין בהו תניא נמי הכי מסככין בבודיא ואם יש להן קיר אין מסככין בהן

הדרן עלך סוכה

מתני׳ הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר רבי יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר

אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו

גמ׳ והא ליכא עשרה תרגמא שמואל במטה עשרה

תנן התם אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת וכן מדבך אבנים וכן סואר של קורות מאהיל על הטומאה

רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה

Scroll To Top