Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״א באב תשפ״א | 30 יולי 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה כד

איך הגמרא פותרת את הסתירה בדברי אביי לגבי שיטות ר' יהודה ור' מאיר – האם חוששים למיתה או לא? מסבירים שהמחלוקת ביניהם לא בעניין שמא יבקע הנוד אלא האם יש ברירה או אין ברירה. מביאים עוד קושי ממסכת יומא על שיטת ר' יהודה כי שם ר' יהודה חושש למיתה – מתקינים לכהן גדול אשה אחרת שמא תמות אשתו. לאחר כל הדיון בשיטות אביי ור' זירא (האם ר' מאיר חושש למיתה או שמא תברח בעניין בהמה כמחיצה), הגמרא דוחה את שיטותיהם בגלל קושי במקרה של הגולל לקבר, ומביא שתי הבנות אחרות להבין שיטת ר' מאיר. ר' יוסי אמר שלא כותבים גט על בהמה – מניין הוא לומד את זה? ומניין למדו חכמים שזה אפשרי? לפי המשנה, אם אילנות משמשות כדופן לסוכה, הסוכה כשרה ועולין לה ביום טוב. רב אחא בר יעקב אמר שמחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה אינה מחיצה. הגמרא מקשה על זה ממשנתינו מהאילנות שמשמות דופן לסוכה. מביאים גם עוד כמה מקורות שמקשים על דבריו ועל כולם עונים שחזקו את זה בהוצא ודפנה.

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין

איפוך רבי מאיר חייש למיתה ורבי יהודה לא חייש למיתה דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר

קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר אמר לך רבי מאיר מיתה שכיחא בקיעת הנוד לא שכיחא אפשר דמסר ליה לשומר

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה

טעמא דרבי יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד אלא משום דלית ליה ברירה

ולא חייש רבי יהודה לבקיעת נוד והא מדקתני סיפא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע ואמר להו לכשיבקע מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד

התם רבי יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר לדידי לית לי ברירה אלא לדידך דיש ברירה אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד אמר ליה לכשיבקע

ולא חייש רבי יהודה למיתה והא תנן רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בכפרה

בין למאן דאמר שמא תמות בין למאן דאמר שמא תברח מדאורייתא מחיצה מעליא היא ורבנן הוא דגזרו בה אלא מעתה לרבי מאיר תטמא משום גולל אלמה תנן רבי יהודה מטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר

אלא אמר רב אחא בר יעקב קסבר רבי מאיר כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה איכא דאמרי אמר רב אחא בר יעקב קסבר רבי מאיר כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה

מאי בינייהו איכא בינייהו דאוקמה בנוד תפוח למאן דאמר מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה הרי עומדת ברוח למאן דאמר אינה עשויה בידי אדם

הרי עשויה בידי אדם

אמר מר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים מאי טעמיה דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום

אם כן מה תלמוד לומר ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים בעלמא הוא דאתא

ורבנן האי וכתב מאי דרשי ביה ההוא מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קא משמע לן

ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה מספר כריתות נפקא ליה ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ואידך ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות

ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי

מתני׳ העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה

גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה

תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קאזיל ואתי הכא במאי עסקינן בקשין

והאיכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן קא משמע לן

תא שמע היה שם אילן או גדר או מחיצת הקנים נידון משום דיומד התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא

תא שמע אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו אמאי הא קא אזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא

אי הכי ניטלטל בכוליה אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוכה כד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה כד

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין

איפוך רבי מאיר חייש למיתה ורבי יהודה לא חייש למיתה דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר

קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר אמר לך רבי מאיר מיתה שכיחא בקיעת הנוד לא שכיחא אפשר דמסר ליה לשומר

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה

טעמא דרבי יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד אלא משום דלית ליה ברירה

ולא חייש רבי יהודה לבקיעת נוד והא מדקתני סיפא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע ואמר להו לכשיבקע מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד

התם רבי יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר לדידי לית לי ברירה אלא לדידך דיש ברירה אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד אמר ליה לכשיבקע

ולא חייש רבי יהודה למיתה והא תנן רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בכפרה

בין למאן דאמר שמא תמות בין למאן דאמר שמא תברח מדאורייתא מחיצה מעליא היא ורבנן הוא דגזרו בה אלא מעתה לרבי מאיר תטמא משום גולל אלמה תנן רבי יהודה מטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר

אלא אמר רב אחא בר יעקב קסבר רבי מאיר כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה איכא דאמרי אמר רב אחא בר יעקב קסבר רבי מאיר כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה

מאי בינייהו איכא בינייהו דאוקמה בנוד תפוח למאן דאמר מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה הרי עומדת ברוח למאן דאמר אינה עשויה בידי אדם

הרי עשויה בידי אדם

אמר מר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים מאי טעמיה דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום

אם כן מה תלמוד לומר ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים בעלמא הוא דאתא

ורבנן האי וכתב מאי דרשי ביה ההוא מיבעי להו בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קא משמע לן

ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה מספר כריתות נפקא ליה ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ואידך ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה כדתניא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות

ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי

מתני׳ העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה

גמ׳ אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה

תנן העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והא קאזיל ואתי הכא במאי עסקינן בקשין

והאיכא נופו דעביד ליה בהוצא ודפנא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן קא משמע לן

תא שמע היה שם אילן או גדר או מחיצת הקנים נידון משום דיומד התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא

תא שמע אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו אמאי הא קא אזיל ואתי התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא

אי הכי ניטלטל בכוליה אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו

Scroll To Top