Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ו באב תשפ״א | 4 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה כח

הדף היום מוקדש ע"י פיי שוורץ לעילוי נשמת אביה, משה שוורץ, יעקב משה בן הרב חיים קלונימוס בשנת 25 לפטירתו. "אבי קבע עתים לתורה וסיים כמה פעמים את הדף היומי, למרות שעבד קשה ששה ימים בשבוע. הוא לימד את כולנו את החשיבות של לימוד תורה וגמילות חסדים." וגם ע"י דבי ויוסי גביר לרגל נישואי בנם אליאב לנויה פנחס בע"ה הערב. דפים כ"ה וכ"ו עסקו בין השאר בסוגיות הקשורות לנישואים ולמצב התודעה של החתן במצבים שונים ובשמחת החתן. אליאב, גרמת לי נחת רב לחלוק איתך את סוגיות הדפים כבן תורה משכיל שאף סולל את דרכך המקצועית בהקשר זה. אני ואבא אוהבים אותך ושמחים מאד עבור שניכם! יהי רצון שנישואיכם הערב ייערכו בסימן טוב ומזל טוב! 

ר' אליעזר בן הורקנוס לא היה אומר דבר שלא שמע מפי רבו. האם את הדין הזה שמע מפי רבו? איזה דברים למד מרבו, רבן יוחנן בן זכאי ואיך? רבן יוחנן בן זכאי היה הכי קטן מבין תלמידי הלל ובכל אופן היה גדול! יונתן בן עוזיאל היה הגדול שבתלמידיו. מחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין ראשו רובו ושלחנו בסוכה נדיון במשנתינו. נשים, עבדים וקטנים פטורים מן הסוכה. מניין דורשים הלכות אלו? קודם דורשים פטור נשים מפסוק –האזרח. אבל מקשים על זה מיום כיפור ששם האזרח בא לכלול נשים בחיוב עינוי. מסיקים שאחד באמת נדרש מהפסוק והשני מדרשה. איזה מהם מדרשה ואיזה מהלכה למשה מסיני? למה בכלל צריך דרשה או הלכה למשה לפטור נשים מסוכה ולחייבים ביום הכיפורים – הרי סוכה זה מצוות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ויום כיפור זה מצוות לא תעשה ונשים חייבות בכל מצוות לא תעשה כגברים! הגמרא מביאה תשובות לשאלות אלו. מה הדין לקטן? ממתי מתחייבים בסוכה? אדם אמור לעשות סוכתו קבע ודירתו עראי לחג סוכות. איך הוא מקיים הלכה זו?

התם הוא דמבטל אבל הכא דלא מבטל לא

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי שמונה עשר אמר להם לא שמעתי רבי יוסי ברבי יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשר אמר להם שמעתי שתים עשרה אמר להם לא שמעתי

אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן

דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף

מתני׳ מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו להם בית הלל לבית שמאי לא כך היה מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר אמרו להם בית שמאי משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל קטן

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל לרבות את הקטנים

אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין נשים בין גברי משמע והתניא האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי אלמא אזרח גברי משמע אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

הי קרא והי הלכתא ותו קרא למה לי הלכתא למה לי הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה

השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ואיצטריך סלקא דעתך אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קא משמע לן

רבא אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא יליף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קא משמע לן

והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי לרבות את הגרים סלקא דעתך אמינא האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קא משמע לן

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא לא נצרכא אלא לתוספת עינוי סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קא משמע לן

אמר מר כל לרבות את הקטנים והתנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך מדרבנן הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא

קטן שאינו צריך לאמו כו׳ היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי רבי ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו רבי (שמעון) אומר כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא [אמא] גדולים נמי קרו אלא (אימא) כל שנעור ואינו קורא אמא אמא

מעשה וילדה כלתו כו׳ מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ושמאי מחמיר ומעשה נמי וילדה כלתו של שמאי הזקן ופחת את המעזיבה וסיכך על המטה בשביל הקטן

מתני׳ כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

גמ׳ תנו רבנן כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה מנא הני מילי דתנו רבנן תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה

איני והאמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנוי בר ממטללתא לא קשיא הא במגרס הא בעיוני

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

תניה רגב

בין קבע לעראי

המשנה החותמת את פרק ב' במסכת סוכה מכילה מתח מעניין. כך לכל הפחות על פי הדיון אליו מובילה הגמרא. ‏ראשיתה מלמדת כי בחג מתקיים היפוך, הבית נעשה זמני בעוד שהסוכה הופכת למשכנו הקבוע של האדם:‏ ‏"כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי"‏ הגמרא (דף כ"ח ע"ב) מפרטת את הפעולות אותן יש לעשות כדי…

דף משלהן- 76 מטיילים בסוכות

מטיילים בסוכות – דף משלהן 76

(סוכה כו) האם מותר לצאת לטייל בסוכות כשאין סוכה? מה מותר לאכול מחוץ לסוכה? האם יש הבדל בין א"י וחו"ל? כל התשובות בפנים

סוכה כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה כח

התם הוא דמבטל אבל הכא דלא מבטל לא

תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי שמונה עשר אמר להם לא שמעתי רבי יוסי ברבי יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשר אמר להם שמעתי שתים עשרה אמר להם לא שמעתי

אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן

דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף

מתני׳ מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו להם בית הלל לבית שמאי לא כך היה מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו דבר אמרו להם בית שמאי משם ראיה אף הם אמרו לו אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל קטן

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל לרבות את הקטנים

אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין נשים בין גברי משמע והתניא האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי אלמא אזרח גברי משמע אמר רבה הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי

הי קרא והי הלכתא ותו קרא למה לי הלכתא למה לי הא סוכה מצות עשה שהזמן גרמא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא איש או אשה

השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אמר אביי לעולם סוכה הלכתא ואיצטריך סלקא דעתך אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קא משמע לן

רבא אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא יליף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קא משמע לן

והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי לרבות את הגרים סלקא דעתך אמינא האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קא משמע לן

יום הכפורים מדרב יהודה אמר רב נפקא לא נצרכא אלא לתוספת עינוי סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קא משמע לן

אמר מר כל לרבות את הקטנים והתנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך מדרבנן הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא

קטן שאינו צריך לאמו כו׳ היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי רבי ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו רבי (שמעון) אומר כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא [אמא] גדולים נמי קרו אלא (אימא) כל שנעור ואינו קורא אמא אמא

מעשה וילדה כלתו כו׳ מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ושמאי מחמיר ומעשה נמי וילדה כלתו של שמאי הזקן ופחת את המעזיבה וסיכך על המטה בשביל הקטן

מתני׳ כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

גמ׳ תנו רבנן כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה מנא הני מילי דתנו רבנן תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה

איני והאמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנוי בר ממטללתא לא קשיא הא במגרס הא בעיוני

Scroll To Top