Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ט באב תשפ״א | 7 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה לא

הדין של סוכה גזולה – מחלוקת ר' אליעזר וחכמים. רב נחמן מצמצם את המחלוקת למקרה שתקף את חבירו והוציאו מסוכתו. אבל אם גזל עצים וסיכך בהם, הסוכה כשרה לפי כולם ורק צריך להחזיר דמי עצים שגזל. בעקבות זה, מביאה הגמרא סיפור על אשה זקנה שטענה לרב נחמן שריש גלותא וכל הרבנים שלו יושבים בסוכה שנבנתה על ידי עצים גזולים ממנה. רב נחמן לא שם לב אליה בגלל, אפילו כשהיא התחילה לצעוק ואמר לרבנים שהיא סתם צועקת כי מותר להם להיות בסוכה ורק צריכים להחזיר לה את השווי הכספי של מה שגזלו. יש ברייתא שבו כתוב שלגבי יבש חמכים פוסלים ור' יהודה מכשיר. רבא טוען שמדובר בלולב בלבד ולא באתרוג. מקשים מכמה מקורות תנאיים קודם על זה שרבי יהודה לא מצריך הידור בלולב. ואחר כך מקשים ממקורות אחרים על כך שרבי יהודה מצריך הדר באתרוג. בסוף, דוחים דברי רבא וטוענים שרק יהודה הכשיר יבש גם בלולב וגם באתרוג. אז הגמרא מקשה ממקורות תנאיים אחרים על כך שרבי יהודה לא מצריך הדר באתרוג אבל יש תשובות לכל הקושיות האלו. למה לולב מאשרה ומעיר הנדחת פסולים?

הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה

תנו רבנן סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים רבי אליעזר פוסל וחכמים מכשירין

אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא

ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא

אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים

ממאי

מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא

ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד

אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש

פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קא משמע לן

הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי

תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ורבי יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן

ובלולב לא בעי רבי יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר

לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו

ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר

לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין

ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין רבי יהודה אומר אף יבשין

ואמר רבי יהודה מעשה

בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן אמרו (להם) משם ראיה אין שעת הדחק ראיה

קתני מיהת רבי יהודה אומר אף יבשין כשרין מאי לאו אאתרוג לא אלולב

אמר מר כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן פשיטא מהו דתימא הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קא משמע לן

אמר מר לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר פשיטא מהו דתימא לייתי כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג קא משמע לן זימנין דנפיק חורבא מיניה דאתי למסרך

תא שמע אתרוג הישן פסול ורבי יהודה מכשיר תיובתא דרבא תיובתא

ולא בעי הדר והא אנן תנן הירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא

תא שמע שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא

תא שמע ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו מאי טעמא לאו משום דבעי הדר לא כיון דאמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי

ואלא לרבי יהודה הא כתיב הדר

ההוא הדר באילנו משנה לשנה

של אשרה ושל עיר הנדחת ושל אשרה פסול והאמר רבא לולב של עבודה זרה לא יטול ואם נטל כשר

הכא באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעוריה

דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת שמע מינה

נקטם ראשו אמר רב הונא לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר

ונסדק כשר והתניא לולב כפוף

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוכה לא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה לא

הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה

תנו רבנן סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים רבי אליעזר פוסל וחכמים מכשירין

אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא

ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא

אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים

ממאי

מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא

ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד

אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש

פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קא משמע לן

הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי

תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ורבי יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן

ובלולב לא בעי רבי יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר

לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו

ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר

לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין

ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין רבי יהודה אומר אף יבשין

ואמר רבי יהודה מעשה

בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן אמרו (להם) משם ראיה אין שעת הדחק ראיה

קתני מיהת רבי יהודה אומר אף יבשין כשרין מאי לאו אאתרוג לא אלולב

אמר מר כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן פשיטא מהו דתימא הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קא משמע לן

אמר מר לא מצא אתרוג לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר פשיטא מהו דתימא לייתי כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג קא משמע לן זימנין דנפיק חורבא מיניה דאתי למסרך

תא שמע אתרוג הישן פסול ורבי יהודה מכשיר תיובתא דרבא תיובתא

ולא בעי הדר והא אנן תנן הירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא

תא שמע שיעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה לאו משום דבעי הדר לא משום דלא גמר פירא

תא שמע ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו מאי טעמא לאו משום דבעי הדר לא כיון דאמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי

ואלא לרבי יהודה הא כתיב הדר

ההוא הדר באילנו משנה לשנה

של אשרה ושל עיר הנדחת ושל אשרה פסול והאמר רבא לולב של עבודה זרה לא יטול ואם נטל כשר

הכא באשרה דמשה עסקינן דכתותי מיכתת שיעוריה

דיקא נמי דקתני דומיא דעיר הנדחת שמע מינה

נקטם ראשו אמר רב הונא לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר

ונסדק כשר והתניא לולב כפוף

Scroll To Top