הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
סוכה לב
הדף היום מוקדש ע”י ג’וש ווקסמן לזכר אביו, נחום ווקסמן, נחום גדליהו בן ירמיהו ופייגע מינע שנפטר השבוע. יהי זכרו ברוך.
הגמרא מביאה רשימה של דברים שפוסלים את הלולב ודנה בהם. איך יודעים שמה שכתוב בתורה “כפות תמרים” הכוונה ללולב ולא לחלק אחר מעץ הדקל? מה גובה המינימלי של הדס, ערבה ולולב? לתנא קמא – הדס וערבה שלושה טפחים ולולב ארבעה. ר’ טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים. מה פשר דבריו? מהם הפסולים בהדס? איך יודעים שהכוונה בפסוק “ענץ עץ עבות” הכוונה להדס? מה הכוונה “עבות”?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
קווץ סדוק עקום דומה למגל פסול חרות פסול דומה לחרות כשר אמר רב פפא דעביד כהימנק
עקום דומה למגל אמר רבא לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתיה הוא
אמר רב נחמן לצדדין כלפניו דמי ואמרי לה כלאחריו דמי
ואמר רבא האי לולבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול
נפרצו עליו כו׳ אמר רב פפא נפרצו דעביד כי חופיא נפרדו דאיפרוד אפרודי
בעי רב פפא נחלקה התיומת מהו תא שמע דאמר (רבי יוחנן) אמר רבי יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול מאי לאו הוא הדין נחלקה לא ניטלה שאני דהא חסר ליה
איכא דאמרי אמר (רבי יוחנן) אמר רבי יהושע בן לוי נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת ופסול
רבי יהודה אומר תניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים כפות אם היה פרוד יכפתנו
אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא אימא חרותא בעינא כפות וליכא
ואימא אופתא כפות מכלל דאיכא פרוד והאי כפות ועומד לעולם
ואימא כופרא אמר אביי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כתיב
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא ואימא תרתי כפי דתמרי כפת כתיב ואימא חדא לההוא כף קרי ליה
ציני הר הברזל כשרה אמר אביי לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה אבל אין ראשו של זה מגיע צד עיקרו של זה פסול
תניא נמי הכי ציני הר הברזל פסולה והא אנן תנן כשרה אלא שמע מינה כאביי שמע מינה
ואיכא דרמי ליה מירמא תנן ציני הר הברזל כשר והתניא פסולה אמר אביי לא קשיא כאן שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה כאן שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה
אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם
לולב שיש בו שלשה טפחים אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח
ורבי פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח
תנן לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר אימא וכדי לנענע בו כשר מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
תא שמע שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה מאי לאו בהדי עלין לא לבד מעלין
גופא שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה רבי טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים
אמר רבא שרא ליה מריה לרבי טרפון השתא עבות שלשה לא משכחינן בת חמשה מבעיא
כי אתא רב דימי אמר אמה בת ששה טפחים עשה אותה בת חמשה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוו להו תלתא ותלתא חומשי
קשיא דשמואל אדשמואל הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה והתם אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון לא דק אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן לא דק
כי אתא רבין אמר אמה בת חמשה טפחים עשה אותה ששה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוי להו תרי ופלגא
סוף סוף קשיא דשמואל אדשמואל לא דק והיינו לחומרא לא דק דאמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון
מתני׳ הדס הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביום טוב
גמ׳ תנו רבנן ענף עץ עבות שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס ואימא זיתא בעינן עבות וליכא
ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא
ואימא הירדוף אמר אביי דרכיה דרכי נועם וליכא רבא אמר מהכא האמת והשלום אהבו
תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס רבי אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבות עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס
תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול
היכי דמי עבות אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא רב כהנא אמר אפילו תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה
תנו רבנן נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת
הא גופא קשיא אמרת נשרו רוב עליו כשר והדר תני ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרי להו תרי עבות היכי משכחת לה
אמר אביי משכחת לה
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
להעמיק בדף
גפ”ת 68 סוכה: דרכיה דרכי נועם
איך יודעים מהם כפות תמרים? איך יודעים מהו ענף עץ עבות? מתוך שאלות פשוטת אלו ניגע בעומק כללי הפרשנות של פסוקי התורה, ורש”י יאיר עינינו במבט על הפנימיות של ארבעת המינים בפרק שלנו ישנן מספר סוגיות העוסקות בזיהוי של ארבעת המינים. נדמה שלפחות שתיים מתוכן חושפות עקרונות מהותיים בפרשנותם של דברי תורה. נתבונן בשתי…
סוכה לב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
קווץ סדוק עקום דומה למגל פסול חרות פסול דומה לחרות כשר אמר רב פפא דעביד כהימנק
עקום דומה למגל אמר רבא לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתיה הוא
אמר רב נחמן לצדדין כלפניו דמי ואמרי לה כלאחריו דמי
ואמר רבא האי לולבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול
נפרצו עליו כו׳ אמר רב פפא נפרצו דעביד כי חופיא נפרדו דאיפרוד אפרודי
בעי רב פפא נחלקה התיומת מהו תא שמע דאמר (רבי יוחנן) אמר רבי יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול מאי לאו הוא הדין נחלקה לא ניטלה שאני דהא חסר ליה
איכא דאמרי אמר (רבי יוחנן) אמר רבי יהושע בן לוי נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת ופסול
רבי יהודה אומר תניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים כפות אם היה פרוד יכפתנו
אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים דלולבא הוא אימא חרותא בעינא כפות וליכא
ואימא אופתא כפות מכלל דאיכא פרוד והאי כפות ועומד לעולם
ואימא כופרא אמר אביי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כתיב
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא ואימא תרתי כפי דתמרי כפת כתיב ואימא חדא לההוא כף קרי ליה
ציני הר הברזל כשרה אמר אביי לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה אבל אין ראשו של זה מגיע צד עיקרו של זה פסול
תניא נמי הכי ציני הר הברזל פסולה והא אנן תנן כשרה אלא שמע מינה כאביי שמע מינה
ואיכא דרמי ליה מירמא תנן ציני הר הברזל כשר והתניא פסולה אמר אביי לא קשיא כאן שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה כאן שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה
אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם
לולב שיש בו שלשה טפחים אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח
ורבי פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח
תנן לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר אימא וכדי לנענע בו כשר מר כדאית ליה ומר כדאית ליה
תא שמע שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה מאי לאו בהדי עלין לא לבד מעלין
גופא שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה רבי טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים
אמר רבא שרא ליה מריה לרבי טרפון השתא עבות שלשה לא משכחינן בת חמשה מבעיא
כי אתא רב דימי אמר אמה בת ששה טפחים עשה אותה בת חמשה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוו להו תלתא ותלתא חומשי
קשיא דשמואל אדשמואל הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה והתם אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון לא דק אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן לא דק
כי אתא רבין אמר אמה בת חמשה טפחים עשה אותה ששה צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב כמה הוי להו תרי ופלגא
סוף סוף קשיא דשמואל אדשמואל לא דק והיינו לחומרא לא דק דאמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי טרפון
מתני׳ הדס הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביום טוב
גמ׳ תנו רבנן ענף עץ עבות שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס ואימא זיתא בעינן עבות וליכא
ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין את עצו וליכא
ואימא הירדוף אמר אביי דרכיה דרכי נועם וליכא רבא אמר מהכא האמת והשלום אהבו
תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס רבי אליעזר בן יעקב אומר ענף עץ עבות עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס
תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול
היכי דמי עבות אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא רב כהנא אמר אפילו תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה
תנו רבנן נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת
הא גופא קשיא אמרת נשרו רוב עליו כשר והדר תני ובלבד שתהא עבותו קיימת כיון דנתרי להו תרי עבות היכי משכחת לה
אמר אביי משכחת לה
