Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

א׳ באלול תשפ״א | 9 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה לג

הדף היום מוקדש על ידי דינה הרשפלד-בקר לזכר נשמת אביה, אלן הירשפלד בשנת השלישית לפטירתו. "אבי היה מסור ללימוד תורה לבנותיו."

האם הדס מצרי כשר למצווה? אם נשרו העלים, כמה צריכים להישאר בכדי שיהיה כשר? אם נקטם ראש ההדס ועלתה כמין תמרה במקום, כשר. מה אם זה צמח ביום טוב – האם יש דיחוי אצל מצוות או לא? האם אומרים שאין דיחוי רק לחומרא אבל לא לקולא? האם הנושא מחלוקת תנאים? האם יש הבדל בין דחוי מעיקרא לבין נראה וחוזר ונראה (היה ראוי ואז נדחה)? אם ענביו מרובים מעליו, פסול אבל אפשר להוריד ולתקן. האם מותר ביום טוב? יש מחלוקת בנושא וכנראה זה במקרה שהורידם לאכילה וזה קשור למחלוקת בדבר שאינו מתכוון בשבת. למה במקרה זה לא נחשב פסיק רישיה? איך אפשר לתקן את האגד אם הותר ביום טוב? מהן הפסולים בערבה? ובאיזה מקרה יהיה כשר למרות שזה לא בדיוק ערבי נחל?

באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו תלתא אמר אביי שמע מינה האי אסא מצראה כשר להושענא

פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר קא משמע לן ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום

תנו רבנן יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי עלין לחין כשר ואמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד

נקטם ראשו תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר

בעי רבי ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דחוי אצל מצות או לא

ותפשוט ליה מהא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות

והוינן בה כי חזר ונתגלה אמאי חייב לכסות הואיל ואידחי אידחי

ואמר רב פפא זאת אומרת אין דחוי אצל מצות

דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו

לימא כתנאי עבר ולקטן פסול דברי רבי אלעזר (בן) צדוק וחכמים מכשירין סברוה דכולי עלמא לולב אין צריך אגד ואם תמצי לומר צריך אגד לא ילפינן לולב מסוכה דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי

מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דפסיל סבר אמרינן יש דחוי אצל מצות ומאן דמכשיר סבר לא אמרינן יש דחוי אצל מצות

לא דכולי עלמא לא אמרינן יש דחוי אצל מצות והכא במילף לולב מסוכה קא מיפלגי מר סבר ילפינן לולב מסוכה ומר סבר לא ילפינן לולב מסוכה

ואיבעית אימא אי סבירא לן לולב צריך אגד דכולי עלמא ילפינן לולב מסוכה והכא בלולב צריך אגד קא מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר רבי יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול

מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב הכא ולקחתם לכם ביום הראשון וכתיב התם ולקחתם אגודת אזוב מה להלן אגודה אף כאן אגודה ורבנן לית להו לקיחה לקיחה

מאן תנא להא דתנו רבנן לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר מני אי רבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה קא עביד לעולם רבנן ומצוה משום זה אלי ואנוהו

או שהיו ענביו מרובין אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים או שלשה מקומות כשר

אמר ליה רבא

שנים ושלשה מקומות הוי מנומר ופסול

אלא אי אתמר הכי אתמר או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות מיני דהדס הוא וכשר

אמר רב פפא אדומות כשחורות דמיין דאמר רבי חנינא האי דם שחור אדום הוא אלא שלקה

אם מיעטן כשר דמעטינהו אימת אילימא מקמיה דלאגדיה פשיטא אלא לבתר דלאגדיה דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא לא הוי דחוי

לעולם בתר דאגדיה וקסבר אגד הזמנה בעלמא הוא והזמנה בעלמא לאו כלום הוא

ואין ממעטין ביום טוב הא עבר ולקטן מאי כשר דאשחור אימת אילימא דאשחור מאתמול דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי

אלא לאו דאשחור ביום טוב נראה ונדחה הוא שמעת מינה נראה ונדחה חוזר ונראה

לא לעולם דאשחור מעיקרא דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי תפשוט מינה אבל נראה ונדחה חוזר ונראה לא תפשוט

תנו רבנן אין ממעטין ביום טוב משום רבי אליעזר ברבי שמעון אמרו ממעטין והא קא מתקן מנא ביום טוב

אמר רב אשי כגון שלקטן לאכילה ורבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה דאמר דבר שאין מתכוין מותר

והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

הכא במאי עסקינן דאית ליה הושענא אחריתי

תנו רבנן הותר אגדו ביום טוב אוגדו כאגודה של ירק ואמאי ליענביה מיענב הא מני רבי יהודה היא דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא

אי רבי יהודה אגד מעלייתא בעי האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

מתני׳ ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה

גמ׳ תנו רבנן ערבי נחל הגדילין על הנחל דבר אחר ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל

תניא אידך ערבי נחל אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מניין תלמוד לומר ערבי נחל מכל מקום

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

סוכה לג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה לג

באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו תלתא אמר אביי שמע מינה האי אסא מצראה כשר להושענא

פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא מתכשר קא משמע לן ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מכל מקום

תנו רבנן יבשו רוב עליו ונשארו בו שלשה בדי עלין לחין כשר ואמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד

נקטם ראשו תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר

בעי רבי ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דחוי אצל מצות או לא

ותפשוט ליה מהא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות

והוינן בה כי חזר ונתגלה אמאי חייב לכסות הואיל ואידחי אידחי

ואמר רב פפא זאת אומרת אין דחוי אצל מצות

דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו

לימא כתנאי עבר ולקטן פסול דברי רבי אלעזר (בן) צדוק וחכמים מכשירין סברוה דכולי עלמא לולב אין צריך אגד ואם תמצי לומר צריך אגד לא ילפינן לולב מסוכה דכתיב בה תעשה ולא מן העשוי

מאי לאו בהא קמיפלגי דמאן דפסיל סבר אמרינן יש דחוי אצל מצות ומאן דמכשיר סבר לא אמרינן יש דחוי אצל מצות

לא דכולי עלמא לא אמרינן יש דחוי אצל מצות והכא במילף לולב מסוכה קא מיפלגי מר סבר ילפינן לולב מסוכה ומר סבר לא ילפינן לולב מסוכה

ואיבעית אימא אי סבירא לן לולב צריך אגד דכולי עלמא ילפינן לולב מסוכה והכא בלולב צריך אגד קא מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר רבי יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול

מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב הכא ולקחתם לכם ביום הראשון וכתיב התם ולקחתם אגודת אזוב מה להלן אגודה אף כאן אגודה ורבנן לית להו לקיחה לקיחה

מאן תנא להא דתנו רבנן לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר מני אי רבי יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה קא עביד לעולם רבנן ומצוה משום זה אלי ואנוהו

או שהיו ענביו מרובין אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים או שלשה מקומות כשר

אמר ליה רבא

שנים ושלשה מקומות הוי מנומר ופסול

אלא אי אתמר הכי אתמר או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו לא שנו אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות מיני דהדס הוא וכשר

אמר רב פפא אדומות כשחורות דמיין דאמר רבי חנינא האי דם שחור אדום הוא אלא שלקה

אם מיעטן כשר דמעטינהו אימת אילימא מקמיה דלאגדיה פשיטא אלא לבתר דלאגדיה דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא לא הוי דחוי

לעולם בתר דאגדיה וקסבר אגד הזמנה בעלמא הוא והזמנה בעלמא לאו כלום הוא

ואין ממעטין ביום טוב הא עבר ולקטן מאי כשר דאשחור אימת אילימא דאשחור מאתמול דחוי מעיקרא הוא תפשוט מינה דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי

אלא לאו דאשחור ביום טוב נראה ונדחה הוא שמעת מינה נראה ונדחה חוזר ונראה

לא לעולם דאשחור מעיקרא דחוי מעיקרא דלא הוי דחוי תפשוט מינה אבל נראה ונדחה חוזר ונראה לא תפשוט

תנו רבנן אין ממעטין ביום טוב משום רבי אליעזר ברבי שמעון אמרו ממעטין והא קא מתקן מנא ביום טוב

אמר רב אשי כגון שלקטן לאכילה ורבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה דאמר דבר שאין מתכוין מותר

והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

הכא במאי עסקינן דאית ליה הושענא אחריתי

תנו רבנן הותר אגדו ביום טוב אוגדו כאגודה של ירק ואמאי ליענביה מיענב הא מני רבי יהודה היא דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא

אי רבי יהודה אגד מעלייתא בעי האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

מתני׳ ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפה פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה

גמ׳ תנו רבנן ערבי נחל הגדילין על הנחל דבר אחר ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל

תניא אידך ערבי נחל אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מניין תלמוד לומר ערבי נחל מכל מקום

Scroll To Top