הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
סוכה לו
הדף היום מוקדש על ידי אמה רינברג לעילוי נשמת אמה, מרג'ורי גליק, מרים חנה בת מנחם מנדל ורחל במלאות השלושים לפטירתה. ועל ידי טרי קריבושה לרפואת חברתה, אלישבע בת אורה.
רבא שואל אם סימני טריפה בבהמה יהיו גם סימני פסול באתרוג – הגמרא מבררת על איזה מקרה הוא דיבר ומנסה לענות ממקור תנאי, אך ללא הצלחה. מה זה אתרוג כושי ובאיזה מקרה יהיה פסול וביאזה מקרה יהיה כשר? הגמרא משווה בין מחלוקת במשנתינו בעניין אתרוג הבוסר לבין מחלוקת בחיוב מעשר באתרוג בוסר. האם מי שיפסול כאן גם יגיד שפטור ממעשר שם ולהיפך, או לא? הגמרא מביאה שתי גירסאות שונות בעניין הדין שאמר רב לגבי אתרוג שנקבוהו עכברים – לפי גירסה אחת הוא אומר שפסול ולפי השנייה הוא אומר שכשר. בשתי הגירסאות משווים את זה לר' חנינא שאכל אתרוגו וגם השתמש בו למצווה. הדעות של ר' מאיר ור' יהודה בעניין גודל מינימלי של אתרוג תואמים את שיטותיהם במחלוקת אחרת לגבי טלטול אבנים לצורך השירותים בשבת. בעניין גודל המקסימלי של אתרוג מביאים סיפור לנסות לחזק שיטת ר' יוסי אבל לא מצליחים. לר' יהודה אפשר לאגד את הלולב רק במינו. אז איך אנשי ירושלים אגדו עם טבעות של זהב? רבא אומר שגם אפשר עם חלקים אחרת של הדקל ומביא הוכחה לשיטתו.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
הא בכולה הא במקצתה:
נסדק ניקב: תני עולא בר חנינא ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר
בעי רבא נולדו באתרוג סימני טרפה מהו מאי קמיבעיא ליה אי נקלף תנינא אי נסדק תנינא אי ניקב תנינא
כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא והוא דקיימא סימפונהא הא לא קיימי סימפונהא טרפה הכא מאי דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחת או דלמא לא שנא
תא שמע אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק כושי לבן ומנומר פסול אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום אתרוג הבוסר רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירין גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול
קתני מיהת תפוח סרוח מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דתפח אף על גב דלא סרח הא דסרח אף על גב דלא תפח
אמר מר אתרוג כושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול אמר אביי כי תנן נמי מתניתין דומה לכושי תנן רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו
אתרוג הבוסר רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירין אמר רבה רבי עקיבא ורבי שמעון אמרו דבר אחד רבי עקיבא הא דאמרן רבי שמעון מאי היא (דתניא) רבי שמעון פוטר את האתרוגים בקוטנן
אמר ליה אביי דלמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן סבירא ליה
אי נמי עד כאן לא קאמר רבי שמעון התם אלא דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה אבל הכא כרבנן סבירא ליה
ותו לא מידי
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול אמר רבא לא שנו אלא כמין בריה אחרת אבל כברייתו כשר פשיטא כמין בריה אחרת (תנן) לא צריכא דעבידא דפי דפי
איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים אמר רב אין זה הדר איני והא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה ולרבי חנינא קשיא מתניתין
בשלמא מתניתין לרבי חנינא לא קשיא כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני אלא לרב קשיא אמר לך רב שאני עכברים דמאיסי
איכא דאמרי אמר רב זה הדר דהא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה ולרבי חנינא קשיא מתניתין לא קשיא כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני:
אתרוג קטן וכו׳: אמר רפרם בר פפא כמחלוקת כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות דתניא בשבת שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא וכמה שיעורן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה:
ובגדול כדי שיאחז כו׳: תניא אמר רבי יוסי מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו רבי יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר:
מתני׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפילו בחוט במשיחה אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה:
גמ׳ אמר רבא אפילו בסיב אפילו בעיקרא דדיקלא ואמר רבא מאי טעמיה דרבי יהודה קסבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה חמשה מיני
ואמר רבא מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא דתניא בסוכות תשבו סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין
אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
סוכה לו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
הא בכולה הא במקצתה:
נסדק ניקב: תני עולא בר חנינא ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר
בעי רבא נולדו באתרוג סימני טרפה מהו מאי קמיבעיא ליה אי נקלף תנינא אי נסדק תנינא אי ניקב תנינא
כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא והוא דקיימא סימפונהא הא לא קיימי סימפונהא טרפה הכא מאי דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחת או דלמא לא שנא
תא שמע אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק כושי לבן ומנומר פסול אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום אתרוג הבוסר רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירין גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול
קתני מיהת תפוח סרוח מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ ולא קשיא הא דתפח אף על גב דלא סרח הא דסרח אף על גב דלא תפח
אמר מר אתרוג כושי פסול והתניא כושי כשר דומה לכושי פסול אמר אביי כי תנן נמי מתניתין דומה לכושי תנן רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו
אתרוג הבוסר רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירין אמר רבה רבי עקיבא ורבי שמעון אמרו דבר אחד רבי עקיבא הא דאמרן רבי שמעון מאי היא (דתניא) רבי שמעון פוטר את האתרוגים בקוטנן
אמר ליה אביי דלמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן סבירא ליה
אי נמי עד כאן לא קאמר רבי שמעון התם אלא דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה אבל הכא כרבנן סבירא ליה
ותו לא מידי
גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול אמר רבא לא שנו אלא כמין בריה אחרת אבל כברייתו כשר פשיטא כמין בריה אחרת (תנן) לא צריכא דעבידא דפי דפי
איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים אמר רב אין זה הדר איני והא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה ולרבי חנינא קשיא מתניתין
בשלמא מתניתין לרבי חנינא לא קשיא כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני אלא לרב קשיא אמר לך רב שאני עכברים דמאיסי
איכא דאמרי אמר רב זה הדר דהא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה ולרבי חנינא קשיא מתניתין לא קשיא כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני:
אתרוג קטן וכו׳: אמר רפרם בר פפא כמחלוקת כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות דתניא בשבת שלש אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא וכמה שיעורן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה:
ובגדול כדי שיאחז כו׳: תניא אמר רבי יוסי מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו רבי יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר:
מתני׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אפילו בחוט במשיחה אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה:
גמ׳ אמר רבא אפילו בסיב אפילו בעיקרא דדיקלא ואמר רבא מאי טעמיה דרבי יהודה קסבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה חמשה מיני
ואמר רבא מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא דתניא בסוכות תשבו סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין
אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין
