סוכה ד

ואף על גב דבטלינהו [לכולהו] משום דבטלה דעתו אצל כל אדם

תבן ובטלו הוי מיעוט וכל שכן עפר ובטלו

תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן דתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו מבוטל

ביטלו אין לא ביטלו לא ותני עלה רבי יוסי אומר תבן ואין עתיד לפנותו הרי הוא כעפר סתם ובטל עפר ועתיד לפנותו הרי הוא כסתם תבן ולא בטיל

היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך עשרים אמה אם צלתם מרובה מחמתם כשרה ואם לאו פסולה

היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתם מרובה מצלתם כשירה

אמר ליה רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה

היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ויש בה הכשר סוכה כשרה

ומן הצד אם יש משפת איצטבא לכותל ארבע אמות פסולה פחות מארבע אמות כשרה

מאי קא משמע לן דאמרינן דופן עקומה תנינא בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה הא פחות מכאן כשרה

מהו דתימא התם הוא דחזיא לדופן אבל הכא דלא חזיא לדופן אימא לא קא משמע לן

היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה איצטבא באמצעיתה אם יש משפת איצטבא ולדופן ארבע אמות לכל רוח ורוח פסולה פחות מארבע אמות כשרה

מאי קא משמע לן דאמרינן דופן עקומה היינו הך

מהו דתימא דופן עקומה מרוח אחת אמרינן אבל כל רוח ורוח לא קא משמע לן

היתה פחותה מעשרה טפחים וחקק בה כדי להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים פסולה

פחות משלשה טפחים כשרה

מאי שנא התם דאמרת פחות מארבע אמות ומאי שנא הכא דאמרת פחות משלשה טפחים

התם דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות סגיא הכא לשוויי לדופן פחות משלשה טפחים אין אי לא לא

היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא

אמר ליה רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא

תנו רבנן נעץ ארבעה קונדיסין וסיכך על גבן רבי יעקב מכשיר וחכמים פוסלין

אמר רב הונא מחלוקת על שפת הגג דרבי יעקב סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא ורבנן סברי לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא אבל באמצע הגג דברי הכל פסולה ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת

איבעיא להו באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו

מיתיבי נעץ ארבעה קונדיסין בארץ וסיכך על גבן רבי יעקב מכשיר וחכמים פוסלין

והא ארץ דכאמצע הגג דמי וקא מכשיר רבי יעקב תיובתא דרב הונא תיובתא

ועוד באמצע הוא דפליגי אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא בתרתי

אמר לך רב הונא פליגי באמצע הגג והוא הדין על שפת הגג והאי דקמיפלגי באמצע הגג להודיעך כחו דרבי יעקב דאפילו באמצע הגג נמי מכשיר

תנו רבנן נעץ ארבעה קונדיסין בארץ וסיכך על גבן רבי יעקב אומר רואין כל שאילו יחקקו ויחלקו ויש בהן טפח לכאן וטפח לכאן נידונין משום דיומד ואם לאו אין נידונין משום דיומד שהיה רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח וחכמים אומרים עד שיהו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח:

ושאינה גבוהה עשרה טפחים: מנלן

אתמר רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו

בכולה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן

ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת