הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
סוכה מג
מדוע לולב דוחה את השבת רק כשהיום הראשון חל בשבת? ולמה רק בזמן בית המקדש? האם זה דוחה שבת במקומות מסוימים גם לאחר תקופת בית המקדש? למה? הגמרא מביאה ברייתא עם דרשה משם דורשים שלולב ניטל אפילו בשבת. עם זאת, בגלל קושי, הם מסיקים כי הברייתא היא רק על פי רבי אליעזר ומדובר במשכירי לולב שדוחים את השבת לדעתו. לאחר מכן הגמרא מנסה להבין איך ר' אליעזר וחמכים החלוקים עליו דורשים אחרת את המילים בפסוק – כולל אפשרויות שונות מאיפה לדרוש שלולב נוהג רק ביום. מאיפה לומדים שסוכה היא מצווה גם ביום וגם בלילה? מצוות ערבה ביום השביעי דוחה השבת בזמן בית המקדש. למה רק ביום השביעי ולמה דווקא השביעי ולא יום אחר? ומה לגבי לאחר חורבן בית המקדש? האם זה אפשרי שיום השביעי יחול בשבת? רב יוסף קובע כי מצוות ערבה אינו דוחה שבת לאחר החורבן כי מצוות ערבה זה רק זקיפת הערבות סביב המזבח ולאחר החורבן, מאחר שאין מזבח, אין אפשרות לקיים את המצווה. אביי מביא 3 מקורות להקשות על רב יוסף. לשניים הראשונים יש תשובות אך לשלישית אין. חלק מהדיון נפתר סביב ויכוח בקרב הרבה אמוראים (כולל רב יוסף ואביי) האם כשהם הקיפו את המזבח הם מחזיקים ערבות או לולב? בסופו של דבר, הגמרא מסיקה שאחרי בית המקדש, ערבה אינה דוחה השבת מכיוון שכבר איננו יודעים מתי בדיוק חל החג כי לא יודעים בקביעא דירחא, שכן אלה שבבבל היו רחוקים מהמקום בו נקבע ראש חודש. ואלו בישראל שומרים על אותו חוק כמו לשמור על החוקים זהים בכל מקום. לאחר מכן הם מסיקים כי הדבר נכון גם לגבי לולב.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה
אי הכי יום ראשון נמי ראשון הא תקינו ליה רבנן בביתו התינח אחר תקנה קודם תקנה מאי איכא למימר
אלא ראשון דאיתיה מן התורה בגבולין לא גזרו בהו רבנן הנך דליתנהו מן התורה בגבולין גזרו בהו רבנן
אי הכי האידנא נמי אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחו
אין הכי נמי (דתני) חדא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית (ותניא) אידך לבית הכנסת שמע מינה כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים שמע מינה
דאיתיה מן התורה בגבולין מנא לן דתניא ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד
לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול ביום ואפילו בשבת ראשון אפילו בגבולין הראשון מלמד שאינו דוחה אלא יום טוב הראשון בלבד
אמר מר ביום ואפילו בשבת מכדי טלטול בעלמא הוא איצטריך קרא למישרי טלטול אמר רבא לא נצרכא אלא למכשירי לולב ואליבא דהאי תנא דתניא לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר
מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא ביום ואפילו בשבת ורבנן האי ביום מאי עבדי ליה מיבעי ליה ביום ולא בלילה ורבי אליעזר ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מסיפא דקרא ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים ימים ולא לילות ורבנן אי מהתם הוה אמינא לילף ימים ימים מסוכה מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן נמי ימים ואפילו לילות
וסוכה גופה מנלן דתנו רבנן בסוכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות אתה אומר ימים ואפילו לילות או אינו אלא ימים ולא לילות ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות
או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות
נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח דבר שמצותו שעה אחת או כלך לדרך זו דנין דבר שמצותו לדורות מדבר שמצותו לדורות ואל יוכיחו מלואים שאין נוהגין לדורות
תלמוד לומר
תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים תשבו מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות:
ערבה שבעה כיצד: ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת אמר רבי יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה אי הכי לולב נמי לידחי כדי לפרסמו שהוא מן התורה
לולב גזרה משום דרבה אי הכי ערבה נמי נגזור ערבה שלוחי בית דין מייתי לה לולב לכל מסור
אי הכי כל יומא נמי לידחי אתי לפקפוקי בלולב ולידחי ביום טוב ראשון לא מוכחא מלתא אמרי לולב הוא דקא דחי
ולידחי בחד מהנך כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי
אי הכי האידנא נמי לידחי אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא
אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא אמר לא איקלע כי אתא רבין וכל נחותי אמרי איקלע ולא דחי
ואלא קשיא אמר רב יוסף מאן לימא לן דערבה בנטילה דלמא בזקיפה
איתיביה אביי לולב וערבה ששה ושבעה מאי לאו כלולב מה לולב בנטילה אף ערבה בנטילה מידי איריא הא כדאיתיה והא כדאיתיה
איתיביה אביי בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום שבע פעמים מאי לאו בערבה לא בלולב והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה אמר ליה הוא אמר לך בערבה ואנא אמינא בלולב אתמר רבי אלעזר אומר בלולב רב שמואל [בר נתן] אמר רבי חנינא בערבה וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה
אמר ליה רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה בר אוריא תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך הא דתנן כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים הכי אמר אבוך משמיה דרבי אלעזר בלולב
איתיביה לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מרביות של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים
למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת
אלמא בנטילה היא תיובתא
ואלא נדחו כיון דאנן לא דחינן אינהו נמי לא דחו והא יום טוב הראשון דלדידן לא דחי ולדידהו דחי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
סוכה מג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה
אי הכי יום ראשון נמי ראשון הא תקינו ליה רבנן בביתו התינח אחר תקנה קודם תקנה מאי איכא למימר
אלא ראשון דאיתיה מן התורה בגבולין לא גזרו בהו רבנן הנך דליתנהו מן התורה בגבולין גזרו בהו רבנן
אי הכי האידנא נמי אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחו
אין הכי נמי (דתני) חדא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית (ותניא) אידך לבית הכנסת שמע מינה כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים שמע מינה
דאיתיה מן התורה בגבולין מנא לן דתניא ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד
לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול ביום ואפילו בשבת ראשון אפילו בגבולין הראשון מלמד שאינו דוחה אלא יום טוב הראשון בלבד
אמר מר ביום ואפילו בשבת מכדי טלטול בעלמא הוא איצטריך קרא למישרי טלטול אמר רבא לא נצרכא אלא למכשירי לולב ואליבא דהאי תנא דתניא לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי רבי אליעזר
מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא ביום ואפילו בשבת ורבנן האי ביום מאי עבדי ליה מיבעי ליה ביום ולא בלילה ורבי אליעזר ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מסיפא דקרא ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים ימים ולא לילות ורבנן אי מהתם הוה אמינא לילף ימים ימים מסוכה מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן נמי ימים ואפילו לילות
וסוכה גופה מנלן דתנו רבנן בסוכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות אתה אומר ימים ואפילו לילות או אינו אלא ימים ולא לילות ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות
או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות
נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח דבר שמצותו שעה אחת או כלך לדרך זו דנין דבר שמצותו לדורות מדבר שמצותו לדורות ואל יוכיחו מלואים שאין נוהגין לדורות
תלמוד לומר
תשבו תשבו לגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר במלואים תשבו מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות:
ערבה שבעה כיצד: ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת אמר רבי יוחנן כדי לפרסמה שהיא מן התורה אי הכי לולב נמי לידחי כדי לפרסמו שהוא מן התורה
לולב גזרה משום דרבה אי הכי ערבה נמי נגזור ערבה שלוחי בית דין מייתי לה לולב לכל מסור
אי הכי כל יומא נמי לידחי אתי לפקפוקי בלולב ולידחי ביום טוב ראשון לא מוכחא מלתא אמרי לולב הוא דקא דחי
ולידחי בחד מהנך כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי
אי הכי האידנא נמי לידחי אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא
אינהו דידעי בקיבועא דירחא לידחי כי אתא בר הדיא אמר לא איקלע כי אתא רבין וכל נחותי אמרי איקלע ולא דחי
ואלא קשיא אמר רב יוסף מאן לימא לן דערבה בנטילה דלמא בזקיפה
איתיביה אביי לולב וערבה ששה ושבעה מאי לאו כלולב מה לולב בנטילה אף ערבה בנטילה מידי איריא הא כדאיתיה והא כדאיתיה
איתיביה אביי בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום שבע פעמים מאי לאו בערבה לא בלולב והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה אמר ליה הוא אמר לך בערבה ואנא אמינא בלולב אתמר רבי אלעזר אומר בלולב רב שמואל [בר נתן] אמר רבי חנינא בערבה וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בערבה
אמר ליה רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה בר אוריא תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך הא דתנן כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים הכי אמר אבוך משמיה דרבי אלעזר בלולב
איתיביה לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מרביות של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים
למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים והביאום הכהנים וזקפום בצידי המזבח לפי שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת
אלמא בנטילה היא תיובתא
ואלא נדחו כיון דאנן לא דחינן אינהו נמי לא דחו והא יום טוב הראשון דלדידן לא דחי ולדידהו דחי
