Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ו באלול תשפ״א | 23 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה מז

מה עושים לגבי מצוות סוכה בחוץ לארץ בשמיני ספק שביעי? האם יושבים בסוכה ולא מברכים או יושבים ומברכים או לא יושבים בכלל? הגמרא מביאה מחלוקת בין ר' יוחנן ורב ויש שתי גירסאות שונות בהבנת המחלוקת – על מה בדיוק המחלוקת. הגמרא קובעת שיושבים בסוכה ולא מברכים. ר' יוחנן אומר שמברכים שהחיינו בשמיני עצרת אבל לא בשביעי של פסח – למה? במה שונה שמיני עצרת משאר חג סוכות ולמה זה לא דומה לשביעי של פסח שאין בו חיוב מצה כמו שיש בלילה הראשונה? איזה הוכחות מהפסוקים מובאים בכדי להוכיח ששמיני עצרת חג בפני עצמו?  הגמרא מנסה להביא הוכחה מברייתא שאומרים שהחיינו בשמני עצרת אבל ההוכחה נדחית. בברייתא זו ר' יהודה אומר שיש הרבה דינים שבהם שמיני עצרת שונה משאר חג סוכות. הגמרא דנה בשיטת ר' יהודה לעניין לינה ומקשה עליו מברייתא אחרת שלכאורה נראית שר' יהודה התנא של הברייתא. בסוף עונים שזה יכול להיות ר' אליעזר בן יעקב ולא ר' יהודה. בסוף אומרים שיש מחלוקת האם אומרים שהחיינו ביום השמיני או לא אבל קובעים להלכה שכן.

לברוכי למאן דאמר שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן למאן דאמר שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכי

ודלמא סבירא להו כמאן דאמר כיון שבירך יום טוב ראשון שוב אינו מברך גמירי דמאפר אתו

איכא דאמרי ברוכי כולי עלמא לא פליגי דלא מברכינן כי פליגי למיתב למאן דאמר שבעה לסוכה מיתב יתבינן ולמאן דאמר שמיני לזה ולזה מיתב נמי לא יתבינן אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דמרא דשמעתא מני רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת ובשמיני ספק שביעי לבר מסוכה יתיב והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן

אמר רבי יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח

ואמר רבי לוי בר חמא ואיתימא רבי חמא בר חנינא תדע שהרי חלוק בשלשה דברים בסוכה ולולב וניסוך המים ולרבי יהודה דאמר בלוג היה מנסך כל שמונה הרי חלוק בשני דברים

אי הכי שביעי של פסח נמי הרי חלוק באכילת מצה דאמר מר לילה ראשונה חובה מכאן ואילך רשות הכי השתא התם מלילה חלוק מיום אינו חלוק הכא אפילו מיום נמי חלוק

רבינא אמר זה חלוק משלפניו וזה חלוק משלפני פניו

(אמר רב פפא) הכא כתיב פר התם כתיב פרים

רב נחמן בר יצחק אמר הכא כתיב ביום התם כתיב וביום

רב אשי אמר הכא כתיב כמשפט התם כתיב כמשפטם

לימא מסייע ליה הפרים האילים והכבשים מעכבין זה את זה ורבי יהודה אומר פרים אין מעכבין זה את זה שהרי מתמעטין והולכין

אמרו לו והלא כולן מתמעטין והולכין בשמיני אמר להן שמיני רגל בפני עצמו הוא שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה

מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרינא

מכל מקום כוס בעינן לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס

וסבר רבי יהודה שמיני טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מנין לפסח שני שאינו טעון לינה שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב ששת ימים תאכל מצות את שטעון ששה טעון לינה את שאינו טעון ששה אינו טעון לינה למעוטי מאי לאו למעוטי נמי שמיני של חג

לא למעוטי פסח שני דכוותיה הכי נמי מסתברא דתנן הביכורים טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה מאן שמעת ליה דאמר תנופה רבי יהודה וקאמר טעון לינה

דתניא רבי יהודה אומר והנחתו זו תנופה אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש כשהוא אומר והניחו הרי הנחה אמור הא מה אני מקיים והנחתו זו תנופה

ודלמא רבי אליעזר בן יעקב היא דתניא ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאינה את אשי ה׳

מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף

מאי הוי עלה רב נחמן אמר אומרים זמן בשמיני של חג ורב ששת אמר אין אומרים זמן בשמיני של חג והלכתא אומרים זמן בשמיני של חג

תניא כוותיה דרב נחמן שמיני

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

דף משלהן- 79 יום טוב שני

יום טוב שני של גלויות: דף משלהן 79

למה עדיין חוגגים בחו"ל יום טוב שני? ומה הקשר לאתרוג? הגמרא דנה באתרוג בסוף החג, ומזכירה את עניני יום טוב. מה זה בעצם אומר, ולמה עדיין חוגגים היום בחו"ל יום טוב שני? (סוכה מו – נב)

סוכה מז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה מז

לברוכי למאן דאמר שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן למאן דאמר שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכי

ודלמא סבירא להו כמאן דאמר כיון שבירך יום טוב ראשון שוב אינו מברך גמירי דמאפר אתו

איכא דאמרי ברוכי כולי עלמא לא פליגי דלא מברכינן כי פליגי למיתב למאן דאמר שבעה לסוכה מיתב יתבינן ולמאן דאמר שמיני לזה ולזה מיתב נמי לא יתבינן אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דמרא דשמעתא מני רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת ובשמיני ספק שביעי לבר מסוכה יתיב והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן

אמר רבי יוחנן אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח

ואמר רבי לוי בר חמא ואיתימא רבי חמא בר חנינא תדע שהרי חלוק בשלשה דברים בסוכה ולולב וניסוך המים ולרבי יהודה דאמר בלוג היה מנסך כל שמונה הרי חלוק בשני דברים

אי הכי שביעי של פסח נמי הרי חלוק באכילת מצה דאמר מר לילה ראשונה חובה מכאן ואילך רשות הכי השתא התם מלילה חלוק מיום אינו חלוק הכא אפילו מיום נמי חלוק

רבינא אמר זה חלוק משלפניו וזה חלוק משלפני פניו

(אמר רב פפא) הכא כתיב פר התם כתיב פרים

רב נחמן בר יצחק אמר הכא כתיב ביום התם כתיב וביום

רב אשי אמר הכא כתיב כמשפט התם כתיב כמשפטם

לימא מסייע ליה הפרים האילים והכבשים מעכבין זה את זה ורבי יהודה אומר פרים אין מעכבין זה את זה שהרי מתמעטין והולכין

אמרו לו והלא כולן מתמעטין והולכין בשמיני אמר להן שמיני רגל בפני עצמו הוא שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אף שמיני טעון קרבן ושיר וברכה ולינה

מאי לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך זמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרינא

מכל מקום כוס בעינן לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס

וסבר רבי יהודה שמיני טעון לינה והא תניא רבי יהודה אומר מנין לפסח שני שאינו טעון לינה שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב ששת ימים תאכל מצות את שטעון ששה טעון לינה את שאינו טעון ששה אינו טעון לינה למעוטי מאי לאו למעוטי נמי שמיני של חג

לא למעוטי פסח שני דכוותיה הכי נמי מסתברא דתנן הביכורים טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה מאן שמעת ליה דאמר תנופה רבי יהודה וקאמר טעון לינה

דתניא רבי יהודה אומר והנחתו זו תנופה אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש כשהוא אומר והניחו הרי הנחה אמור הא מה אני מקיים והנחתו זו תנופה

ודלמא רבי אליעזר בן יעקב היא דתניא ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאינה את אשי ה׳

מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף

מאי הוי עלה רב נחמן אמר אומרים זמן בשמיני של חג ורב ששת אמר אין אומרים זמן בשמיני של חג והלכתא אומרים זמן בשמיני של חג

תניא כוותיה דרב נחמן שמיני

Scroll To Top