Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ט״ז באלול תשפ״א | 24 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה מח

הדף היום מוקדש ע"י מענדל רוֹזְבִּי לכבוד יום ההולדת ה35 של אישתו ד"ר חנה שחם-רוזבי, ולרגל סיום הכשרתה כיועצת הלכה במדרשת נשמ"ת. שמח מאד וגאה בך. וע"י ד״ר דניאל ושרה ברלוביץ לכבוד נישואיהן של שבי ברלוביץ ויעקב נמרו היום.

יש ברייתא המחזקת את הדעה שאומרים שהחיינו בשמיני עצרת – שם כתוב ששמיני עצרת שונה בששה דברים והראשי תיבות הם פז"ר קש"ב – פייס, זמן, רגל, קרבן, שירה, וברכה. חייבים לומר הלל ולשמוח ברגל כל שמונת הימים. מניין לומדים שיש חיוב שמחה גם בשמיני עצרת? מה עושים ביום השביעי של סוכות לאחר שגמר לאכול סעודתו האחרונה? למה? אם אין לו מקום בתוך ביתו לאכול וצריך את הסוכה לאכול בשמיני עצרת, מה עושים כדי לעשות היכר שהוא אינו יושב שם כדי לקיים מצוות סוכה? איזה הבדל יש בעניין זה בין אנשי ארץ ישראל ואנשי חו"ל? איך היו מקיימים ניסוך המים? מאיפה הביאו את המים? כמה מים הביאו? איזה מסלול היה לוקח הכהן? איפה היה שופך את המים? המנסך היה מרים ידיו כי פעם אחד היה מעשה בצדוקי שבמקום לשפוך את המים על המזבח, הוא שפך את המים על רגליו כי הצדוקים טענו שאין מצוה של ניסוך המים. כתגובה, העם רגמוהו באתרוגים. מה היו עושים שונה בשבת? הגמרא מביאה ויכוח בין שני מינים שהיו קוראים להם "ששון" ו"שמחה". כל אחד הביא פסוקים עם השם שלהם כדי להראות שהוא יותר טוב מחבירו. ויש עוד דו שיח בין מין בשם ששון לר' אבהו. כל פניות במקדש הם דרך ימין חוץ משלושה מקרים ואחד מהם ניסוך המים. למה? לפי ר' יהודה הכלים שלתוכם היו מנסכים את המים והיין היו השחירו – למה? למה הנקבים בספלים שבהם ניסכו המים והיין היו בגדלים שונים? האם המשנה שמתארת את זה הולכת לפי שיטת ר' יהודה או חכמים? הגמרא מרחיבה בסיפור על הצדוקי ששפך את המים על רגליו ומספרת שאותו היום נפגם קרן המזבח מהמעשה וסתמוהו עם מלח כדי שלא ייראה מזבח פגום.

רגל בפני עצמו לענין פזר קשב פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו קרבן בפני עצמו שירה בפני עצמו ברכה בפני עצמו

מתני׳ ההלל והשמחה שמונה כיצד מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג כשאר כל ימות החג

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא יום טוב הראשון כשהוא אומר אך חלק

ומה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב הראשון מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו

מתני׳ סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג

גמ׳ אין לו כלים להוריד מהו אין לו כלים אלא כי אשתמש במאי אשתמש אלא אין לו מקום להוריד כליו מהו רבי חייא בר (רב) אמר פוחת בה ארבעה ורבי יהושע בן לוי אמר מדליק בה את הנר

ולא פליגי הא לן והא להו

הא תינח סוכה קטנה סוכה גדולה מאי איכא למימר דמעייל בה מאני מיכלא דאמר רבא מאני מיכלא בר ממטללתא מאני משתיא במטללתא

מתני׳ ניסוך המים כיצד צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו עלה בכבש ופנה לשמאלו שני ספלים של כסף היו שם רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין

כמין שני חוטמין דקין (ואחד) מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת מערבו של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא

רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ולמנסך אומר לו הגבה ידך שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב עינא דאמר קרא ושאבתם מים בששון וגו׳

הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה אמר ליה ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו וגו׳ אמר ליה שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב שמחה וששון ליהודים אמר ליה ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב כי בשמחה תצאו אמר ליה שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון

אמר ליה ההוא מינא דשמיה ששון לרבי אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון אמר ליה אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא

עלה בכבש ופנה לשמאלו כו׳ תנו רבנן כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח

אלא שהיו משחירין בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי

ומנוקבים כמין שני חוטמין וכו׳ לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה דאי רבנן כי הדדי נינהו

אפילו תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש

הכי נמי מסתברא דאי רבי יהודה רחב וקצר אית ליה דתניא רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת שמע מינה

מערבו של מים תנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

דף משלהן פרק 80 – שמחת בית השואבה

מהי שמחת בית השואבה? דף משלהן פרק 80 עם הרבניות שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל

דף משלהן- 79 יום טוב שני

יום טוב שני של גלויות: דף משלהן 79

למה עדיין חוגגים בחו"ל יום טוב שני? ומה הקשר לאתרוג? הגמרא דנה באתרוג בסוף החג, ומזכירה את עניני יום טוב. מה זה בעצם אומר, ולמה עדיין חוגגים היום בחו"ל יום טוב שני? (סוכה מו – נב)

סוכה מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה מח

רגל בפני עצמו לענין פזר קשב פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו קרבן בפני עצמו שירה בפני עצמו ברכה בפני עצמו

מתני׳ ההלל והשמחה שמונה כיצד מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג כשאר כל ימות החג

גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא יום טוב הראשון כשהוא אומר אך חלק

ומה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב הראשון מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו

מתני׳ סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג

גמ׳ אין לו כלים להוריד מהו אין לו כלים אלא כי אשתמש במאי אשתמש אלא אין לו מקום להוריד כליו מהו רבי חייא בר (רב) אמר פוחת בה ארבעה ורבי יהושע בן לוי אמר מדליק בה את הנר

ולא פליגי הא לן והא להו

הא תינח סוכה קטנה סוכה גדולה מאי איכא למימר דמעייל בה מאני מיכלא דאמר רבא מאני מיכלא בר ממטללתא מאני משתיא במטללתא

מתני׳ ניסוך המים כיצד צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו עלה בכבש ופנה לשמאלו שני ספלים של כסף היו שם רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין

כמין שני חוטמין דקין (ואחד) מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת מערבו של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא

רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ולמנסך אומר לו הגבה ידך שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב עינא דאמר קרא ושאבתם מים בששון וגו׳

הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה אמר ליה ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו וגו׳ אמר ליה שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב שמחה וששון ליהודים אמר ליה ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב כי בשמחה תצאו אמר ליה שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון

אמר ליה ההוא מינא דשמיה ששון לרבי אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון אמר ליה אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא

עלה בכבש ופנה לשמאלו כו׳ תנו רבנן כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח

אלא שהיו משחירין בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי

ומנוקבים כמין שני חוטמין וכו׳ לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה דאי רבנן כי הדדי נינהו

אפילו תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש

הכי נמי מסתברא דאי רבי יהודה רחב וקצר אית ליה דתניא רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת שמע מינה

מערבו של מים תנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום

Scroll To Top