הדף היומי
סוכה ה
הדף היום מוקדש ע”י משפחת שוסטר לעילוי נשמת אמא של שרונה, סנדרה שימוף וסבתא של עוזר, מלכה שוסטר.
סוכה שאינה גבוהה למעלה מעשרה טפחים פסולה. מניין לנו שיעור זה של עשרה טפחים? המקור הראשון הוא מהארון שהיה גובה עשרה יחד עם הכפורת. הקב”ה דיבר עם משה מעל הכפורת – משם שהקב”ה לא יורד למטה מעשרה טפחים וגם אדם לא עולה לשמים אלא בריחוק עשרה טפחים. מניין לנו הארון וכפורת היו ביחד עשרה טפחים? ארון כתוב בתורה אבל כפורת לומדים או מהמסגרת שהיה סביב השלחן או מהמילים “על פני הכפורת” ופנים של תינוק בגודל של טפח. הגמרא מציעה אפשרויות שונות שיותר/פחות משיעורים אלו ומסבירה למה לא למדו מאלו. מניין שהחלל צריך להיות עשרה לא כולל הסכך ולא עשרה כולל הסכך כמו ארון וכפורת? בגלל קושי זה מביא הגמרא הוכחה אחרת לגובה עשרה טפחים מעשרת הטפחים בין כנפי הכרובים לארון שמתחת (הגובה של הכרובים עצמם). הגמרא מוכיחה ששם היו עשרה טפחים מתחת לכרובים ולא כולל הכרובים. כל הדיון עד עכשיו תואמת את השיטה שהאמות בכלי המשכן היו בינוניות, של ששה טפחים אך אם אומרים שהאמות היו של חמשה טפחים אז כל החישובים אינם מתאימים לעשרה טפחים כי הארון עצמו עם הכפורת היתה שמונה וחצי טפחים! לפי דעה זו, לומדים שהשיעור היה נלמד מהלכה למשה מסיני – כי שיעורים, חציצים ומחיצות הם הלכה למשה מסיני. האם שיעורים אינם מדאורייתא, הרי נלמדים מהפסוק “ארץ חטה ושעורה…”
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ותניא רבי יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם
ולא ירדה שכינה למטה והכתיב וירד ה׳ על הר סיני למעלה מעשרה טפחים והכתיב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים למעלה מעשרה טפחים
ולא עלו משה ואליהו למרום והכתיב ומשה עלה אל האלהים למטה מעשרה והכתיב ויעל אליהו בסערה השמים למטה מעשרה והכתיב מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר רבי תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה
מכל מקום מאחז פני כסא כתיב אישתרבובי אישתרבב ליה כסא עד עשרה ונקט ביה
בשלמא ארון תשעה דכתיב ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו אלא כפורת טפח מנלן דתני רבי חנינא כל הכלים שעשה משה נתנה בהן תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן כפורת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה
צא ולמד מפחות שבכלים שנאמר ועשית לו מסגרת טפח סביב מה להלן טפח אף כאן טפח ונילף מכלים גופייהו תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
ונילף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב שתי אצבעות ומוקף מאזן לאזן וכתוב עליו שתי שיטין יוד הא׳ מלמעלה ו׳קדש למד׳ מלמטה ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה׳ בשיטה אחת
דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט
ונילף מזר דאמר מר זר משהו דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מהכשר כלי אי הכי מסגרת נמי הכשר כלי הוא מסגרתו למטה היתה
הניחא למאן דאמר מסגרתו למטה היתה אלא למאן דאמר מסגרתו למעלה היתה מאי איכא למימר האי הכשר כלי הוא
אלא דנין דבר שנתנה בו תורה מדה מדבר שנתנה בו תורה מדה ואל יוכיחו ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה כלל
רב הונא אמר מהכא על פני הכפורת קדמה ואין פנים פחות מטפח
ואימא כאפי
דבר יוכני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפורת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו
ונילף מפנים של מעלה דכתיב כראות פני אלהים ותרצני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
ונילף מכרוב דכתיב אל הכפורת יהיו פני הכרובים
אמר רב אחא בר יעקב גמירי אין פני כרובים פחותין מטפח ורב הונא נמי מהכא גמיר
ומאי כרוב אמר רבי אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא
אמר ליה אביי אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם אפי רברבי ואפי זוטרא
וממאי דחללה עשרה בר מסככה אימא בהדי סככה
אלא מבית עולמים גמר דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני ותניא מה מצינו בבית עולמים כרובים בשליש הבית הן עומדין משכן נמי כרובים שליש הבית הן עומדין
משכן כמה הוי עשר אמות דכתיב עשר אמות אורך הקרש כמה הוי להו שיתין פושכי תלתיה כמה הוי עשרים פושכי דל עשרה דארון וכפורת פשו להו עשרה וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת קרייה רחמנא סככה למעלה מעשרה
ממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי דלמא להדי רישייהו קיימי אמר רב אחא בר יעקב למעלה כתיב ואימא דמידלי טובא מי כתיב למעלה למעלה
הניחא לרבי מאיר דאמר כל האמות היו בינוניות אלא לרבי יהודה דאמר אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה מאי איכא למימר
ארון וכפורת כמה הוי להו תמניא ופלגא פשו להו חד סרי ופלגא אימא סוכה עד דהויא חד סרי ופלגא
אלא לרבי יהודה הלכתא גמירי לה דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני
שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר
חטה לבית המנוגע דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד
להעמיק בדף
מתי מברכים שהחיינו? האם יש מצווה מיוחדת בבניית הסוכה? – דף משלהן 73
למה לא נתנו לחמוטל להיכנס לשוק ארבעת המינים? ומה יותר חשוב- סוכה או אתרוג? וולוג ראשון למסכת סוכה! (סוכה ב) שהחיינו, בניית סוכה, סוכה, ירושלמי, בבלי
עשרים אמה ועשרה טפחים: סוגיות המראה
הסוגיה הפותחת את מסכת סוכה (עשרים אמה: “מנא הני מילי”), וחברתה המופיעה בדפים ד’-ה’ (“ושאינה גבוהה עשרה טפחים. מנלן?”) הן למעשה שני צדדים של אותה המטבע של משמעות הישיבה בסוכה; הן מייצרות מבנה המבקש להציג היגיון משתי נקודות מבט שונות, שעה שבחתימת הדיון מגיע טוויסט מפתיע ההופך את הקערה על פיה. את התשובות לשאלה…
סוכה ה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ותניא רבי יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם
ולא ירדה שכינה למטה והכתיב וירד ה׳ על הר סיני למעלה מעשרה טפחים והכתיב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים למעלה מעשרה טפחים
ולא עלו משה ואליהו למרום והכתיב ומשה עלה אל האלהים למטה מעשרה והכתיב ויעל אליהו בסערה השמים למטה מעשרה והכתיב מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר רבי תנחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו למטה מעשרה
מכל מקום מאחז פני כסא כתיב אישתרבובי אישתרבב ליה כסא עד עשרה ונקט ביה
בשלמא ארון תשעה דכתיב ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו אלא כפורת טפח מנלן דתני רבי חנינא כל הכלים שעשה משה נתנה בהן תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן כפורת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה
צא ולמד מפחות שבכלים שנאמר ועשית לו מסגרת טפח סביב מה להלן טפח אף כאן טפח ונילף מכלים גופייהו תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
ונילף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב ורחב שתי אצבעות ומוקף מאזן לאזן וכתוב עליו שתי שיטין יוד הא׳ מלמעלה ו׳קדש למד׳ מלמטה ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה׳ בשיטה אחת
דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט
ונילף מזר דאמר מר זר משהו דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מהכשר כלי אי הכי מסגרת נמי הכשר כלי הוא מסגרתו למטה היתה
הניחא למאן דאמר מסגרתו למטה היתה אלא למאן דאמר מסגרתו למעלה היתה מאי איכא למימר האי הכשר כלי הוא
אלא דנין דבר שנתנה בו תורה מדה מדבר שנתנה בו תורה מדה ואל יוכיחו ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה כלל
רב הונא אמר מהכא על פני הכפורת קדמה ואין פנים פחות מטפח
ואימא כאפי
דבר יוכני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפורת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו
ונילף מפנים של מעלה דכתיב כראות פני אלהים ותרצני תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
ונילף מכרוב דכתיב אל הכפורת יהיו פני הכרובים
אמר רב אחא בר יעקב גמירי אין פני כרובים פחותין מטפח ורב הונא נמי מהכא גמיר
ומאי כרוב אמר רבי אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא
אמר ליה אביי אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדם אפי רברבי ואפי זוטרא
וממאי דחללה עשרה בר מסככה אימא בהדי סככה
אלא מבית עולמים גמר דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני ותניא מה מצינו בבית עולמים כרובים בשליש הבית הן עומדין משכן נמי כרובים שליש הבית הן עומדין
משכן כמה הוי עשר אמות דכתיב עשר אמות אורך הקרש כמה הוי להו שיתין פושכי תלתיה כמה הוי עשרים פושכי דל עשרה דארון וכפורת פשו להו עשרה וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת קרייה רחמנא סככה למעלה מעשרה
ממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי דלמא להדי רישייהו קיימי אמר רב אחא בר יעקב למעלה כתיב ואימא דמידלי טובא מי כתיב למעלה למעלה
הניחא לרבי מאיר דאמר כל האמות היו בינוניות אלא לרבי יהודה דאמר אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה מאי איכא למימר
ארון וכפורת כמה הוי להו תמניא ופלגא פשו להו חד סרי ופלגא אימא סוכה עד דהויא חד סרי ופלגא
אלא לרבי יהודה הלכתא גמירי לה דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני
שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר
חטה לבית המנוגע דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד
