Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

כ״ב באלול תשפ״א | 30 אוגוסט 2021
מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

סוכה נד

הגמרא משווה בין המשנה המזכירה את 48 תקיעות החצוצרה למשנה קודמת ששם יש תקיעות שלא מופיעים במשנתינו (במעלה העשירית). המשנה מיוחסת לרבי אליעזר בן יעקב שקבע כי שלוש מהתקיעות בוצעו בטקס המזבח (בזמן זקיפת הערבה, על פי רש"י) במקום במעלה העשירית. מה עומד מאחורי הדיון הזה? רבי אחא בר חנינא סובר שכל קרבן מוסף מוליד חיוב משלו של תשע תקיעות. אם זה כך, המשנה שלנו המציינת את המקרה של יום שישי אחר הצהריים, היא חמורה כי המקרה בו יש 48 תקיעות הוא בעייתי מכיוון שישנם מקרים אחרים (כגון שבת של חול המועד) בהם ניתן לתקוע 48 גם בגלל תקיעות מוסף נוספות. ר' זירא מציע בתחילה כי בשבת לא היו תקיעות לפתיחת השערים (מה שאומר שלא היו 48 תקיעות בשבת) אך רבא דוחה ומציין שבשבת לא היו תקיעות במילוי המים כי מילאו מים לפני שבת. אבל יש עוד ימים עם 48 תקיעות? כנראה התנא הביא מקרה אחד ושייר עוד מקרים. איזה עוד מקרים שייר? הגמרא מקשה על המשנה שקבעה מספר מקסימלי של 48.  הרי לפעמים יש יותר מ48 –  שבחג הפסח שחל בשבת – שכן הקרבת הפסח הונחה בשלוש קבוצות והלל נאמר על ידי כל קבוצה שלוש פעמים בליווי תקיעות. זה הוסיף עוד 27 תקיעות ולפי שיטת רבי יהודה שסובר שהקבוצה השלישית בדרך כלל סיימה את ההקרבה בתחילת קריאת הלל בפעם הראשונה, (ובכך 21 תקיעות בלבד). יחד עם 3 התקיעות לפתיחת השערים וה -18 לקורבנות היומיים, אפשר להגיע ל -51 ואפילו 57 תקיעות. על מנת להציל את המשנה, הגמרא טוענת כי המשנה מדברת רק על מצב שקורה כל שנה ולא מדי כמה שנים. אבל זה קשה כי גם המקרה בסוכות במשנה לא קורה כל שנה כי יום ראשון של סוכות שחל בערב שבת לא יהיו 48 תקיעות. זה מוביל את הגמרא לדיון האם אפשר שיום טוב הראשון של סוכות יחול ביום שישי, שכן בשנה כזו גם יום כיפור ייצא ביום ראשון. זהו ויכוח מהותי יותר בין הרבנים לאחרים בשאלה האם הרבנים יכלו "לכוון" את הלוח כדי שהחגים לא יצאו בימים מסויימים או לא?

מהו דתימא אפילו כרבנן ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא קא משמע לן

ואימא הכי נמי אם כן מאי ולא כלום

ערב שבת שבתוך החג כו׳ ואילו למעלה עשירית לא קתני מתניתין מני רבי אליעזר בן יעקב היא דתניא שלש למעלה עשירית רבי אליעזר בן יעקב אומר שלש על גבי המזבח

האומר למעלה עשירית אינו אומר על גבי המזבח והאומר על גבי המזבח אינו אומר למעלה עשירית

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב כיון דתקע לפתיחת שערים למעלה עשירית למה לי דתקע האי לאו שער הוא הלכך על גבי המזבח עדיף ורבנן סברי כיון דתקע למילוי המים על גבי המזבח למה לי הלכך למעלה העשירית עדיף

כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אייתי מתניתא בידיה ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות שאין תלמוד לומר יתקעו שכבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם ומה תלמוד לומר יתקעו הכל לפי המוספין תוקעין הוא תני לה והוא אמר לה לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף

תנן ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה ואם איתא ליתני שבת שבתוך החג משכחת לה חמשין וחד אמר רבי זירא לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת

אמר רבא מאן הא דלא חש לקימחא חדא דבכל יום תנן ועוד אי נמי כהדדי נינהו ליתני שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה דשמעת מינה תרתי שמעת מינה דרבי אליעזר בן יעקב ושמעת מינה דרבי אחא בר חנינא

אלא אמר רבא לפי שאין תוקעין למילוי מים בשבת דבצרי טובא וליתני נמי ראש השנה שחל להיות בשבת דהא איכא תלתא מוספין מוסף דראש השנה מוסף דראש חודש מוסף דשבת

ערב שבת שבתוך החג איצטריך ליה לאשמעינן כדרבי אליעזר בן יעקב אטו מי קאמר ליתני הא ולא ליתני הא ליתני הא וליתני הא תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר

שייר ערב הפסח

אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא דהא מני רבי יהודה היא דאמר מימיהם של כת שלישית לא הגיעה לומר אהבתי כי ישמע ה׳ מפני שהיו עמה מועטין

(הא אוקימנא) דלא כרבי יהודה ודלמא האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

אלא מאי שייר דהאי שייר שייר ערב הפסח שחל להיות בערב שבת אפיק שית ועייל שית

ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה ולא והא איכא ערב הפסח שחל להיות בשבת דאי לרבי יהודה חמשין וחדא אי לרבנן חמשין ושבע

כי קתני מידי דאיתיה בכל שנה ערב הפסח שחל להיות בשבת דליתיה בכל שנה ושנה לא קתני אטו ערב שבת שבתוך החג מי איתיה בכל שנה זימנין דלא משכחת ליה והיכי דמי כגון שחל יום טוב ראשון בערב שבת

כי מקלעינן יום טוב ראשון בערב שבת מדחי דחינן ליה מאי טעמא כיון דאיקלע יום טוב הראשון של חג להיות בערב שבת יום הכפורים אימת הוי בחד בשבת הלכך דחינן ליה

ומי דחינן ליה והא תנן חלבי שבת קריבין ביום הכפורים

ואמר רבי זירא כי הוינן בי רב בבבל הוה אמרי הא דתניא יום הכפורים שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקית להתם אשכחתיה לרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר רבי עקיבא היא

לא קשיא הא רבנן הא אחרים היא

דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

מיתיבי ראש חדש שחל להיות בשבת שיר של ראש חדש דוחה שיר של שבת ואי איתא לימא דשבת ולימא דראש חדש

אמר רב ספרא מאי דוחה דוחה לקדם ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

אמר רבי יוחנן לידע שהוקבע ראש חדש בזמנו והאי היכירא עבדינן הא היכירא אחריתא עבדינן (דתניא) חלבי תמיד של שחר ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל ראש חדש ניתנין תחת כרכוב המזבח ולמטה

מסכת סוכה מוקדשת ע"י יונתן כץ לעילוי נשמת אמו מרגרט כץ, רות בת אברהם.

להעמיק בדף

סיום מסכת סוכה עם רחלי שפרכר פרנקל – סוכה – בית – מקדש

סיום מסכת סוכה עם מוריה תעסן מיכאלי – ברכת שהחיינו והשמחה במצוות

דף משלהן פרק 80 – שמחת בית השואבה

מהי שמחת בית השואבה? דף משלהן פרק 80 עם הרבניות שירה מרילי מירוויס וחמוטל שובל

תניה רגב

האם יש להפריד בין נשים וגברים באירועי קודש?‏

התיקון הגדול שנהגו לעשות בבית המקדש במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות חורג מגבולות שמחת בית ‏השואבה וימי הבית ומניח שאלות עמוקות אודות הקשר בין קדושה וצניעות, מקומן של נשים בטקסים דתיים, עצם ‏ההתערבות של גברים ונשים – האם לעולם תהיה נגועה בהרהורי עבירה או בקלות ראש? ועוד. המחלוקות ‏הקיימות היום מזינות את הפרשנות…

גפת בדף היומי

גפת 70 סוכה: שמחת בית השואבה

מה הפשט בשמחה של בית השואבה ומה הסוד? הצטרפו אלינו ללימוד של רש"י ותוספות שפותחים ומאירים את חג הסוכות והשמחה שלו באור מיוחד   הפרק החמישי של מסכת סוכה, פרק החליל, פותח בקוד שמפורש על ידי המשנה. הקוד: "החליל חמישה ושישה" ובאורו מופיע מיד לאחריו במשנה: החליל חמשה וששה, זהו החליל של בית השואבה שאינו…

דף משלהן- 79 יום טוב שני

יום טוב שני של גלויות: דף משלהן 79

למה עדיין חוגגים בחו"ל יום טוב שני? ומה הקשר לאתרוג? הגמרא דנה באתרוג בסוף החג, ומזכירה את עניני יום טוב. מה זה בעצם אומר, ולמה עדיין חוגגים היום בחו"ל יום טוב שני? (סוכה מו – נב)

סוכה נד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

סוכה נד

מהו דתימא אפילו כרבנן ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא קא משמע לן

ואימא הכי נמי אם כן מאי ולא כלום

ערב שבת שבתוך החג כו׳ ואילו למעלה עשירית לא קתני מתניתין מני רבי אליעזר בן יעקב היא דתניא שלש למעלה עשירית רבי אליעזר בן יעקב אומר שלש על גבי המזבח

האומר למעלה עשירית אינו אומר על גבי המזבח והאומר על גבי המזבח אינו אומר למעלה עשירית

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב כיון דתקע לפתיחת שערים למעלה עשירית למה לי דתקע האי לאו שער הוא הלכך על גבי המזבח עדיף ורבנן סברי כיון דתקע למילוי המים על גבי המזבח למה לי הלכך למעלה העשירית עדיף

כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אייתי מתניתא בידיה ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות שאין תלמוד לומר יתקעו שכבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם ומה תלמוד לומר יתקעו הכל לפי המוספין תוקעין הוא תני לה והוא אמר לה לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף

תנן ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה ואם איתא ליתני שבת שבתוך החג משכחת לה חמשין וחד אמר רבי זירא לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת

אמר רבא מאן הא דלא חש לקימחא חדא דבכל יום תנן ועוד אי נמי כהדדי נינהו ליתני שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה דשמעת מינה תרתי שמעת מינה דרבי אליעזר בן יעקב ושמעת מינה דרבי אחא בר חנינא

אלא אמר רבא לפי שאין תוקעין למילוי מים בשבת דבצרי טובא וליתני נמי ראש השנה שחל להיות בשבת דהא איכא תלתא מוספין מוסף דראש השנה מוסף דראש חודש מוסף דשבת

ערב שבת שבתוך החג איצטריך ליה לאשמעינן כדרבי אליעזר בן יעקב אטו מי קאמר ליתני הא ולא ליתני הא ליתני הא וליתני הא תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר

שייר ערב הפסח

אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא דהא מני רבי יהודה היא דאמר מימיהם של כת שלישית לא הגיעה לומר אהבתי כי ישמע ה׳ מפני שהיו עמה מועטין

(הא אוקימנא) דלא כרבי יהודה ודלמא האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

אלא מאי שייר דהאי שייר שייר ערב הפסח שחל להיות בערב שבת אפיק שית ועייל שית

ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה ולא והא איכא ערב הפסח שחל להיות בשבת דאי לרבי יהודה חמשין וחדא אי לרבנן חמשין ושבע

כי קתני מידי דאיתיה בכל שנה ערב הפסח שחל להיות בשבת דליתיה בכל שנה ושנה לא קתני אטו ערב שבת שבתוך החג מי איתיה בכל שנה זימנין דלא משכחת ליה והיכי דמי כגון שחל יום טוב ראשון בערב שבת

כי מקלעינן יום טוב ראשון בערב שבת מדחי דחינן ליה מאי טעמא כיון דאיקלע יום טוב הראשון של חג להיות בערב שבת יום הכפורים אימת הוי בחד בשבת הלכך דחינן ליה

ומי דחינן ליה והא תנן חלבי שבת קריבין ביום הכפורים

ואמר רבי זירא כי הוינן בי רב בבבל הוה אמרי הא דתניא יום הכפורים שחל להיות ערב שבת לא היו תוקעין ובמוצאי שבת לא היו מבדילין דברי הכל היא כי סליקית להתם אשכחתיה לרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דיתיב וקאמר רבי עקיבא היא

לא קשיא הא רבנן הא אחרים היא

דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

מיתיבי ראש חדש שחל להיות בשבת שיר של ראש חדש דוחה שיר של שבת ואי איתא לימא דשבת ולימא דראש חדש

אמר רב ספרא מאי דוחה דוחה לקדם ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

אמר רבי יוחנן לידע שהוקבע ראש חדש בזמנו והאי היכירא עבדינן הא היכירא אחריתא עבדינן (דתניא) חלבי תמיד של שחר ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל ראש חדש ניתנין תחת כרכוב המזבח ולמטה

Scroll To Top