הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
סוכה ו
הדף היום מוקדש ע"י דבורה אשהיים (וייס) בתודה לקב"ה ולרפואת קרובה של רוברט וייס, אהרון בן חנה שהתאושש מניתוח. ובתודה גדולה לצוות רופאיו שטיפלו בו במסירות. ובהודאה ולרפואת יעקב שמעון בן ישראלה. וע"י מלכה אברהם לכבוד יום הולדתה ה97 של אביה – "שתמיד תומך בלימוד שלי".
במה מדובר כשאמר רב חייא בר אשי ששיעורין, חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני? הגמרא מקשה גם על עניין שיעורים וגם חציצין שהם הלכות מהתורה! הגמרא מביאה הסברים. יש מחלוקת האם צריך שלוש דפנות או ארבע בסוכה? לפי כל הדעות, הדופן האחרון יכול להיות רק טפח. מה מקור המחלוקת ביניהם? הגמרא מביאה חמש אפשרויות.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן
שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
גפן כדי רביעית יין לנזיר
תאנה כגרוגרת להוצאת שבת
רמון דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים
ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה סלקא דעתך הא איכא הני דאמרינן אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים
דבש ככותבת הגסה ביום הכפורים
אלמא דאורייתא נינהו ותסברא שיעורין מי כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא הוא
חציצין דאורייתא נינהו דכתיב ורחץ (את בשרו) במים שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים
כי אתאי הלכתא לשערו כדרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנא נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע
שערו נמי דאורייתא נינהו דכתיב ורחץ את בשרו במים את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו
כי אתאי הלכתא לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק
דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד
וליגזר נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד
היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה
מחיצין הא דאמרן הניחא לרבי יהודה אלא לרבי מאיר מאי איכא למימר
כי אתאי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה:
ושאין לה שלש דפנות:
תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח רבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח
במאי קמיפלגי רבנן סברי יש אם למסורת ורבי שמעון סבר יש אם למקרא
רבנן סברי יש אם למסורת בסכת בסכת בסכות הרי כאן ארבע
דל חד לגופיה פשו להו תלתא שתים כהלכתן ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח
רבי שמעון סבר יש אם למקרא בסכות בסכות בסכות הרי כאן שש דל חד קרא לגופיה פשו להו ארבע שלש כהלכתן אתאי הלכתא וגרעתה לרביעית ואוקמתה אטפח
ואי בעית אימא דכולי עלמא יש אם למקרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר סככה בעיא קרא ומר סבר סככה לא בעיא קרא
ואיבעית אימא דכולי עלמא יש אם למסורת והכא בהא קמיפלגי מר סבר כי אתאי הלכתא לגרע ומר סבר כי אתאי הלכתא להוסיף
ואיבעית אימא דכולי עלמא כי אתאי הלכתא לגרע ויש אם למסורת והכא בדורשין תחילות קמיפלגי מר סבר דורשין תחילות ומר סבר אין דורשין תחילות
רב מתנה אמר טעמיה דרבי שמעון מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר
ואותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא
אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
סוכה ו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן
שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל
גפן כדי רביעית יין לנזיר
תאנה כגרוגרת להוצאת שבת
רמון דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים
ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה סלקא דעתך הא איכא הני דאמרינן אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים
דבש ככותבת הגסה ביום הכפורים
אלמא דאורייתא נינהו ותסברא שיעורין מי כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא הוא
חציצין דאורייתא נינהו דכתיב ורחץ (את בשרו) במים שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים
כי אתאי הלכתא לשערו כדרבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנא נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע
שערו נמי דאורייתא נינהו דכתיב ורחץ את בשרו במים את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו
כי אתאי הלכתא לכדרבי יצחק דאמר רבי יצחק
דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד
וליגזר נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד
היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה
מחיצין הא דאמרן הניחא לרבי יהודה אלא לרבי מאיר מאי איכא למימר
כי אתאי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה:
ושאין לה שלש דפנות:
תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח רבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח
במאי קמיפלגי רבנן סברי יש אם למסורת ורבי שמעון סבר יש אם למקרא
רבנן סברי יש אם למסורת בסכת בסכת בסכות הרי כאן ארבע
דל חד לגופיה פשו להו תלתא שתים כהלכתן ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח
רבי שמעון סבר יש אם למקרא בסכות בסכות בסכות הרי כאן שש דל חד קרא לגופיה פשו להו ארבע שלש כהלכתן אתאי הלכתא וגרעתה לרביעית ואוקמתה אטפח
ואי בעית אימא דכולי עלמא יש אם למקרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר סככה בעיא קרא ומר סבר סככה לא בעיא קרא
ואיבעית אימא דכולי עלמא יש אם למסורת והכא בהא קמיפלגי מר סבר כי אתאי הלכתא לגרע ומר סבר כי אתאי הלכתא להוסיף
ואיבעית אימא דכולי עלמא כי אתאי הלכתא לגרע ויש אם למסורת והכא בדורשין תחילות קמיפלגי מר סבר דורשין תחילות ומר סבר אין דורשין תחילות
רב מתנה אמר טעמיה דרבי שמעון מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר
ואותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא
אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב
