Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בכסלו תשפ״ב | 22 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית י

הלימוד שלנו היום מקודש לעילוי נשמת אליהו דוד קיי שנרצח אתמול בעיר העתיקה. 

הגמרא מביאה מספר מימרות  על ייחודו של ארץ ישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. מובאת ברייתא לגבי מי הגשמים והיא מיוחסת לרבי יהושע כיוון שהיא מניחה שמי הגשמים מגיעים מהשמיים. רבי יהושע בן לוי אומר שהעולם מקבל את כל גשמיו מהמים של השיריים של מי גן עדן. נערכת השוואה בין מדינות שונות בעולם בגודלם ולאחר מכן לגן עדן ובסופו של דבר לגיהנום. ממתי מתחילים לבקש גשמים? תנא קמא אומר בג’ מרחשון ורבן גמליאל אומר בז’. כמו מי אנו פוסקים? בבבל, מבקשים גשם הרבה יותר מאוחר (60 יום לאחר תקופת טבת) מכיוון שיש פחות צורך בגשמים עד תאריך זו. אם לא ירד גשם עד י”ז במרחשון, יחידים מתחילים לצום שלוש תעניות. הצום מתחיל בבוקר ורוב האיסורים ביום צום חמור כגון נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, וכו’ מותרים בימי צום אלו כיוון שהם פחות חמורים. אם עדיין לא ירד גשם עד ראש חודש כסלו, בית הדין קובע ימי עניות לציבור. חומרת הצומות הללו זהה לסט הראשון. מי נחשב ליחיד שמותר לצום בצום הראשון? אם הבעיה נפתרה במהלך היום שבו יש תענית, משלימים את הצום. אם עוברים ממקום בו צמים למקום בו אינם צמים או להפך, נוהגים בכל המקרים כפי החמור. אם בטעות שכח ואכל, אסור לאכול בצורה שאנשים יראו וגם אסור לאכול הרבה. זה נדרש מפסוק על יעקב ובניו בתקופת הרעב “למה תתראו”. כשהאחים עוזבים את מצרים כדי לחזור הביתה לקחת את יעקב, יוסף אומר להם “אל תרגזו בדרך”. דורשים פסוק זה שאמר להם יוסף לא לדברי תורה בדרך הביתה שמא יטעו בדרך וילכו לאיבוד. אבל האם לא נאמר שאם שני תלמידי חכמים הולכים בדרך ואינם לומדים, מגיע להם להישרף? מאיפה זה נדרש וכיצד נפתרת הסתירה? אסור לצעוד בצעדים גדולים וצריך להיכנס לעיר כשעדיין יום.

בברייתו של עולם

תנו רבנן ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות ארץ ישראל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו וכל העולם כולו על ידי שליח שנאמר הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות

ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית שנאמר הנתן מטר על פני ארץ וגו׳ ארץ ישראל שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף שנאמר הנתן מטר על פני ארץ וגו׳ משל לאדם שמגבל את הגבינה נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

אמר מר ממתקין הן בעבים מנליה דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כתיב חשכת מים עבי שחקים וכתיב חשרת מים עבי שחקים

שקול כף ושדי אריש וקרי ביה חכשרת

ורבי יהושע בהני קראי מאי דריש בהו סבר לה כי הא דכי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא נהור ענני זעירין מוהי חשוך ענני סגיין מוהי

כמאן אזלא הא דתניא מים העליונים במאמר הם תלוים ופירותיהן מי גשמים שנאמר מפרי מעשיך תשבע הארץ כמאן כרבי יהושע ורבי אליעזר ההוא במעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא הוא דכתיב

אמר רבי יהושע בן לוי כל העולם כולו מתמצית גן עדן הוא שותה שנאמר ונהר יצא מעדן וגו׳ תנא מתמצית בית כור שותה תרקב

תנו רבנן ארץ מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה והוא אחד מששים בכוש וכוש אחד מששים בעולם ועולם אחד מששים בגן וגן אחד מששים לעדן ועדן אחד מששים לגיהנם נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדרה לגיהנם ויש אומרים גיהנם אין לה שיעור ויש אומרים עדן אין לה שיעור

אמר רבי אושעיא מאי דכתיב שכנת על מים רבים רבת אוצרת מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים אמר רב עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא אמר אביי נקיטינן טובעני ולא יובשני

מתני׳ בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת

גמ׳ אמר רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל תניא חנניה אומר ובגולה עד ששים בתקופה אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה

איני והא בעו מיניה משמואל מאימת מדכרינן ותן טל ומטר אמר להו מכי מעיילי ציבי לבי טבות רישבא דילמא אידי ואידי חד שיעורא הוא

איבעיא להו יום ששים כלפני ששים או כלאחר ששים תא שמע רב אמר יום ששים כלאחר ששים ושמואל אמר יום ששים כלפני ששים

אמר רב נחמן בר יצחק וסימנך עלאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא אמר רב פפא הלכתא יום ששים כלאחר ששים

מתני׳ הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין שלש תעניות אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה

גמ׳ מאן יחידים אמר רב הונא רבנן ואמר רב הונא יחידים מתענין שלש תעניות שני וחמישי ושני

מאי קמשמע לן תנינא אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני

מהו דתימא הני מילי צבור אבל יחיד לא קמשמע לן תניא נמי הכי כשהתחילו היחידים להתענות מתענין שני וחמישי ושני ומפסיקין בראשי חדשים

ובימים טובים הכתובין במגילת תענית

תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא כל תלמידי חכמים יחידים איזהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה

תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

תנו רבנן מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים

שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם

אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך

איני והאמר רבי אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף

לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני

במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם

והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר הבקר אור והאנשים שלחו

אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תענית י

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית י

בברייתו של עולם

תנו רבנן ארץ ישראל נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות ארץ ישראל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו וכל העולם כולו על ידי שליח שנאמר הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות

ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית שנאמר הנתן מטר על פני ארץ וגו׳ ארץ ישראל שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף שנאמר הנתן מטר על פני ארץ וגו׳ משל לאדם שמגבל את הגבינה נוטל את האוכל ומניח את הפסולת

אמר מר ממתקין הן בעבים מנליה דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כתיב חשכת מים עבי שחקים וכתיב חשרת מים עבי שחקים

שקול כף ושדי אריש וקרי ביה חכשרת

ורבי יהושע בהני קראי מאי דריש בהו סבר לה כי הא דכי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא נהור ענני זעירין מוהי חשוך ענני סגיין מוהי

כמאן אזלא הא דתניא מים העליונים במאמר הם תלוים ופירותיהן מי גשמים שנאמר מפרי מעשיך תשבע הארץ כמאן כרבי יהושע ורבי אליעזר ההוא במעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא הוא דכתיב

אמר רבי יהושע בן לוי כל העולם כולו מתמצית גן עדן הוא שותה שנאמר ונהר יצא מעדן וגו׳ תנא מתמצית בית כור שותה תרקב

תנו רבנן ארץ מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה והוא אחד מששים בכוש וכוש אחד מששים בעולם ועולם אחד מששים בגן וגן אחד מששים לעדן ועדן אחד מששים לגיהנם נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדרה לגיהנם ויש אומרים גיהנם אין לה שיעור ויש אומרים עדן אין לה שיעור

אמר רבי אושעיא מאי דכתיב שכנת על מים רבים רבת אוצרת מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים אמר רב עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא אמר אביי נקיטינן טובעני ולא יובשני

מתני׳ בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת

גמ׳ אמר רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל תניא חנניה אומר ובגולה עד ששים בתקופה אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניה

איני והא בעו מיניה משמואל מאימת מדכרינן ותן טל ומטר אמר להו מכי מעיילי ציבי לבי טבות רישבא דילמא אידי ואידי חד שיעורא הוא

איבעיא להו יום ששים כלפני ששים או כלאחר ששים תא שמע רב אמר יום ששים כלאחר ששים ושמואל אמר יום ששים כלפני ששים

אמר רב נחמן בר יצחק וסימנך עלאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא אמר רב פפא הלכתא יום ששים כלאחר ששים

מתני׳ הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין שלש תעניות אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה

גמ׳ מאן יחידים אמר רב הונא רבנן ואמר רב הונא יחידים מתענין שלש תעניות שני וחמישי ושני

מאי קמשמע לן תנינא אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני

מהו דתימא הני מילי צבור אבל יחיד לא קמשמע לן תניא נמי הכי כשהתחילו היחידים להתענות מתענין שני וחמישי ושני ומפסיקין בראשי חדשים

ובימים טובים הכתובין במגילת תענית

תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא כל תלמידי חכמים יחידים איזהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה

תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו

תנו רבנן מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים

שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם

אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך

איני והאמר רבי אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף

לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני

במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם

והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר הבקר אור והאנשים שלחו

אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו

גלול כלפי מעלה