Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ד׳ בטבת תשפ״ב | 08.12.21 | הדף היומי: תענית כו

הדף היומי

כ״א בכסלו תשפ״ב | 25 נובמבר 2021

תענית יג

הדף היום מוקדש ע"י ביל ושירה פטורניק לזכר נשמת רבקה ר'צ בת חיים. וע"י נעמה ליבנר לעילוי נשמת גלדיס לייבנר ז"ל. למדה תורה לשמה ולימדה באהבה ובמסירות. אהבה את הארץ, העם והתורה." וע"י טובה וצבי סינצקי לזכר נשמת דודה ברכה – גלוריה מהלר "אם היא הייתה פה היא הייתה מאושרת ממספר הנשים שלומדות דף יומי. היא ממשיכה לעורר בנו השראה ללמוד ולחנך את בנותינו ולגרום להן להרגיש כמו משתתפות מלאות במסורה שלנו."

מה הלו"ז בימי תעניות? למה דווקא סדר זה? האם מותר לאבל או בתעניות ציבור לרחוץ במים צוננים? רב חסדא אומר שבתעניות מותר באבל ותשעה באב אסור. יש שתי גירסאות בדברי רבא – באחד הוא מיקל ומתיר צונן גם לאבל. בשני הוא מסכים עם רב חסדא. איפה בתפילה מוסיף היחיד תפילת עננו – כברכה בפני עצמה או בשומע תפילה?

איפוך אנא לא סלקא דעתך דכתיב ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה וגו׳ וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואפרשה כפי אל ה׳

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב ואבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר

אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא ונועלין את המרחצאות אמר ליה אביי ואי בצונן אסור סוכרין את הנהרות מבעי ליה למיתני

אמר רב שישא בריה דרב אידי אבא הכי קשיא ליה מכדי תנן אסור ברחיצה נועלין את המרחצאות למה לי אלא לאו שמע מינה בחמין אסור בצונן מותר

לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא שאובין נינהו

אלא לאו בצונן וחייבי טבילות אין איניש אחרינא לא אמר רב חנא בר קטינא לא נצרכה אלא לחמי טבריא

אי הכי אימא סיפא אמר רבי חנינא סגן הכהנים כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ואי אמרת בצונן מותר ירחץ בצונן אמר רב פפא באתרא דלא שכיח צונן

תא שמע כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יוצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל

מאי לאו אכולהו ובמאי עסקינן אילימא בחמין פניו ידיו ורגליו מי שרו והאמר רב ששת אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן

לא לעולם בחמין ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל אשארא קאי

תא שמע דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בן רבי חנינא ורחץ בצונן כל שבעה התם כשתכפוהו אבליו הוה דתניא תכפוהו אבליו בזה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים

אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול

אמר רבא אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא מיתיבי

אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה הא נערה רשאה

מאי לאו ברחיצה ובמאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס

לימא מסייע ליה דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בר חנינא ורחץ בצונן כל שבעה

אמרי התם בשתכפוהו אבליו זה אחר זה דתניא תכפוהו אבליו בזה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול ולא באהל

איכא דאמרי אמר רבא אבל אסור בצונן כל שבעה מאי שנא מבשר ויין התם לפכוחי פחדיה הוא דעביד

לימא מסייע ליה אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה רשאה במאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס

אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה והלכתא אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין ובין בצונן כל שבעה אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר אבל לסוך אפילו כל שהוא אסור ואם לעבר את הזוהמא מותר

צלותא דתעניתא היכי מדכרינן אדבריה רב יהודה לרב יצחק בריה ודרש יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל של תענית והיכן אומרה בין גואל לרופא

מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו אלא אמר רב יצחק בשומע תפלה וכן אמר רב ששת בשומע תפלה

מיתיבי אין בין יחיד לצבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה מאי יחיד ומאי צבור אילימא יחיד ממש וצבור שליח צבור הני תשע עשרה עשרין וארבע הוו

אלא לאו הכי קאמר אין בין יחיד דקבל עליו תענית יחיד ליחיד שקבל עליו תענית צבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה שמע מינה יחיד קובע ברכה לעצמו

לא לעולם אימא לך שליח צבור ודקא קשיא לך שליח צבור עשרין וארבע מצלי בשלש תעניות ראשונות דליכא עשרים וארבע

ולא והא אין בין קתני אין בין שלש ראשונות לשלש אמצעיות אלא שבאלו מותרין בעשיית מלאכה ובאלו אסורין בעשיית מלאכה הא לעשרים וארבע זה וזה שוין

תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר ותו והא אין בין קתני אלא תנא באיסורי קא מיירי בתפלות לא מיירי ואי בעית אימא באמצעייתא נמי לא מצלי עשרים וארבע

ולא והתניא אין בין שלש שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות הא לכל דבריהן זה וזה שוין וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא אין בין קתני

ותסברא אין בין דוקא

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תענית יג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית יג

איפוך אנא לא סלקא דעתך דכתיב ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה וגו׳ וכתיב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואפרשה כפי אל ה׳

אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב ואבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר

אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא ונועלין את המרחצאות אמר ליה אביי ואי בצונן אסור סוכרין את הנהרות מבעי ליה למיתני

אמר רב שישא בריה דרב אידי אבא הכי קשיא ליה מכדי תנן אסור ברחיצה נועלין את המרחצאות למה לי אלא לאו שמע מינה בחמין אסור בצונן מותר

לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא שאובין נינהו

אלא לאו בצונן וחייבי טבילות אין איניש אחרינא לא אמר רב חנא בר קטינא לא נצרכה אלא לחמי טבריא

אי הכי אימא סיפא אמר רבי חנינא סגן הכהנים כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ואי אמרת בצונן מותר ירחץ בצונן אמר רב פפא באתרא דלא שכיח צונן

תא שמע כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יוצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל

מאי לאו אכולהו ובמאי עסקינן אילימא בחמין פניו ידיו ורגליו מי שרו והאמר רב ששת אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן

לא לעולם בחמין ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל אשארא קאי

תא שמע דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בן רבי חנינא ורחץ בצונן כל שבעה התם כשתכפוהו אבליו הוה דתניא תכפוהו אבליו בזה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים

אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול

אמר רבא אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא מיתיבי

אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה הא נערה רשאה

מאי לאו ברחיצה ובמאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס

לימא מסייע ליה דאמר רבי אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של רבי יוסי בר חנינא ורחץ בצונן כל שבעה

אמרי התם בשתכפוהו אבליו זה אחר זה דתניא תכפוהו אבליו בזה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול ולא באהל

איכא דאמרי אמר רבא אבל אסור בצונן כל שבעה מאי שנא מבשר ויין התם לפכוחי פחדיה הוא דעביד

לימא מסייע ליה אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה רשאה במאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס

אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה והלכתא אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין ובין בצונן כל שבעה אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר אבל לסוך אפילו כל שהוא אסור ואם לעבר את הזוהמא מותר

צלותא דתעניתא היכי מדכרינן אדבריה רב יהודה לרב יצחק בריה ודרש יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל של תענית והיכן אומרה בין גואל לרופא

מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו אלא אמר רב יצחק בשומע תפלה וכן אמר רב ששת בשומע תפלה

מיתיבי אין בין יחיד לצבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה מאי יחיד ומאי צבור אילימא יחיד ממש וצבור שליח צבור הני תשע עשרה עשרין וארבע הוו

אלא לאו הכי קאמר אין בין יחיד דקבל עליו תענית יחיד ליחיד שקבל עליו תענית צבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה שמע מינה יחיד קובע ברכה לעצמו

לא לעולם אימא לך שליח צבור ודקא קשיא לך שליח צבור עשרין וארבע מצלי בשלש תעניות ראשונות דליכא עשרים וארבע

ולא והא אין בין קתני אין בין שלש ראשונות לשלש אמצעיות אלא שבאלו מותרין בעשיית מלאכה ובאלו אסורין בעשיית מלאכה הא לעשרים וארבע זה וזה שוין

תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר ותו והא אין בין קתני אלא תנא באיסורי קא מיירי בתפלות לא מיירי ואי בעית אימא באמצעייתא נמי לא מצלי עשרים וארבע

ולא והתניא אין בין שלש שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות הא לכל דבריהן זה וזה שוין וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא אין בין קתני

ותסברא אין בין דוקא

Scroll To Top