Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בכסלו תשפ״ב | 26 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית יד

נפתרה השאלה נגד דעתו של רב יצחק לגבי יחיד שמתענה אומר תפילת ‘עננו’ בברכת ‘שומע תפילה’. האם אנחנו פוסקים כרב יצחק? האם נשים בהריון ומניקות צמות בתעניות ציבור שנתקנו על גשמים? כשאומר במשנה שסדרת תעניות השלישית ‘מתריעין’ – האם זה אומר לתקוע בשופר או להתפלל ‘עננו’? בתקופתו של רבי יהודה נשיאה לא ירדו גשמים גם לאחר התעניות האחרונות. הוא גזר תעניות נוספות. רב אמי חלק על כך. האם יש להבחין בהקשר זה בין גשמים לפורענויות אחרות. אם כן, איך ולמה? אנשים שצריכים גשם בזמנים הפוכים לאלה שצריכים גשם בישראל, כיצד יש להוסיף את תפילת הגשם – במקום הקבוע או באמצע ברכת ‘שומע תפילה’. מה בדיוק התכוונה המשנה לגבי איך ומתי נפתחות חנויות בצומות בימי חמישי? אם כל הצומות עוברים ועדיין אין גשם, המשנה תיארה מספר דברים שאנשים לא עושים כמו לבנות, לנטוע וכדומה. איזה סוג בנייה/נטיעות אסור? אסור גם שאלת שלום. מה אם מישהו לא יודעת את ההלכה ואומר שלום, האם אפשר להחזיר להם שלום. ואם כן, באיזה אופן? לא כולם יכולים ליפול על הפנים בתפילה ולא כולם יכולים לקרוע את בגדיהם. מי יכול ומי לא ומה הבעיות בפעולות אלו?

והא שייר תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא מילי דצינעא קתני מילי דבפרהסיא לא קתני

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו קתני

ותסברא מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא השתא דאתית להכי עשרים וארבעה נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא

מאי הוי עלה אמר רבי שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב בין גואל לרופא ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל בשומע תפילה והלכתא בשומע תפילה

תני חדא עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות

אמר רב אשי נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו

מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בעננו

קא סלקא דעתן מאן דאמר בעננו לא אמר בשופרות ומאן דאמר בשופרות לא אמר בעננו והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן שמונה עשרה התרעות וסימן לדבר יריחו ויריחו שופרות הוה ותיובתא למאן דאמר בעננו

אלא בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה התרעה כי פליגי בעננו מר סבר קרי לה התרעה ומר סבר לא קרי לה התרעה

למאן דאמר בעננו כל שכן בשופרות ולמאן דאמר בשופרות אבל בעננו לא

והתניא ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין מדצעקה בפה התרעה בשופרות

תנאי היא דתנן על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים רבי יוסי אמר לעזרה אבל לא לצעקה

במאי אילימא בשופרות שופרות בשבת מי שרי אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה שמע מינה

בשני דרבי יהודה נשיאה הוה צערא

גזר תלת עשרה תעניות ולא איעני סבר למיגזר טפי אמר ליה רבי אמי הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי

אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד אלא הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים תניא נמי הכי כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו

לימא תיהוי תיובתיה דרבי אמי אמר לך רבי אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה

שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מטרא היכי נעביד כיחידים דמינן או כרבים דמינן כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כרבים דמינן ובברכת השנים שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה

מיתיבי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי רבי תנא הוא ופליג

מאי הוי עלה רב נחמן אמר בברכת השנים רב ששת אמר בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה

בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת איבעיא להו היכי קתני בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין כל היום כולו

תא שמע דתניא בשני מטין עד הערב ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה תנא בבנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים

ובשאילת שלום תנו רבנן חברים אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין כבני אדם הנזופין למקום עד שירחמו עליהם מן השמים

אמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון שנאמר ויאמר ה׳ אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך

ואמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב שנאמר ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו וגו׳

ואמר רבי אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרון בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב ויפול משה ואהרן על פניהם יהושע וכלב בקריעה דכתיב ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם

מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני אי הוה כתיב יהושע כדקאמרת השתא דכתיב ויהושע הא והא עביד

ואמר רבי אלעזר לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלכים בקימה ושרים בהשתחויה מלכים בקימה דכתיב כה אמר ה׳ גאל ישראל קדושו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תענית יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית יד

והא שייר תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא מילי דצינעא קתני מילי דבפרהסיא לא קתני

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו קתני

ותסברא מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא השתא דאתית להכי עשרים וארבעה נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא

מאי הוי עלה אמר רבי שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב בין גואל לרופא ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל בשומע תפילה והלכתא בשומע תפילה

תני חדא עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות

אמר רב אשי נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו

מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בעננו

קא סלקא דעתן מאן דאמר בעננו לא אמר בשופרות ומאן דאמר בשופרות לא אמר בעננו והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן שמונה עשרה התרעות וסימן לדבר יריחו ויריחו שופרות הוה ותיובתא למאן דאמר בעננו

אלא בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה התרעה כי פליגי בעננו מר סבר קרי לה התרעה ומר סבר לא קרי לה התרעה

למאן דאמר בעננו כל שכן בשופרות ולמאן דאמר בשופרות אבל בעננו לא

והתניא ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין מדצעקה בפה התרעה בשופרות

תנאי היא דתנן על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים רבי יוסי אמר לעזרה אבל לא לצעקה

במאי אילימא בשופרות שופרות בשבת מי שרי אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה שמע מינה

בשני דרבי יהודה נשיאה הוה צערא

גזר תלת עשרה תעניות ולא איעני סבר למיגזר טפי אמר ליה רבי אמי הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי

אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד אלא הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים תניא נמי הכי כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורענויות מתענין והולכין עד שיענו

לימא תיהוי תיובתיה דרבי אמי אמר לך רבי אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה

שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מטרא היכי נעביד כיחידים דמינן או כרבים דמינן כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כרבים דמינן ובברכת השנים שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה

מיתיבי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי רבי תנא הוא ופליג

מאי הוי עלה רב נחמן אמר בברכת השנים רב ששת אמר בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה

בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת איבעיא להו היכי קתני בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין כל היום כולו

תא שמע דתניא בשני מטין עד הערב ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה תנא בבנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים

ובשאילת שלום תנו רבנן חברים אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין כבני אדם הנזופין למקום עד שירחמו עליהם מן השמים

אמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון שנאמר ויאמר ה׳ אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך

ואמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב שנאמר ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו וגו׳

ואמר רבי אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרון בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב ויפול משה ואהרן על פניהם יהושע וכלב בקריעה דכתיב ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם

מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני אי הוה כתיב יהושע כדקאמרת השתא דכתיב ויהושע הא והא עביד

ואמר רבי אלעזר לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלכים בקימה ושרים בהשתחויה מלכים בקימה דכתיב כה אמר ה׳ גאל ישראל קדושו

גלול כלפי מעלה