Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ד׳ בטבת תשפ״ב | 08.12.21 | הדף היומי: תענית כו

הדף היומי

כ״ג בכסלו תשפ״ב | 27 נובמבר 2021

תענית טו – שבת כ"ג בכסלו

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

כיצד מתנהלות התפילות במהלך הסדרה השלישית של התעניות? הארון נלקח לרחוב. מניחים אפר על ראשי המנהיגים ואז שמים גם האנשים על ראשיהם. זקן קם ומדגיש איך הקב"ה לא מתעניין בצומות ובשקים אלא במעשינו. ישנם קריטריונים לבחירת השליח ציבור. לתפילת שמונה עשרה מוסיפים שש ברכות נוספות ותוקעים בשופר לכל אחת מהן. מה נאמר בגוף כל ברכה וכיצד מסתיימת כל ברכה? בזמנם של רבי חלפתא ורבי חנינא בן תרדיון, ענו העם כפי שענו בבית המקדש (ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) במקום לענות אמן והרבנים לא היו מרוצים מכך. מה הם הכללים לגבי תעניות לכהנים שהיו במשמרות בבית המקדש באותו שבוע? מה עוד אסור להם לעשות בשבוע שבו הם עובדים בבית המקדש? באיזה מקרה יש יוצאים מן הכלל? התאריכים המוזכרים במגילת תענית – האם אפשר לצום יום לפני או אחרי? במה זה תלוי ומהן הדעות השונות? התעניות תמיד נקבעות לימי שני וחמישי אבל כל סדרה מתחילה ביום שני, אף פעם לא ביום חמישי – למה? אם מכריזים על צומות ומאוחר יותר מבינים שאחד התאריכים חל בראש חודש או חנוכה או פורים, האם עדיין צמים? הגמרא דנה בהנחת האפר ומדוע זה נעשה לפי הסדר הזה ובאופן המסוים שהזכירה המשנה?

לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו ושרים בהשתחויה דכתיב שרים וישתחוו מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני אי הוה כתיב ושרים ישתחוו כדקאמרת השתא דכתיב שרים וישתחוו הא והא עבוד

אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה צדיקים לאורה דכתיב אור זרע לצדיק ולישרים שמחה דכתיב ולישרי לב שמחה

הדרן עלך מאימתי

מתני׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נותן בראשו

הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר וקרעו לבבכם ואל בגדיכם

עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה

ואומר לפניהן עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואלו הן זכרונות ושופרות אל ה׳ בצרתה לי קראתי ויענני אשא עיני אל ההרים וגו׳ ממעמקים קראתיך ה׳ תפלה לעני כי יעטף

רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה אשר היה דבר ה׳ אל ירמיהו על דברי הבצרות

ואומר חותמיהן על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ זוכר הנשכחות

על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

על הששית הוא אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ המרחם על הארץ

מעשה

בימי רבי חלפתא ורבי חנניא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה ולא ענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה

וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגין כן אלא בשער מזרח ובהר הבית

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע

וחכמים אומרים שלש תעניות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת

כל הכתוב במגלת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור

דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו אסור לאחריו מותר

אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שניות חמישי שני וחמישי רבי יוסי אומר כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת

גמ׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו׳ ואפילו בקמייתא ורמינהו שלש תעניות ראשונות ושניות נכנסים לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה

ובשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו רבי נתן אומר אפר מקלה הן מביאין אמר רב פפא כי תנן נמי מתניתין אשבע אחרונות תנן

ובראש הנשיא והדר תני כל אחד ואחד נותן בראשו איני והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן

בגדולה מתחילין מן הגדול שנאמר ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר ובקללה מתחילין מן הקטן שבתחלה נתקלל נחש ואחר כך נתקללה חוה ואחר כך נתקלל אדם

הא חשיבותא לדידהו דאמרי להו אתון חשיביתו למיבעי עלן רחמי אכולי עלמא

כל אחד ואחד נותן בראשו נשיא ואב בית דין נמי נשקלו אינהו ונינחו בראשייהו מאי שנא דשקיל איניש אחרינא ומנח להו אמר רבי אבא דמן קסרי אינו דומה מתבייש מעצמו

להעמיק בדף

תניה רגב

חציו לה' וחציו לכם

שולחנות ערוכים כל טוב בחגים ושעות של הסבה בצוותא אינם רק כאב הראש של דיאטניות בימינו, אלא מאפיין ‏מרכזי של שמחת החג עוד בתקופת חז"ל. כך עולה באופן מובהק מסוגיות שונות במסכת ביצה, לדוגמה ההיתר ‏שהורו בית הלל לפתוח את תריסי החנויות ביום טוב ואף להחזירן למקומן משום שמחת יום טוב (דף י' ע"א), וכן…

דף משלהן- 82 שירה וחמוטל על פרנסה והשתדלות

דף משלהן 82 – על פרנסה והשתדלות

האם הפרנסה שלנו נקבעת מראשית השנה? האם לא צריך לעבוד ולהתאמץ? עשרת ימי תשובה פוגשים את הדך היומי.. (ביצה טו)  

גפת בדף היומי

"גפת 65 סוכה: "בטלה דעתו של אדם – מתי ייחודיות דעת האדם מקבלת מקום?

מה מקומה של אינדבדואליות וייחודיות בתוך המערכת ההלכתית? האם דעתי וצורת ההתנהלות האישית שלי מתבטלת בהגדרות המשפטיות והפילוסופיות ביחס ל"דעתו של האדם הסביר"? בשאלה זה נדון השבוע בגפ"ת בדף היומי דרך דינה של מטלית אחת קטנה המוזכרת אצלנו בסוגיה.. מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו. החצי השני של משניות פרק ראשון במסכת סוכה עוסק בשאלה החומרים והאופי של…

דף משלהן- פוליטיקה בגמרא 63

על פוליטיקה בגמרא – דף משלהן 63

מחפשים ראש ממשלה? במסכת יומא מחפשים כהן גדול שראוי לתפקיד מה ההבדל בין בית ראשון ובית שני בנוגע לכהנים גדולים? מי קנה את הכהונה? ולמה הוא בכל זאת זכור לטוב? מיהו יהושע בן גמלא?     כהן גדול, יהושע בן גמלא, בית מקדש, יום כיפור

סוד הקטורת דף משלהן 60 פגיעה מינית

סוד הקטורת – מתי חשוב לגלות סוד?- דף משלהן 60

 למה משפחת אבטינס לא גילתה את סוד הקטורת? מתי חשוב לספר סוד ואיך מתמודדים עם הסתרה סביב פגיעות מיניות הטרדה מינית/פגיעה מינית/סוד/קטורת דף משלהן פרק 60 עם חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי

מסכת פסחים

"בין קודש לחול אני חי" – מאת יעל לדרר שחק

בס"ד מסכת פסחים, פרק ראשון, דפים יד – כ הימים האחרונים מעט מאתגרים בשבילי, לאחר תאונה קלה שהשביתה אותי קלות, וכך בעודי מחכה לצאת מהבית ככל בני האדם, נזכרתי בדיני הטומאה ה"מפחידים" כל כך רבים מקרב הלומדים והלומדות דף יומי החדשים והחדשות כמוני (ואולי גם כמה מן הוותיקים), שמסכת פסחים דנה בה בפרק ראשון מדף…

תענית טו – שבת כ"ג בכסלו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית טו – שבת כ"ג בכסלו

לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו ושרים בהשתחויה דכתיב שרים וישתחוו מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני אי הוה כתיב ושרים ישתחוו כדקאמרת השתא דכתיב שרים וישתחוו הא והא עבוד

אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה צדיקים לאורה דכתיב אור זרע לצדיק ולישרים שמחה דכתיב ולישרי לב שמחה

הדרן עלך מאימתי

מתני׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נותן בראשו

הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר וקרעו לבבכם ואל בגדיכם

עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה

ואומר לפניהן עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואלו הן זכרונות ושופרות אל ה׳ בצרתה לי קראתי ויענני אשא עיני אל ההרים וגו׳ ממעמקים קראתיך ה׳ תפלה לעני כי יעטף

רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה אשר היה דבר ה׳ אל ירמיהו על דברי הבצרות

ואומר חותמיהן על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ זוכר הנשכחות

על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ שומע תפלה

על הששית הוא אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה׳ המרחם על הארץ

מעשה

בימי רבי חלפתא ורבי חנניא בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה ולא ענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה

וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגין כן אלא בשער מזרח ובהר הבית

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע

וחכמים אומרים שלש תעניות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת

כל הכתוב במגלת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור

דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו אסור לאחריו מותר

אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שניות חמישי שני וחמישי רבי יוסי אומר כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת

גמ׳ סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה כו׳ ואפילו בקמייתא ורמינהו שלש תעניות ראשונות ושניות נכנסים לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה

ובשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו רבי נתן אומר אפר מקלה הן מביאין אמר רב פפא כי תנן נמי מתניתין אשבע אחרונות תנן

ובראש הנשיא והדר תני כל אחד ואחד נותן בראשו איני והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן

בגדולה מתחילין מן הגדול שנאמר ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר ובקללה מתחילין מן הקטן שבתחלה נתקלל נחש ואחר כך נתקללה חוה ואחר כך נתקלל אדם

הא חשיבותא לדידהו דאמרי להו אתון חשיביתו למיבעי עלן רחמי אכולי עלמא

כל אחד ואחד נותן בראשו נשיא ואב בית דין נמי נשקלו אינהו ונינחו בראשייהו מאי שנא דשקיל איניש אחרינא ומנח להו אמר רבי אבא דמן קסרי אינו דומה מתבייש מעצמו

Scroll To Top