Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ה בכסלו תשפ״ב | 29 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית יז

הדף השבוע מוקדש ע”י רבקה ומרטין הימל לכבוד חג חנוכה.

הדף היום מוקדש ע”י קרול רובינסון וארטור גולד לזכר נשמת אביה של קרול, לוי רובינסון, יהודה ליב בן משה. “היום, ביום הראשון של חנוכה זה 22 שנה מאז שהוא נפטר. הוא היה מסור למשפחתו ולבית כנסת. אנחנו אוהבים ומתגעגים עליו.”

הלשון בחלק מהברכות הנוספות בתעניות ציבור היא נושא לוויכוח. מה עומד מאחורי הדעות? מה ההבדלים לגבי הלכות כגון איסור שתיית יין לכהנים במשמר בבית המקדש באותו שבוע לבין אלו שחלק מהמשפחה שעובדת באותו היום? אותם דינים חלים גם אם הכהנים לא מגיעים לבית המקדש או כנראה גם בימינו שאין בית המקדש. למה? מה הדין למי שכבר לא יודע מהו השבוע שבו הוא אמור להיות שם – האם מותר לו אי פעם לשתות יין? באיזו תדירות מסתפר מלך או כהן גדול? מהן הבעיות לגבי גדילת שיער לכהנים רגילים? פרטים נדרשים מפרטי דין של הנזיר. האם חוקים אלה ישימים גם היום? מהיכן לומדים שיש איסור לכהן לגדל שערו או לשתות יין? האם יש סיבה להבחין ביניהם בימינו? מגילת תענית מציינת ימים שאי אפשר להספיד. רבי יוסי לומד שגם יום לפני ואחרי אסורים. שני מקרים המוזכרים במגילת תענית מובאים – א’-ח’ בניסן ו-ח’ בניסן עד סוף פסח. ביחס למקרים אלו עולות מספר שאלות.

אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה

על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם כו׳ תנא יש מחליפין צעקה לאליהו ותפלה לשמואל בשלמא גבי שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה צעקה

אלא גבי אליהו תפלה כתיב צעקה לא כתיב ענני ה׳ ענני לשון צעקה היא

על הששית הוא אומר מי שענה את יונה כו׳ על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד כו׳ מכדי יונה בתר דוד ושלמה הוה מאי טעמא מקדים ליה ברישא משום דבעי למיחתם מרחם על הארץ תנא משום סומכוס אמרו ברוך משפיל הרמים

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין כו׳ תנו רבנן מפני מה אמרו אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם

מפני מה אמרו אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה

מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת

אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל השנה

רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו אמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי

אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מאי טעמא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין

תנו רבנן מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחת לשלשים יום מלך מסתפר בכל יום מאי טעמא אמר רבי אבא בר זבדא אמר קרא מלך ביפיו תחזינה עיניך כהן גדול מערב שבת לערב שבת מאי טעמא אמר רב שמואל בר יצחק הואיל ומשמרות מתחדשות

כהן הדיוט אחת לשלשים יום מנלן אתיא פרע פרע מנזיר כתיב הכא וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב התם קדש יהיה גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים

ונזיר גופיה מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מנלן אמר קרא יהיה בגימטריא תלתין הוי אמר ליה רב פפא לאביי ודלמא הכי קאמר רחמנא לא לירבו כלל אמר ליה אי הוה כתב לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא לישלחו

אי הכי אפילו האידנא נמי דומיא דשתויי יין מה שתויי יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף הכא נמי

והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורים לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא

כרבי מכלל דרבנן אסרי מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא הכא אפשר דמספר ועייל

אי הכי שתוי יין נמי אפשר דגני פורתא ועייל כדרמי בר אבא דאמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין לאו מי איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בששתה שיעור רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו

רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן

מיתיבי ואלו שהן במיתה שתויי יין ופרועי ראש בשלמא שתויי יין בהדיא כתיב בהו יין ושכר אל תשת אלא פרועי ראש מנלן

דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית ואיתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה

ומינה אי מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה לא כי איתקוש למיתה הוא דאתקוש אבל לאחולי עבודה לא אתקוש

אמר ליה רבינא לרב אשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה אמר ליה ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה לא למדנו ומדברי קבלה למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה

אלא גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא כי גמירי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי

כל הכתוב במגילת תענית דלא למיספד לפניו אסור לאחריו מותר תנו רבנן אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למיספד בהון מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד בהון מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד בהון

אמר מר מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד למה לי מריש ירחא לימא מתרי בניסן וראש חודש גופיה יום טוב הוא ואסור אמר רב לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו

ושלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני ראש חדש ראש חדש דאורייתא הוא ודאורייתא לא בעי חיזוק

דתניא הימים האלה הכתובין במגילת תענית לפניהם ולאחריהם אסורין שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהן ולאחריהן מותרין ומה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק

אמר מר מתמניא ביה עד סוף המועד למה לי עד סוף המועד לימא עד המועד ומועד גופיה יום טוב הוא ואסור אמר רב פפא כדאמר רב לא נצרכא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תענית יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית יז

אלא בראש השנה וביובלות ובשעת מלחמה

על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם כו׳ תנא יש מחליפין צעקה לאליהו ותפלה לשמואל בשלמא גבי שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה צעקה

אלא גבי אליהו תפלה כתיב צעקה לא כתיב ענני ה׳ ענני לשון צעקה היא

על הששית הוא אומר מי שענה את יונה כו׳ על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד כו׳ מכדי יונה בתר דוד ושלמה הוה מאי טעמא מקדים ליה ברישא משום דבעי למיחתם מרחם על הארץ תנא משום סומכוס אמרו ברוך משפיל הרמים

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין כו׳ תנו רבנן מפני מה אמרו אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם

מפני מה אמרו אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה

מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת

אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל השנה

רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו אמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי

אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מאי טעמא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין

תנו רבנן מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחת לשלשים יום מלך מסתפר בכל יום מאי טעמא אמר רבי אבא בר זבדא אמר קרא מלך ביפיו תחזינה עיניך כהן גדול מערב שבת לערב שבת מאי טעמא אמר רב שמואל בר יצחק הואיל ומשמרות מתחדשות

כהן הדיוט אחת לשלשים יום מנלן אתיא פרע פרע מנזיר כתיב הכא וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב התם קדש יהיה גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים

ונזיר גופיה מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מנלן אמר קרא יהיה בגימטריא תלתין הוי אמר ליה רב פפא לאביי ודלמא הכי קאמר רחמנא לא לירבו כלל אמר ליה אי הוה כתב לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא לישלחו

אי הכי אפילו האידנא נמי דומיא דשתויי יין מה שתויי יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף הכא נמי

והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורים לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו האידנא כהני חמרא

כרבי מכלל דרבנן אסרי מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא הכא אפשר דמספר ועייל

אי הכי שתוי יין נמי אפשר דגני פורתא ועייל כדרמי בר אבא דאמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין לאו מי איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בששתה שיעור רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו

רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן

מיתיבי ואלו שהן במיתה שתויי יין ופרועי ראש בשלמא שתויי יין בהדיא כתיב בהו יין ושכר אל תשת אלא פרועי ראש מנלן

דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית ואיתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה

ומינה אי מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה לא כי איתקוש למיתה הוא דאתקוש אבל לאחולי עבודה לא אתקוש

אמר ליה רבינא לרב אשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה אמר ליה ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה לא למדנו ומדברי קבלה למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה

אלא גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא כי גמירי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי

כל הכתוב במגילת תענית דלא למיספד לפניו אסור לאחריו מותר תנו רבנן אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למיספד בהון מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד בהון מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד בהון

אמר מר מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד למה לי מריש ירחא לימא מתרי בניסן וראש חודש גופיה יום טוב הוא ואסור אמר רב לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו

ושלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני ראש חדש ראש חדש דאורייתא הוא ודאורייתא לא בעי חיזוק

דתניא הימים האלה הכתובין במגילת תענית לפניהם ולאחריהם אסורין שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהן ולאחריהן מותרין ומה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק

אמר מר מתמניא ביה עד סוף המועד למה לי עד סוף המועד לימא עד המועד ומועד גופיה יום טוב הוא ואסור אמר רב פפא כדאמר רב לא נצרכא

גלול כלפי מעלה