תענית ב

מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג

אמר לו רבי יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר אמר לו רבי אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו אם כן לעולם יהא מזכיר

אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

גמ׳ תנא היכא קאי דקתני מאימתי תנא התם קאי

דקתני מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירים גבורות גשמים

וליתני התם מאי שנא דשבקיה עד הכא

אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונים על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים

וליתני מאימתי מזכירים על הגשמים מאי גבורות גשמים אמר רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב הנתן מטר על פני הארץ ושלח מים על פני חוצות

מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם

כתיב הכא עשה גדלות עד אין חקר וכתיב התם הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה׳ בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה

ומנא לן דבתפלה דתניא לאהבה את ה׳ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש

אמר רבי יוחנן שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים

מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכר אלהים את רחל וישמע

אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב וידעתם כי אני ה׳ בפתחי את קברותיכם

במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב פותח את ידך וגו׳ ורבי יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:

רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו׳: איבעיא להו רבי אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה

מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא

תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה רבי אליעזר אלא מלולב איכא דאמרי רבי אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה

מאי היא דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב רבי יהושע אומר משעת הנחתו

אמר רבי אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים

אמר לו רבי יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה אמר לו רבי אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירין גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה

רבי יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר רבי יהודה משום רבי יהושע אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

שפיר קאמר ליה רבי אליעזר לרבי יהושע אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא

אלא גשמים כל דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר הלוא קציר חטים היום וגו׳

רבי יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מאי טעמא דרבי יהודה בן בתירה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר

נאמר בשני ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם

הרי מם יוד מם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה

ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן

רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין

אימא תרוייהו דחמרא סבר לה כרבי יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא