Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 4 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית כב – שבת, א’ דראש חודש טבת

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

אביי מקנא באבא אומנה ושולח שליחים לבדוק אותו ולראות אם הוא באמת אדם טוב כמו שהוא נראה. רבא קינא באביי בגלל שאביי קיבל שלום מישיבה של מעלה פעם בשבוע ורבא רק פעם בשנה. רבי ברוקה פוגש את אליהו בשוק ומבקש ממנו להצביע על אנשים שהולכים לזכות לחיים בעולם הבא. אליהו מצביע על אנשים שלא בדיוק נראים כאנשים שיזכו לחיי עולם הבא. רבי ברוקה מדבר איתם כדי לברר אילו מעשים הם עשו שבגללם הם ראויים. אם חיית בר פועלת בצורה חריגה, זו סיבה לתקן תעניות, אבל אם זה בדרך הרגילה, אז לא. מה נחשב חריגה/לא חריגה? אם באים עם חרב לעיר מכריזים על תעניות, גם אם מדובר בחרב של שלום כמו בסיפור עם פרעה נכו ויאשיהו כמתואר בדברי הימים ב פרק ​​ל”ה. הגמרא מעמיקה יותר בפרשות המשנה בנוגע לשדפון, מקרה בו זאבים אכלו 2 ילדים, באילו נושאים זועקים בתפילה בשבת, והוויכוח לגבי דבר בשבת. למה אסור לנו להתפלל אם יורד יותר מדי גשם? האם יש חריג לכלל זה?

לצפרא כרכינהו ושקלינהו וקמו ונפקו להו לשוקא ואשכחינהו אמרו ליה לשיימיה מר היכי שוו אמר להו הכי והכי אמרו ליה ודלמא שוו טפי אמר להו בהכי שקלינהו אמרו ליה דידך ניהו ושקלינהו מינך

אמרו ליה במטותא מינך במאי חשדתינן אמר להו אמינא פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו למימר לי אמרו ליה השתא נשקלינהו מר אמר להו מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי לצדקה

הוה קא חלשא דעתיה דרבא משום דאביי אמרו ליה מסתייך דקא מגנית אכולא כרכא

רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה אמר ליה איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי אמר ליה לא אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה אמר ליה האי בר עלמא דאתי הוא

רהט בתריה אמר ליה מאי עובדך אמר ליה זיל האידנא ותא למחר למחר אמר ליה מאי עובדך אמר ליה זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה ואמרי דשתנא היא

אמר ליה מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר אמר ליה בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא

אדהכי והכי אתו הנך תרי אחי אמר ליה הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא

על אלו מתריעין בכל מקום כו׳ תנו רבנן על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל ארבה וחסיל ועל חיה רעה רבי עקיבא אומר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אפילו לא נראה בארץ ישראל אלא כנף אחד מתריעין עליהן

ועל חיה וכו׳ תנו רבנן חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה אינה משולחת אין מתריעין עליה אי זו היא משולחת ואי זו היא שאינה משולחת נראית בעיר משולחת בשדה אינה משולחת ביום משולחת בלילה אינה משולחת

ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת נחבאת מפניהן אינה משולחת טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן משולחת אכלה שניהן אינה משולחת עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת

הא גופה קשיא אמרת נראתה בעיר משולחת לא שנא ביום ולא שנא בלילה והדר אמרת ביום משולחת בלילה אינה משולחת

לא קשיא הכי קאמר נראתה בעיר ביום משולחת בעיר בלילה אינה משולחת אי נמי בשדה אפילו ביום אינה משולחת

ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת הא עומדת אינה משולחת והדר אמרת נחבאת מפניהן אינה משולחת הא עומדת משולחת

לא קשיא כאן בשדה הסמוכה לאגם כאן בשדה שאינה סמוכה לאגם

טרפה שני בני אדם כאחד ואכלה אחד מהן משולחת שניהם אינה משולחת והא אמרת אפילו רצתה אמר רב פפא כי תני ההיא באגמא

גופא עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת פשיטא אמר רב פפא ככוכי דציידי

על החרב וכו׳ תנו רבנן חרב שאמרו אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום אלא אפילו חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה ואף על פי כן נכשל בה המלך יאשיהו שנאמר

וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך

מאי אלהים אשר עמי אמר רב יהודה אמר רב זו עבודה זרה אמר הואיל וקא בטח בעבודה זרה יכילנא ליה

וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד מאי כי החליתי מאד אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשו כל גופו ככברה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מפני מה נענש יאשיהו מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך מאי דרש וחרב לא תעבר בארצכם

מאי חרב אילימא חרב שאינה של שלום והכתיב ונתתי שלום בארץ אלא אפילו של שלום והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה

כי הוה ניחא נפשיה חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן אמר שמא חס ושלום מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה אמר צדיק הוא ה׳ כי פיהו מריתי פתח עליה ההיא שעתא רוח אפינו משיח ה׳

מעשה וירדו זקנים מירושלים לעריהם כו׳ איבעיא להו כמלא תנור תבואה או דלמא כמלא תנור פת

תא שמע כמלא פי תנור ועדיין תיבעי להו ככיסויא דתנורא או דלמא כי דרא דריפתא דהדר ליה לפומא דתנורא תיקו

ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים כו׳ אמר עולא משום רבי שמעון בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר וטמאו את העצמות

על אלו מתריעין בשבת כו׳ תנו רבנן עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה מתריעין בשבת ועל כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית

רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו אמר רב יהודה אמר רב מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך החייה

שמעון התימני אומר אף על הדבר כו׳ איבעיא להו לא הודו לו חכמים בשבת אבל בחול הודו לו או דלמא לא הודו לו כלל

תא שמע דתניא מתריעין על הדבר בשבת ואין צריך לומר בחול רבי חנן בן פיטום תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר אין מתריעין על הדבר כל עיקר

על כל צרה שלא תבוא על הצבור כו׳ תנו רבנן על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מאי טעמא אמר רבי יוחנן לפי שאין מתפללין על רוב הטובה

ואמר רבי יוחנן מניין שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו׳ מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא עד שיבלו שפתותיכם מלומר די

אמר רמי בר רב יוד ובגולה מתריעין עליה תניא נמי הכי שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם

שאלו את רבי אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רגליו במים והתניא ידיו רגליו כידיו קאמינא

אמר רבה בר בר חנה לדידי חזיא לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה מיתחזי איניבא

תנו רבנן ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית שכל זמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות דבר אחר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

סיפורי תענית עם דר תמר מאיר

סיפורי תענית – רבי ברוקא בשוק

סיפורי תענית עם דר תמר מאיר

סיפורי תענית: מבוא

מבוא לסיפורי תענית עם הרבנית ד”ר תמר מאיר לכבוד הפרק השלישי של מסכת תהענית, הרבנית ד”ר תמר מאיר משתפת אותנו בעומק האגדתות העולות בפרק.   שיעורים נוספים בנושא עם הרבנית ד”ר תמר מאיר: נקדימון בן גוריון- סיפורי תענית סיפור חוני במשנה מערך שיעור על אבא חלקיה לימוד על סוגיית מפולת באתר בית אביחי מאמרים: חסידות…

תענית כב – שבת, א’ דראש חודש טבת

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית כב – שבת, א’ דראש חודש טבת

לצפרא כרכינהו ושקלינהו וקמו ונפקו להו לשוקא ואשכחינהו אמרו ליה לשיימיה מר היכי שוו אמר להו הכי והכי אמרו ליה ודלמא שוו טפי אמר להו בהכי שקלינהו אמרו ליה דידך ניהו ושקלינהו מינך

אמרו ליה במטותא מינך במאי חשדתינן אמר להו אמינא פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו למימר לי אמרו ליה השתא נשקלינהו מר אמר להו מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי לצדקה

הוה קא חלשא דעתיה דרבא משום דאביי אמרו ליה מסתייך דקא מגנית אכולא כרכא

רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה אמר ליה איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי אמר ליה לא אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה אמר ליה האי בר עלמא דאתי הוא

רהט בתריה אמר ליה מאי עובדך אמר ליה זיל האידנא ותא למחר למחר אמר ליה מאי עובדך אמר ליה זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה ואמרי דשתנא היא

אמר ליה מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר אמר ליה בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא

אדהכי והכי אתו הנך תרי אחי אמר ליה הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא

על אלו מתריעין בכל מקום כו׳ תנו רבנן על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל ארבה וחסיל ועל חיה רעה רבי עקיבא אומר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אפילו לא נראה בארץ ישראל אלא כנף אחד מתריעין עליהן

ועל חיה וכו׳ תנו רבנן חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה אינה משולחת אין מתריעין עליה אי זו היא משולחת ואי זו היא שאינה משולחת נראית בעיר משולחת בשדה אינה משולחת ביום משולחת בלילה אינה משולחת

ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת נחבאת מפניהן אינה משולחת טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן משולחת אכלה שניהן אינה משולחת עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת

הא גופה קשיא אמרת נראתה בעיר משולחת לא שנא ביום ולא שנא בלילה והדר אמרת ביום משולחת בלילה אינה משולחת

לא קשיא הכי קאמר נראתה בעיר ביום משולחת בעיר בלילה אינה משולחת אי נמי בשדה אפילו ביום אינה משולחת

ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת הא עומדת אינה משולחת והדר אמרת נחבאת מפניהן אינה משולחת הא עומדת משולחת

לא קשיא כאן בשדה הסמוכה לאגם כאן בשדה שאינה סמוכה לאגם

טרפה שני בני אדם כאחד ואכלה אחד מהן משולחת שניהם אינה משולחת והא אמרת אפילו רצתה אמר רב פפא כי תני ההיא באגמא

גופא עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת פשיטא אמר רב פפא ככוכי דציידי

על החרב וכו׳ תנו רבנן חרב שאמרו אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום אלא אפילו חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה ואף על פי כן נכשל בה המלך יאשיהו שנאמר

וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך

מאי אלהים אשר עמי אמר רב יהודה אמר רב זו עבודה זרה אמר הואיל וקא בטח בעבודה זרה יכילנא ליה

וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד מאי כי החליתי מאד אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשו כל גופו ככברה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מפני מה נענש יאשיהו מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך מאי דרש וחרב לא תעבר בארצכם

מאי חרב אילימא חרב שאינה של שלום והכתיב ונתתי שלום בארץ אלא אפילו של שלום והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה

כי הוה ניחא נפשיה חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן אמר שמא חס ושלום מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה אמר צדיק הוא ה׳ כי פיהו מריתי פתח עליה ההיא שעתא רוח אפינו משיח ה׳

מעשה וירדו זקנים מירושלים לעריהם כו׳ איבעיא להו כמלא תנור תבואה או דלמא כמלא תנור פת

תא שמע כמלא פי תנור ועדיין תיבעי להו ככיסויא דתנורא או דלמא כי דרא דריפתא דהדר ליה לפומא דתנורא תיקו

ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים כו׳ אמר עולא משום רבי שמעון בן יהוצדק מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר וטמאו את העצמות

על אלו מתריעין בשבת כו׳ תנו רבנן עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה מתריעין בשבת ועל כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית

רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו אמר רב יהודה אמר רב מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך החייה

שמעון התימני אומר אף על הדבר כו׳ איבעיא להו לא הודו לו חכמים בשבת אבל בחול הודו לו או דלמא לא הודו לו כלל

תא שמע דתניא מתריעין על הדבר בשבת ואין צריך לומר בחול רבי חנן בן פיטום תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר אין מתריעין על הדבר כל עיקר

על כל צרה שלא תבוא על הצבור כו׳ תנו רבנן על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מאי טעמא אמר רבי יוחנן לפי שאין מתפללין על רוב הטובה

ואמר רבי יוחנן מניין שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו׳ מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא עד שיבלו שפתותיכם מלומר די

אמר רמי בר רב יוד ובגולה מתריעין עליה תניא נמי הכי שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם

שאלו את רבי אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רגליו במים והתניא ידיו רגליו כידיו קאמינא

אמר רבה בר בר חנה לדידי חזיא לי קרן אפל דקם ההוא טייעא כי רכיב גמלא ונקיט רומחא בידיה מיתחזי איניבא

תנו רבנן ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינונית שכל זמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות דבר אחר

גלול כלפי מעלה