הדף היומי
תענית כז
הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי פלבר לזכר נשמת יובל מור-יוסף ויוסי כהן שנהרגו בפיגוע בגבעת אסף ולרפואה שלמה של בנה נתנאל אילן בן שיינה ציפורה שנפצע קשה בפיגוע.
הדף גם מוקדש ע”י פתי אבנס לזכר נשמת אמה גלוריה ויסמן “אמא שלי אהבה את זה שאני לומדת את הדף היומי. היא היתה גאה להיות יהודיה וחגגה את החיים בכל יום ויום.”
הדף גם מוקדש ע”י סלביה סימונס לזכר נשמת פסי בת אליהו יצחק ורחל לאה “פסי – שהעניקה השראה לרבים באהבתה ללימוד תורה – היא הייתה מעריצה את קהילת הדרן ובכמות של נשים שלומדות.”
האם אנחנו לומדים איסור שכרות בכהן המברך ברכת כהנים מדיני נזיר או מהיקש בפסוק בדברים י:ח בין שירות לברכה? מדוע הוקמו המעמדות? ברייתא מציינת כי 24 משמרות כהונה היו בארץ ישראל ו-12 היו ביריחו. האם זה אומר שהיו 36!? ולמה בדיוק הכוונה בישראל/ביריחו? כהנים ולווים חיוניים להקרבת הקרבנות. האם גם המעמדות? מה עם כלי הנגינה? האם החלק החשוב בשיר במקדש הוא הקולות או הכלים? משה קבע שמונה משמרות כהונה לפי ברייתא אחת אבל ברייתא אחרת אומרת שש עשרה. יש גם ברייתות סותרות על איך ומתי זה הפך לעשרים וארבעה. אילו משפחות כהנים שהיו בבית המקדש הראשון חזרו ארצה כשנבנה בית המקדש השני ושימשו בו גם כן. מדוע אנו קוראים את פרשת בריאת העולם בזמן המעדמות? אנשי המעדות היו צמים מיום שני עד חמישי באותו שבוע. לגבי קריאת התורה וחלוקת הקטעים לעליות, במקרה שישנם חמישה פסוקים בחלק אחד (יום של הבריאה) ושלושה בחלק השני, השלושה פסוקים מהווים עליה אחת יש ויכוח בין רב ושמואל לגבי הקטע הארוך. האם פסוק אחד קוראים פעמיים או מתחלק לשניים, בגלל שחייבים לקרוא מינימום שלושה פסוקים לכל עליה. הגמרא מעלה קושיות על הדעות.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר
ומאי חזית דמקשת לקולא אקיש לחומרא אסמכתא נינהו מדרבנן ולקולא
אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל׳ כו׳ מאי קאמר הכי קאמר אלו הן מעמדות ומה טעם תיקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי
והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים הגיע זמן משמר לעלות כהנים ולוים עולין לירושלים
תנו רבנן עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל ושתים עשרה ביריחו שתים עשרה ביריחו נפישן להו טובא אלא שתים עשרה מהן ביריחו הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל לירושלים וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים
אמר רב יהודה אמר שמואל כהנים ולוים וישראלים מעכבין את הקרבן במתניתא תנא רבי שמעון בן אלעזר כהנים ולוים וכלי שיר מעכבין את הקרבן במאי קמיפלגי מר סבר עיקר שירה בפה ומר סבר עיקר שירה בכלי
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר בא שמואל והעמידן על שש עשרה בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה שנאמר בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד
מיתיבי משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר ובא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע שנאמר המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם הכי קאמר מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע
תניא אידך משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע שנאמר וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה ואומר בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר
מאי ואומר וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר הכא נמי דנפישי בני איתמר שמונה מעיקרא ארבעה הוו תא שמע בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר תיובתא דרב חמא בר גוריא
אמר לך רב חמא בר גוריא תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דאמר שמונה
תנו רבנן ארבעה משמרות עלו מן הגולה ואלו הן ידעיה חרים פשחור ואימר עמדו נביאים שביניהם
וחלקום והעמידום על עשרים וארבעה בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חבריו שש בא חרים ונטל חלקו וחלק חבריו שש וכן פשחור וכן אימר
וכן התנו נביאים שביניהם שאפילו יהויריב ראש משמרת עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו
וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית מנהני מילי אמר רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר ויאמר ה׳ אלהים במה אדע כי אירשנה
אמר אברהם רבונו של עולם שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר ליה לאו אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני במה אירשנה אמר ליה קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת וגו׳
אמר לפניו רבונו של עולם תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם
תנו רבנן אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ארבע תעניות בשני בשבת בשלישי ברביעי ובחמישי בשני על יורדי הים בשלישי על הולכי מדברות
ברביעי על אסכרא שלא תיפול על התינוקות בחמישי על עוברות ומיניקות עוברות שלא יפילו מיניקות שיניקו את בניהם ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת קל וחומר בשבת עצמה
באחד בשבת מאי טעמא לא אמר רבי יוחנן מפני הנוצרים רבי שמואל בר נחמני אמר מפני שהוא שלישי ליצירה
ריש לקיש אמר מפני נשמה יתירה דאמר ריש לקיש נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש
ביום הראשון בראשית ו׳יהי רקיע׳ תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים מאי טעמא חמישה פסוקי הויין ותניא הקורא בתורה אל יפחות משלשה פסוקים
רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מאי טעמא לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה
ושמואל אמר פוסק ומי פסקינן והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין ושמואל התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר
ושמואל אמר פוסק מאי טעמא לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין וגזרה משום היוצאין
מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה ביחיד ואם הראשון קורא שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת ויש אומרים שלשה לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין
למאן דאמר דולג לידלוג ולמאן דאמר פוסק ליפסוק שאני התם
להעמיק בדף
תשובה וברכת כהנים – גפ”ת 82
האם ברכת כהנים היא באמת סוג של עבודת מקדש או לא? למה בעלי מומים יכולים לברך? והאם מומרים שחוזרים בתשובה יכולים לברך ברכת כהנים? הצטרפו אלינו ללימוד מחלוקת הראשונים היסודית בברכת כהנים בסוגיה. ב”ה גפת תענית כז ע”א המחלוקת הגדולה על ברכת כהנים ותשובה מסכת תענית היא אחד המקורות החשובים לדיני ברכת כהנים. אחת הסוגיות…
תענית כז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר
ומאי חזית דמקשת לקולא אקיש לחומרא אסמכתא נינהו מדרבנן ולקולא
אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל׳ כו׳ מאי קאמר הכי קאמר אלו הן מעמדות ומה טעם תיקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי
והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים הגיע זמן משמר לעלות כהנים ולוים עולין לירושלים
תנו רבנן עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל ושתים עשרה ביריחו שתים עשרה ביריחו נפישן להו טובא אלא שתים עשרה מהן ביריחו הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל לירושלים וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים
אמר רב יהודה אמר שמואל כהנים ולוים וישראלים מעכבין את הקרבן במתניתא תנא רבי שמעון בן אלעזר כהנים ולוים וכלי שיר מעכבין את הקרבן במאי קמיפלגי מר סבר עיקר שירה בפה ומר סבר עיקר שירה בכלי
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר בא שמואל והעמידן על שש עשרה בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה שנאמר בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד
מיתיבי משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר ובא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע שנאמר המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם הכי קאמר מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע
תניא אידך משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע שנאמר וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה ואומר בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר
מאי ואומר וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר הכא נמי דנפישי בני איתמר שמונה מעיקרא ארבעה הוו תא שמע בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר תיובתא דרב חמא בר גוריא
אמר לך רב חמא בר גוריא תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דאמר שמונה
תנו רבנן ארבעה משמרות עלו מן הגולה ואלו הן ידעיה חרים פשחור ואימר עמדו נביאים שביניהם
וחלקום והעמידום על עשרים וארבעה בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חבריו שש בא חרים ונטל חלקו וחלק חבריו שש וכן פשחור וכן אימר
וכן התנו נביאים שביניהם שאפילו יהויריב ראש משמרת עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר ויהויריב טפל לו
וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית מנהני מילי אמר רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר ויאמר ה׳ אלהים במה אדע כי אירשנה
אמר אברהם רבונו של עולם שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר ליה לאו אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני במה אירשנה אמר ליה קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת וגו׳
אמר לפניו רבונו של עולם תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם
תנו רבנן אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ארבע תעניות בשני בשבת בשלישי ברביעי ובחמישי בשני על יורדי הים בשלישי על הולכי מדברות
ברביעי על אסכרא שלא תיפול על התינוקות בחמישי על עוברות ומיניקות עוברות שלא יפילו מיניקות שיניקו את בניהם ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת קל וחומר בשבת עצמה
באחד בשבת מאי טעמא לא אמר רבי יוחנן מפני הנוצרים רבי שמואל בר נחמני אמר מפני שהוא שלישי ליצירה
ריש לקיש אמר מפני נשמה יתירה דאמר ריש לקיש נשמה יתירה ניתנה בו באדם בערב שבת במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש
ביום הראשון בראשית ו׳יהי רקיע׳ תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים מאי טעמא חמישה פסוקי הויין ותניא הקורא בתורה אל יפחות משלשה פסוקים
רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מאי טעמא לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה
ושמואל אמר פוסק ומי פסקינן והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין ושמואל התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר
ושמואל אמר פוסק מאי טעמא לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין וגזרה משום היוצאין
מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה ביחיד ואם הראשון קורא שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת ויש אומרים שלשה לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין
למאן דאמר דולג לידלוג ולמאן דאמר פוסק ליפסוק שאני התם
