Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בטבת תשפ״ב | 10 דצמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית כח

הדף היום מוקדש ע”י שרון רענן לזכר נשמת מנחם יצחק בן שאול וסוזן בת רחל. וע”י קרן קוסווטקי לזכר נשמת אסתר משה בת אהרן “היא מאוד אהבה ללמוד והייתה רוצה להיות חלק מקהילת הדרן!”

באילו תפילות של המעמדות היו קוראים בתורה מתוך ספר תורה ובאילו יקראו בעל פה כדרך שקוראים קריאת שמע. זה תלוי איך לפסק שורה במשנה. מדוע יש הבדלים בין יום שיש מוסף ליום שיש קרבן עצים לגבי תפילת המעמדות שעליהן מדלגים? מה זה היה קרבן עצים שהביאו הכהנים והעם? מי הם האנשים המוזכרים במשנה בשם גונבי עלי וקוצי קציעות? אלה היו אנשים שהצליחו להערים על השלטונות שגזרו על היהודים לא להביא עצים וביכורים לבית המקדש. כמו כן, בני סלמאי עשו מעשה דומה בכדי להכניס עצים לירושלים למזבח. מי היו פתח מואב בן יהודה ועדין בן יהודה – יש אומרים שהם צאצאי דוד ויש אומרים מיואב בן צרויה, אחיינו של דוד. לפי איזו דעה סוברת משנתנו? מר קשישא שואל את רב אשי מדוע ביום שיש בו מוסף לא דוחים רק את המעמד שלו (במוסף), כמו שיום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית? רב אשי עונה שרבי יוסי סובר כך. המשנה מזכירה את הראשון בטבת כיום שיש בו את שלושתם – הלל, מוסף וקרבן עצים. מה לגבי הראשון של ניסן גם? מכאן עולה שהלל בראש חודש הוא מנהג בלבד ולכן מדלגים על סעיפים מסוימים. באילו ימים קוראים הלל מדאורייתא? מה היו סדר האירועים/תאריכים מקבלת התורה עד שבירת הלוחות שמזה נוכיח שנשתברו הלוחות בי”ז בתמוז? קרבן התמיד בוטל בי”ז בתמוז – כך נלמדת המסורת. חומות העיר נפרצו בי”ז תמוז – האם זה לא היה בט’ לפי ספר ירמיהו? התאריך י”ז מתייחס לבית המקדש השני. מהיכן לומדים שאפוסטמוס שרף את התורה בי”ז בתמוז וגם הועמד פסל בהיכל?

דאית ליה רווחא

פרשה גדולה קורין אותה בשנים בשחרית ובמוסף ובמנחה קורין על פיהן כו׳ איבעיא להו היכי קאמר בשחרית ובמוסף קורין אותה בספר ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע או דלמא הכי קתני בשחרית קורין אותה בספר ובמוסף ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע

תא שמע דתניא בשחרית ובמוסף נכנסין לבית הכנסת וקורין כדרך שקורין כל השנה ובמנחה יחיד קורא אותה על פה אמר רבי יוסי וכי יחיד יכול לקרות דברי תורה על פה בציבור אלא כולן נכנסין וקורין אותה על פה כקורין את שמע

כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד כו׳ מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה והללו דברי סופרים

זמן עצי כהנים והעם כו׳ תנו רבנן למה הוצרכו לומר זמן עצי כהנים והעם אמרו כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם

וכך התנו נביאים שביניהן שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבין משלהן שנאמר והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ה׳ אלהינו ככתוב בתורה

ועמהם כהנים ולוים וכל מי כו׳ תנו רבנן מה היו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות

אמרו פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה ושלא יביאו בכורים לירושלים והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל

מה עשו כשרין ויראי חטא שבאותו הדור הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלי על כתפיהן וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם להיכן אתם הולכין אומרין להם לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו כיון שעברו מהן עיטרום בסלים והביאום לירושלים

תנא הן הן בני סלמאי הנתופתי תנו רבנן מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל

מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים

ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב

בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה תנא בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה

בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו׳ תנו רבנן בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה

באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו׳ מני מתני לא רבי מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי מאיר ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה

אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יוסי ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה

לעולם רבי יוסי ותרי תנאי אליבא דרבי יוסי

באחד בטבת לא היה בו מעמד כו׳ אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי

מאי שנא הלל דדחי דידיה ומאי שנא מוסף דלא דחי דידיה

אמר ליה רב אשי השתא דלאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן אמר ליה הכי קאמינא לך לא לידחי אלא דידיה

אמר ליה איכא רבי יוסי דקאי כוותך דתניא רבי יוסי אומר כל יום שיש בו מוסף יש בו מעמד מעמד דמאי אילימא מעמד דשחרית הא תנא קמא נמי הכי קאמר אלא מעמד דמוסף דידיה נמי לא דחי

אלא דמנחה קרבן עצים דחי אלא לאו דנעילה שמע מינה דידיה דחי דלאו דידיה לא דחי שמע מינה

וליתני נמי באחד בניסן לא היה בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים אמר רבא זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את הלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת ובגולה עשרים ואחד יום ואלו הן תשעת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ושני ימים הראשונים של פסח ושני ימים טובים של עצרת

רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר

חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וכו׳ נשתברו הלוחות מנלן דתניא בששה לחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה בו מאן דאמר בששה ניתנו בששה ניתנו ובשבעה עלה משה

מאן דאמר בשבעה בשבעה ניתנו ובשבעה עלה משה דכתיב ויקרא אל משה ביום השביעי וכתיב ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עשרים וארבעה דסיון ושיתסר דתמוז מלו להו ארבעין

בשיבסר בתמוז נחית אתא ותברינהו ללוחות וכתיב ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וישלך מידיו את הלחות וישבר אתם תחת ההר

בטל התמיד גמרא

הובקעה העיר בשבעה עשר והכתיב בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר וגו׳

אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשניה בשבעה עשר בו

שרף אפוסטמוס את התורה גמרא

העמיד צלם בהיכל מנלן דכתיב ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם

וחד הוה והכתיב ועל כנף שקוצים משמם אמר רבא תרי הוו ונפל חד על חבריה ותבריה ליה לידיה ואשתכח דהוה כתיב

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תענית כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית כח

דאית ליה רווחא

פרשה גדולה קורין אותה בשנים בשחרית ובמוסף ובמנחה קורין על פיהן כו׳ איבעיא להו היכי קאמר בשחרית ובמוסף קורין אותה בספר ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע או דלמא הכי קתני בשחרית קורין אותה בספר ובמוסף ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע

תא שמע דתניא בשחרית ובמוסף נכנסין לבית הכנסת וקורין כדרך שקורין כל השנה ובמנחה יחיד קורא אותה על פה אמר רבי יוסי וכי יחיד יכול לקרות דברי תורה על פה בציבור אלא כולן נכנסין וקורין אותה על פה כקורין את שמע

כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד כו׳ מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה והללו דברי סופרים

זמן עצי כהנים והעם כו׳ תנו רבנן למה הוצרכו לומר זמן עצי כהנים והעם אמרו כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם

וכך התנו נביאים שביניהן שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבין משלהן שנאמר והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ה׳ אלהינו ככתוב בתורה

ועמהם כהנים ולוים וכל מי כו׳ תנו רבנן מה היו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות

אמרו פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה ושלא יביאו בכורים לירושלים והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל

מה עשו כשרין ויראי חטא שבאותו הדור הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלי על כתפיהן וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם להיכן אתם הולכין אומרין להם לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו כיון שעברו מהן עיטרום בסלים והביאום לירושלים

תנא הן הן בני סלמאי הנתופתי תנו רבנן מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל

מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים

ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב

בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה תנא בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה

בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו׳ תנו רבנן בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה

באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו׳ מני מתני לא רבי מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי רבי מאיר ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה

אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יוסי ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה

לעולם רבי יוסי ותרי תנאי אליבא דרבי יוסי

באחד בטבת לא היה בו מעמד כו׳ אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי

מאי שנא הלל דדחי דידיה ומאי שנא מוסף דלא דחי דידיה

אמר ליה רב אשי השתא דלאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן אמר ליה הכי קאמינא לך לא לידחי אלא דידיה

אמר ליה איכא רבי יוסי דקאי כוותך דתניא רבי יוסי אומר כל יום שיש בו מוסף יש בו מעמד מעמד דמאי אילימא מעמד דשחרית הא תנא קמא נמי הכי קאמר אלא מעמד דמוסף דידיה נמי לא דחי

אלא דמנחה קרבן עצים דחי אלא לאו דנעילה שמע מינה דידיה דחי דלאו דידיה לא דחי שמע מינה

וליתני נמי באחד בניסן לא היה בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים אמר רבא זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את הלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת ובגולה עשרים ואחד יום ואלו הן תשעת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ושני ימים הראשונים של פסח ושני ימים טובים של עצרת

רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר

חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וכו׳ נשתברו הלוחות מנלן דתניא בששה לחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה בו מאן דאמר בששה ניתנו בששה ניתנו ובשבעה עלה משה

מאן דאמר בשבעה בשבעה ניתנו ובשבעה עלה משה דכתיב ויקרא אל משה ביום השביעי וכתיב ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עשרים וארבעה דסיון ושיתסר דתמוז מלו להו ארבעין

בשיבסר בתמוז נחית אתא ותברינהו ללוחות וכתיב ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וישלך מידיו את הלחות וישבר אתם תחת ההר

בטל התמיד גמרא

הובקעה העיר בשבעה עשר והכתיב בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר וגו׳

אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשניה בשבעה עשר בו

שרף אפוסטמוס את התורה גמרא

העמיד צלם בהיכל מנלן דכתיב ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם

וחד הוה והכתיב ועל כנף שקוצים משמם אמר רבא תרי הוו ונפל חד על חבריה ותבריה ליה לידיה ואשתכח דהוה כתיב

גלול כלפי מעלה