Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בכסלו תשפ״ב | 15 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית ג

מאיפה יש ללמוד ניסוך המים בסוכות מן התורה? או האם זה הכלל לא בתורה אלא הלכה למשה מסיני? במשנה בסוכה נאמר שאנו מחוייבים בניסוף המים כל שבעת הימים של סוכות. לאיזה דעה בברייתא בנושא הזכרת גשמים אז תואם? נראה שזה לא תואם אף שיטה. האם רבי יהושע שמצוטט על ידי רבי יהודה בברייתא (מתחילים רק במוסף של שמיני עצרת) אותו רבי יהושע המוזכר גם בברייתא (מתחילים בשמיני עצרת)? הם מסיקים שזה לא אותו ר’ יהושע כי הדעות אינן תואמות – למה לרבי יהושע ימתין עד מוסף? טל ורוחות וגם עננים הם לא דומים לגשמים כי הם תמיד נמצאים בטבע ואין “עצירות” של הקב”ה ולכן לא חייבים להזכיר דברים אלו בתפילותינו. הגמרא מקשה על האמירות האלו כי באמת נשמע שהם כן נעצרים. מביאים כל מיני מימרות על דברים שטובים לגשמים כגון רוח לאחר הגשם, שמש לאחר הגשם, שלג, וכו’. וגם דברים שמזיקים אם באים לאחר הגשמים.

אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בששי הוא דכתיב

תניא רבי נתן אומר בקדש הסך נסך שכר לה׳ בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין אימא תרוייהו דחמרא אם כן לכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא

אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי רבי יהושע נימא חד יומא אי רבי עקיבא תרי יומי אי רבי יהודה בן בתירה שיתא יומי

לעולם רבי יהודה בן בתירה היא וסבירא ליה כרבי יהודה דמתניתין דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ומפיק ראשון ומעייל שמיני

ומאי שנא ראשון דלא דכי רמיזי מים בשני הוא דרמיזי שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי הוא דרמיזי

אלא רבי יהושע היא וניסוך המים כל שבעה הלכתא גמירי לה

דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני

רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

הי רבי יהושע אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר

אלא רבי יהושע דברייתא האמר משעת הנחתו

ותו הא דתניא רבי יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר

אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו

תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מאי טעמא אמר רבי חנינא לפי שאין נעצרין

וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה׳ אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום

דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קאמר ליה אפילו טל ברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא

אלא רוחות מנא לן דלא מיעצרי אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה׳ מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקדוש ברוך הוא לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל

אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו

בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו

תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מאי טעמא משום דלא מיעצרי

ולא מיעצרי והתני רב יוסף ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות

קשיא רוחות ארוחות קשיא עבים אעבים עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי הא באפלי

רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא

תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב יתן ה׳ את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא

לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא ואי בעית אימא הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק

ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי

אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו

ואמר רבא תלגא לטורי מטרא רזיא לאילני מטרא ניחא לפירי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

הקדמה לתענית

הקדמה למסכת תענית

 

תענית ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית ג

אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בששי הוא דכתיב

תניא רבי נתן אומר בקדש הסך נסך שכר לה׳ בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין אימא תרוייהו דחמרא אם כן לכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא

אלא הא דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי רבי יהושע נימא חד יומא אי רבי עקיבא תרי יומי אי רבי יהודה בן בתירה שיתא יומי

לעולם רבי יהודה בן בתירה היא וסבירא ליה כרבי יהודה דמתניתין דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ומפיק ראשון ומעייל שמיני

ומאי שנא ראשון דלא דכי רמיזי מים בשני הוא דרמיזי שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי הוא דרמיזי

אלא רבי יהושע היא וניסוך המים כל שבעה הלכתא גמירי לה

דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני

רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

הי רבי יהושע אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר

אלא רבי יהושע דברייתא האמר משעת הנחתו

ותו הא דתניא רבי יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר

אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו

תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מאי טעמא אמר רבי חנינא לפי שאין נעצרין

וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה׳ אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום

דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קאמר ליה אפילו טל ברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא

אלא רוחות מנא לן דלא מיעצרי אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה׳ מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקדוש ברוך הוא לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל

אמר רבי חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו

בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו

תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מאי טעמא משום דלא מיעצרי

ולא מיעצרי והתני רב יוסף ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות

קשיא רוחות ארוחות קשיא עבים אעבים עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי הא באפלי

רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא

תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב יתן ה׳ את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא

לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא ואי בעית אימא הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק

ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי

אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו

ואמר רבא תלגא לטורי מטרא רזיא לאילני מטרא ניחא לפירי

גלול כלפי מעלה