הדף היומי
תענית ד
הדף היום מוקדש לרפואת מרים בת מלכה. וגם ע"י מיצי גפן לזכר נשמת אביה ז'ק לוק שנפטר לפני שנה, שלושה חודשים לפני יום הולדתו ה100. "הוא היה ציוני והיה כל כך גאה שכל 4 ילדיו עלו לארץ, ו"השבט" שלו גדל במהלך חייו לכמעט 100 בני משפחה, על פני שלושה דורות. הוא היה אבא נדיב ואוהב, סבא וסבא רבה, דוד ואח שחסר לנו מאוד."
הגמרא מזכירה כמה מאמרים שונים לגבי תלמידי חכמים. היו שלושה ששאלו שלא כהוגן – חלק נענו כהוגן ואחד שלא כהוגן – אליעזר עבד אברהם ושאול נענו כהוגן, ויפתח שלא כהוגן. מה היה יפתח יכול לעשות להציל את בתו ולא עשה? מביאים פסוק לחזק את העניין שהקב"ה לא מעוניין במי שמקריב בנו/בתו. בעניין דומה, מסופר על בני ישראל ששאלו שלא כהוגן שהקב"ה יהיה להם כמו גשם. ונענו כהוגן שיהיה כטל שהוא ברכה בכל ימות השנה ולא כגשם שלא תמיד נחשב כברכה (כגון בקיץ). האם מתחילים לשאול ולהזכיר באותו היום? זה נושא שלא מאה אחוז ברור. יש סתירה בדברי ר' יהודה בין משנתינו לבין המשנה הבאה. במשנה שלנו כתוב שמזכירים מיו"ט האחרון של חג עד יו"Y הראשון של פסח במוסף. במשנה הבאה מופיע שזה עד יעבור הפסח. הגמרא מביאה ארבע תירוצים אך דוחה שלושה מתוכם ומסיק שמדובר ששני תנאים אחרים שחלקו בשיטת ר' יהודה. נמסר בשם ר' יוחנן שהוא פסק כר' יהודה. מביאים סתירה בדברי תלמידו ר' אלעזר שפסק כרבן גמליאל ששאלת גשמים בז' במרחשון ורואים בזה סתירה. האם זה באמת סתירה? ואם כן, איך אפשר לפתור אותה? בחו"ל כשהיום השמיני הוא ספק שביעי, האם מזכירים במוסף ואז לא במנחה כי אולי זה עדיין היו השביעי? מה בעייתי בזה?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה מאי עורפילא עורו פילי ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר הלוא כה דברי כאש נאם ה׳ ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם שנאמר וכפטיש יפצץ סלע
אמר ליה רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר והסר כעס מלבך וגו׳
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי
אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו׳ יכול אפילו חיגרת אפילו סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה
שאול בן קיש דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפילו עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד
יפתח הגלעדי דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו׳ יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו
והיינו דקאמר להו נביא לישראל הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם
וכתיב אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי
אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם
אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו
אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר אהיה כטל לישראל
ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבונו של עולם שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר הן על כפים חקתיך:
אין שואלין את הגשמים כו׳: סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא מאן תנא אמר רבא רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו
אמר ליה אביי אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד
ואיכא דאמרי לימא
רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו אמר רבא אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד:
רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה כו׳:
ורמינהו עד מתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי מאיר אומר עד שיעבור ניסן
אמר רב חסדא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר מישאל שאיל ואזיל להזכיר ביום טוב הראשון פסיק
אמר עולא הא דרב חסדא קשיא כחמץ לשנים וכעשן לעינים ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר
אלא אמר עולא תרי תנאי אליבא דרבי יהודה
רב יוסף אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור שליח צבור ראשון היורד ביום טוב ראשון של פסח
אמר ליה אביי שאלה ביום טוב מי איכא
אמר ליה אין שואל מתורגמן וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור אלא מחוורתא כדעולא
רבה אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן שחיטת הפסח וכתחילתו כן סופו מה תחילתו מזכיר אף על פי שאינו שואל אף סופו מזכיר אף על פי שאינו שואל
אמר ליה אביי בשלמא תחילתו מזכיר הזכרה נמי ריצוי שאלה היא אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא אלא מחוורתא כדעולא
אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה אמר ליה רבי זירא לרבי אסי ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ואמר רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל
אמר ליה גברא אגברא קא רמית איבעית אימא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר
והאמר רבי יוחנן במקום ששואל מזכיר ההוא להפסקה איתמר והאמר רבי יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול פסק מלשאול פוסק מלהזכיר
אלא לא קשיא הא לן הא להו מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא לדידהו נמי אית להו עולי רגלים
כי קאמר רבי יוחנן בזמן שאין בית המקדש קיים השתא דאתית להכי הא והא לדידהו ולא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים
ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר במוספין
אמר להו שמואל פוקו ואמרו ליה לאבא אחר שעשיתו קודש תעשהו חול אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה ופוסק ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין
להעמיק בדף
תענית ד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה מאי עורפילא עורו פילי ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר הלוא כה דברי כאש נאם ה׳ ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם שנאמר וכפטיש יפצץ סלע
אמר ליה רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה אמר רבינא אפילו הכי מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר והסר כעס מלבך וגו׳
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי
אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו׳ יכול אפילו חיגרת אפילו סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה
שאול בן קיש דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפילו עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד
יפתח הגלעדי דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו׳ יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו
והיינו דקאמר להו נביא לישראל הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם
וכתיב אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי
אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם
אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה׳ כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו
אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר אהיה כטל לישראל
ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבונו של עולם שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר הן על כפים חקתיך:
אין שואלין את הגשמים כו׳: סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא מאן תנא אמר רבא רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו
אמר ליה אביי אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד
ואיכא דאמרי לימא
רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו אמר רבא אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד:
רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה כו׳:
ורמינהו עד מתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי מאיר אומר עד שיעבור ניסן
אמר רב חסדא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר מישאל שאיל ואזיל להזכיר ביום טוב הראשון פסיק
אמר עולא הא דרב חסדא קשיא כחמץ לשנים וכעשן לעינים ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר
אלא אמר עולא תרי תנאי אליבא דרבי יהודה
רב יוסף אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור שליח צבור ראשון היורד ביום טוב ראשון של פסח
אמר ליה אביי שאלה ביום טוב מי איכא
אמר ליה אין שואל מתורגמן וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור אלא מחוורתא כדעולא
רבה אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן שחיטת הפסח וכתחילתו כן סופו מה תחילתו מזכיר אף על פי שאינו שואל אף סופו מזכיר אף על פי שאינו שואל
אמר ליה אביי בשלמא תחילתו מזכיר הזכרה נמי ריצוי שאלה היא אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא אלא מחוורתא כדעולא
אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה אמר ליה רבי זירא לרבי אסי ומי אמר רבי יוחנן הכי והתנן בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו ואמר רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל
אמר ליה גברא אגברא קא רמית איבעית אימא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר
והאמר רבי יוחנן במקום ששואל מזכיר ההוא להפסקה איתמר והאמר רבי יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול פסק מלשאול פוסק מלהזכיר
אלא לא קשיא הא לן הא להו מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא לדידהו נמי אית להו עולי רגלים
כי קאמר רבי יוחנן בזמן שאין בית המקדש קיים השתא דאתית להכי הא והא לדידהו ולא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים
ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר במוספין
אמר להו שמואל פוקו ואמרו ליה לאבא אחר שעשיתו קודש תעשהו חול אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה ופוסק ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין
