Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בכסלו תשפ״ב | 17 נובמבר 2021

תענית ה

הדף היום מוקדש ע"י אודרי מונדרו לזכר נשמת יחזקל בן אברהם ורחל. "אדם שמדגים "איזהו עשיר? השמח בחלקו" יחד עם האמונה השלמה שלו בזמנים טובים וקשים." וע"י רונה פינק לזכר נשמת אחיה ישראל צבי בן מלכה וחיים.

המשנה מביאה מחלוקת בין ר' מאיר ור' יהודה עד אימתי שואלין את הגשמים – עד סוף פסח או עד סוף חודש ניסן. זה בניגוד לדעה שהיתה במשנה הקודמת של ר' יהדוה בשם בן בתירה – עד היום הראשון של פסח. רב נחמן שאל את ר' יצחק שש שאלות בנושאים שונים – הראשון מתקשר לפסוק שהביאו במשנה כהוכחה לשיטת ר' מאיר (או אולי כהוכחה לשתי הדעות). בכל שאלה, עונה ר' יצחק מדברי רבו, ר' יוחנן. בנוסף לששת השאלות, גם מסופר עוד שלושה מקרים שהיו ביחד ומסופר על השיחה שהתקיימה ביניהם. באחרון, ר' יצחק מברך את רב נחמן שכל צאצאיו יהיו כמותו – ואמר לו משל לגבי אילן – מי שהיה צמא ועייף ונח ושתה תחת לאילן שאמת המים עברה תחתיו, וכשיצא רצה לברכו ואמר "אילן אילן במה אברכך?" הרי יש לאילן את הכל! הוא ברכו של כל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך.

רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק וכן אמר רב ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק

ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכפורים ומתחיל וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:

מתני׳ עד מתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:

גמ׳ אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק יורה בניסן יורה במרחשון הוא דתנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה יתר הגזם אכל הארבה וגו׳ אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן

אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אמר להם אף על פי כן צאו וזרעו נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים

יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן הקריבו עומר בששה עשר בניסן נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום

ועל אותו הדור הוא אומר הזרעים בדמעה ברנה יקצרו הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע וגו׳ מאי הלוך ילך ובכה נשא משך וגו׳ אמר רבי יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם וזהו בא יבא ברנה

מאי נשא אלמתיו אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא קנה זרת שיבולת זרתים

אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב כי קרא ה׳ לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך שבע שנים מאי אכול

אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר איש בשר זרעו יאכלו

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה

ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו

ואמר ליה רבי נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב כי שתים רעות עשה עמי תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת שהיא


שקולה כשתים ומאי ניהו עבודה זרה דכתיב כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארות נשברים וכתיב בהו כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו׳ ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

תנא כותיים עובדים לאש וקדריים עובדין למים ואף על פי שיודעים שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ויהי כאשר זקן שמואל ומי סיב שמואל כולי האי והא בר חמישים ושתים הוה דאמר מר מת בחמישים ושתים שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי

אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול אמר לפניו רבונו של עולם שקלתני כמשה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי

אמר הקדוש ברוך הוא היכי אעביד לימות שאול לא קא שביק שמואל לימות שמואל אדזוטר מרנני אבתריה לא לימות שאול ולא לימות שמואל כבר הגיעה מלכות דוד ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא

אמר הקדוש ברוך הוא אקפיץ עליו זקנה היינו דכתיב ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה תפלתו של שמואל הרמתי

ומי מידחי גברא מקמי גברא אין דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מאי דכתיב על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי במעשיהם לא נאמר אלא באמרי פי אלמא מידחי גברא מקמי גברא

רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק לימא מר מילתא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה

בתר דסעוד אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא אמר ליה מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה׳ ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים

אמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד נקרי אמר ליה רב נחמן אנא אמינא ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה

כי הוו מיפטרי מהדדי אמר ליה ליברכן מר אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו

וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין שיהא צילך נאה הרי צילך נאה שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים עוברת תחתיך אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך


להעמיק בדף

הקדמה לתענית

הקדמה למסכת תענית

 

תענית ה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית ה

רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק וכן אמר רב ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק

ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכפורים ומתחיל וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:

מתני׳ עד מתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:

גמ׳ אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק יורה בניסן יורה במרחשון הוא דתנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה יתר הגזם אכל הארבה וגו׳ אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן

אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אמר להם אף על פי כן צאו וזרעו נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים

יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן הקריבו עומר בששה עשר בניסן נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום

ועל אותו הדור הוא אומר הזרעים בדמעה ברנה יקצרו הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע וגו׳ מאי הלוך ילך ובכה נשא משך וגו׳ אמר רבי יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם וזהו בא יבא ברנה

מאי נשא אלמתיו אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא קנה זרת שיבולת זרתים

אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב כי קרא ה׳ לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך שבע שנים מאי אכול

אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר איש בשר זרעו יאכלו

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה

ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו

ואמר ליה רבי נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב כי שתים רעות עשה עמי תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת שהיא


שקולה כשתים ומאי ניהו עבודה זרה דכתיב כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארות נשברים וכתיב בהו כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו׳ ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

תנא כותיים עובדים לאש וקדריים עובדין למים ואף על פי שיודעים שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם ועמי המיר כבודו בלוא יועיל

ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ויהי כאשר זקן שמואל ומי סיב שמואל כולי האי והא בר חמישים ושתים הוה דאמר מר מת בחמישים ושתים שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי

אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול אמר לפניו רבונו של עולם שקלתני כמשה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי

אמר הקדוש ברוך הוא היכי אעביד לימות שאול לא קא שביק שמואל לימות שמואל אדזוטר מרנני אבתריה לא לימות שאול ולא לימות שמואל כבר הגיעה מלכות דוד ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא

אמר הקדוש ברוך הוא אקפיץ עליו זקנה היינו דכתיב ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה תפלתו של שמואל הרמתי

ומי מידחי גברא מקמי גברא אין דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מאי דכתיב על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי במעשיהם לא נאמר אלא באמרי פי אלמא מידחי גברא מקמי גברא

רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק לימא מר מילתא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה

בתר דסעוד אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא אמר ליה מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה׳ ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים

אמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד נקרי אמר ליה רב נחמן אנא אמינא ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה

כי הוו מיפטרי מהדדי אמר ליה ליברכן מר אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו

וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין הרי פירותיך מתוקין שיהא צילך נאה הרי צילך נאה שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים עוברת תחתיך אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך


גלול כלפי מעלה